5 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
סרטה של הבמאית הבריזלאית אנה מוילארט נפתח בסוג של פרולוג, המתרחש כעשור או יותר לפני רוב העלילה: אנו חוזים בבריכה פרטית אשר בה עומד לרחוץ ילד ממשפחה עשירה. בילד מטפלת ואל, עוזרת בית/אומנת אשר מסרבת לבקשת הילד להיכנס למים בעצמה. היא משוחחת בטלפון עם בתה. כאשר הוא לומד כי גם המטפלת שלו היא אם, הילד שואל היכן אמו ולאחר שנמסר לו… להמשך קריאה
4 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
״ברוקלין״ (Brooklyn) הוא סרט תקופתי שחוזר לניו יורק של שנות החמישים המוקדמות. אבל למעשה, הוא מתמקד לא רק בתרבות המשתנה של ארה"ב בכלל ושל ברוקלין בפרט באותה תקופה, אלא בתרבות קדומה בהרבה. תרבות אשר לא חל בה שינוי דרסטי בשנות החמישים, או בתקופה שחלפה מאז, ודומה שגם במאות השנים שחלפו טרם הרגע בו מתרחשת עלילת הסרט - חיי העיירה באירלנד. כך, הסרט… להמשך קריאה
28 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
הצפייה ב״מכונת הכסף״ (The Big Short), סרטו החדש של אדם מקיי, טלטלה אותי פעמיים ובשני אופנים שונים לגמרי. במהלך הצפייה, מדובר ברכבת הרים של הומור משובח ופרוע לפרקים, הומור אשר מתבסס גם בטכניקה הקולנועית על מנת לייצר את האפקט הדרוש ולא בורח גם משימוש בדרמה. כך שלאורך הצפייה חיוך ענקי היה מרוח לי על הפנים. הטלטול השני חילחל לאט ותפס… להמשך קריאה
21 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של הבמאי הבריטי אנדרו הייג, ״45 שנים״ (45 Years), הוא סרט שזקוק לכך שיפנו אליו את הזרקור. מדובר בסרט עדין, בנוי בצורה אלגנטית ומדוייקת, סרט שמציג אלטרנטיבה חכמה ואישית לקולנוע המסחרי. סרט אשר נבנה מרמזים דקים וסומך על הקהל שלו שיוכל לחבר שתיים ועוד שתיים. מדובר בסרט שאני חש צורך עז להמליץ עליו ולנסות לכוון אליו את הקהל אשר יתחבר… להמשך קריאה
15 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
״למה עזבתני״, סרטה של הדר מורג, אינו סרט נעים. למעשה, הוא מנסה לעורר בקהל חוסר נחת. בין אם על ידי פסקול בולט המדגיש רעשים של מכונות שונות, דרך דימויים אשר מכילים לא מעט אפלה, ולבסוף בסצנת שיא אשר כנראה תגרום לרוב הקהל להסתיר את עיניו. הסרט גם לא מתחנף לקהל בדרך בה הוא פורש את הנראטיב שלו, שכן הוא מאריך סצנות בלי קשר לשיא… להמשך קריאה
13 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
מסגרת "מבט נוסף: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר" חוזרת לסינמטקים בארץ בפעם הרביעית. זה קורה החל מיום חמישי הקרוב (14.1) ועד אמצע החודש הבא, כל סינמטק (תל אביב, חיפה, ירושלים, הרצליה וחולון) ותוכניתו הוא. למי שלא זכה להתוודע עד כה לפרוייקט, אציין כי עצם קיומו בנוף התרבותי אמור להספיק על מנת לעודד את כל שוחרי הקולנוע לרכוש כרטיס ולצפות על מסך הגדול בעותקים חדשים… להמשך קריאה
10 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
7 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
״קרול״ (Carol), סרטו החדש של טוד היינס, הוא אחד מן הסרטים אשר הכי אהבתי בתקופה האחרונה. אולי גם אחד מן הסרטים שהכי אהבתי בשנים האחרונות, או אי פעם, אבל על מנת לעמוד מאחורי אמירה כזו דרוש לי עוד זמן. בנוסף, הסרט הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית של השנה. באופן עקרוני, שני נתוני הפתיחה הללו משולבים אחד בשני, אבל הם… להמשך קריאה
5 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
השבוע חוגג ״סינמסקופ״, בלוג הקולנוע של יאיר רוה, עשור של פעילות אינטרנטית. זאת בעוד המדור המודפס נולד לפני 20 שנה, וחדל מלהתקיים אשתקד. לכבוד המאורע ביקש רוה ליצור אסופת מאמרים מכמה כותבים שונים, תחת הכותרת של המעבר מהעולם האנלוגי לדיגיטלי, בדגש על ביקורת הקולנוע. השיח יהפוך מווירטואלי לממשי ביום רביעי ה-6.1 בשעה 18:00 בסינמטק תל-אביב, אז יעלו לבמה חבריי לבלוג, אור… להמשך קריאה
4 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
