26 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
על פניו, דומה כי כותרת סרטה החדש של אנג'לינה ג'ולי (בתור תסריטאית-במאית-כוכב), ״ליד הים״ (By The Sea), אינה אומרת הרבה. רק מצביעה על מיקום גאוגרפי די כללי בו יתרחש הסרט. אבל עצם הדגשת הנוף מלמדת על המסורת הקולנועית עימה שואפת ג'ולי להתכתב בסרט זה, שהוא הסרט השלישי אשר ביימה ג'ולי אבל ככל הנראה הראשון בו היא מנסה להתכתב גם עם מורשת… להמשך קריאה
24 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
22 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
כבר התייחסתי בבלוג זה לסרטי הבמאי הרוסי אנדריי טרקובסקי יותר מפעם אחת. אולם, מכיוון שמדובר בסרטים שחווית הצפייה בהם משתנה מצפייה לצפייה, (כשם שאדם משתנה לאורך השנים) אני חש צורך לשוב ולצפות בהם, לשוב ולכתוב אודותיהם. במידה וצריך אירוע מיוחד, אז סינמטק תל אביב מקרין ביום שני הקרוב, ה-23 לנובמבר, את ״המראה״ (The Mirror) אולי הסרט הכי אינגמטי ויפהפה שיצר טרקובסקי.… להמשך קריאה
19 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
קטניס אברדין עומדת לצד יחידה של צבא המורדים שכרגע השיגה ניצחון טקטי חשוב מול הדיקטטור ששולט בארצו באכזריות. היא עומדת לשאת נאום אשר יועבר בטלוויזיה במטרה לספק עוד תמיכה ציבורית בעליונות המוסרית של הצד שלה. מולם מגיעה רכבת מלאה באזרחים, פליטים מן האזור שהמורדים זה עתה הכניעו. כל אחד מהם יכול להיות נאמן לנשיא ולפעול באלימות נגד הכוח בכלל ונגד… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
צריך לדעת לקבל את השונה והאחר, להבין כי לפעמים האנושות נחשפת בשיא יופיה דווקא במקומות אליהם אנחנו לרוב לא מביטים וכי בעולם של ימינו יש מקום לכל אחד. אפילו לסרטים שצולמו בסמארטפון. ״מנדרינות״ (Tangerine), סרטו של הבמאי האמריקאי העצמאי שון בייקר, הוא סרט באורך מלא שצולם בסמארטפון. קשה לא לשים לכך לב. ולמרות כל סגולות הטכנולוגיה המודרנית ופלאי האפליקציות - זה לא… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
לא צריך לחכות עד פברואר: ביום שבת הקרוב