סדרת "בלואו-אפ" הנערכת במוזיאון תל אביב על-ידי החוג לתולדות המוזיקה, מוקדשת לסרטים היוצרים חיבור בין מוזיקה לקולנוע. לרוב, הדגש הוא על סרטים וסגנונות מוזיקליים הנמצאים בשולי הזרם המרכזי. ביום חמישי זה (ה-7 בינואר 2016 בשעה 21:00), הסדרה מגיעה לשיא חדש של קיצוניות, בהקרנה של אחד מן הסרטים הכי יוצאי דופן שראיתי - ״ליקוויד סקיי״ (Liquid Sky) של הבמאי סלבה צוקרמן. יש… להמשך קריאה
סרטה של הבמאית הבריזלאית אנה מוילארט נפתח בסוג של פרולוג, המתרחש כעשור או יותר לפני רוב העלילה: אנו חוזים בבריכה פרטית אשר בה עומד לרחוץ ילד ממשפחה עשירה. בילד מטפלת ואל, עוזרת בית/אומנת אשר מסרבת לבקשת הילד להיכנס למים בעצמה. היא משוחחת בטלפון עם בתה. כאשר הוא לומד כי גם המטפלת שלו היא אם, הילד שואל היכן אמו ולאחר שנמסר לו… להמשך קריאה
״ברוקלין״ (Brooklyn) הוא סרט תקופתי שחוזר לניו יורק של שנות החמישים המוקדמות. אבל למעשה, הוא מתמקד לא רק בתרבות המשתנה של ארה"ב בכלל ושל ברוקלין בפרט באותה תקופה, אלא בתרבות קדומה בהרבה. תרבות אשר לא חל בה שינוי דרסטי בשנות החמישים, או בתקופה שחלפה מאז, ודומה שגם במאות השנים שחלפו טרם הרגע בו מתרחשת עלילת הסרט - חיי העיירה באירלנד. כך, הסרט… להמשך קריאה
הצפייה ב״מכונת הכסף״ (The Big Short), סרטו החדש של אדם מקיי, טלטלה אותי פעמיים ובשני אופנים שונים לגמרי. במהלך הצפייה, מדובר ברכבת הרים של הומור משובח ופרוע לפרקים, הומור אשר מתבסס גם בטכניקה הקולנועית על מנת לייצר את האפקט הדרוש ולא בורח גם משימוש בדרמה. כך שלאורך הצפייה חיוך ענקי היה מרוח לי על הפנים. הטלטול השני חילחל לאט ותפס… להמשך קריאה
סרטו החדש של הבמאי הבריטי אנדרו הייג, ״45 שנים״ (45 Years), הוא סרט שזקוק לכך שיפנו אליו את הזרקור. מדובר בסרט עדין, בנוי בצורה אלגנטית ומדוייקת, סרט שמציג אלטרנטיבה חכמה ואישית לקולנוע המסחרי. סרט אשר נבנה מרמזים דקים וסומך על הקהל שלו שיוכל לחבר שתיים ועוד שתיים. מדובר בסרט שאני חש צורך עז להמליץ עליו ולנסות לכוון אליו את הקהל אשר יתחבר… להמשך קריאה
״למה עזבתני״, סרטה של הדר מורג, אינו סרט נעים. למעשה, הוא מנסה לעורר בקהל חוסר נחת. בין אם על ידי פסקול בולט המדגיש רעשים של מכונות שונות, דרך דימויים אשר מכילים לא מעט אפלה, ולבסוף בסצנת שיא אשר כנראה תגרום לרוב הקהל להסתיר את עיניו. הסרט גם לא מתחנף לקהל בדרך בה הוא פורש את הנראטיב שלו, שכן הוא מאריך סצנות בלי קשר לשיא… להמשך קריאה
מסגרת "מבט נוסף: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר" חוזרת לסינמטקים בארץ בפעם הרביעית. זה קורה החל מיום חמישי הקרוב (14.1) ועד אמצע החודש הבא, כל סינמטק (תל אביב, חיפה, ירושלים, הרצליה וחולון) ותוכניתו הוא. למי שלא זכה להתוודע עד כה לפרוייקט, אציין כי עצם קיומו בנוף התרבותי אמור להספיק על מנת לעודד את כל שוחרי הקולנוע לרכוש כרטיס ולצפות על מסך הגדול בעותקים חדשים… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
״קרול״ (Carol), סרטו החדש של טוד היינס, הוא אחד מן הסרטים אשר הכי אהבתי בתקופה האחרונה. אולי גם אחד מן הסרטים שהכי אהבתי בשנים האחרונות, או אי פעם, אבל על מנת לעמוד מאחורי אמירה כזו דרוש לי עוד זמן. בנוסף, הסרט הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית של השנה. באופן עקרוני, שני נתוני הפתיחה הללו משולבים אחד בשני, אבל הם… להמשך קריאה
השבוע חוגג ״סינמסקופ״, בלוג הקולנוע של יאיר רוה, עשור של פעילות אינטרנטית. זאת בעוד המדור המודפס נולד לפני 20 שנה, וחדל מלהתקיים אשתקד. לכבוד המאורע ביקש רוה ליצור אסופת מאמרים מכמה כותבים שונים, תחת הכותרת של המעבר מהעולם האנלוגי לדיגיטלי, בדגש על ביקורת הקולנוע. השיח יהפוך מווירטואלי לממשי ביום רביעי ה-6.1 בשעה 18:00 בסינמטק תל-אביב, אז יעלו לבמה חבריי לבלוג, אור… להמשך קריאה
סדרת "בלואו-אפ" הנערכת במוזיאון תל אביב על-ידי החוג לתולדות המוזיקה, מוקדשת לסרטים היוצרים חיבור בין מוזיקה לקולנוע. לרוב, הדגש הוא על סרטים וסגנונות מוזיקליים הנמצאים בשולי הזרם המרכזי. ביום חמישי זה (ה-7 בינואר 2016 בשעה 21:00), הסדרה מגיעה לשיא חדש של קיצוניות, בהקרנה של אחד מן הסרטים הכי יוצאי דופן שראיתי - ״ליקוויד סקיי״ (Liquid Sky) של הבמאי סלבה צוקרמן. יש… להמשך קריאה
תגובות אחרונות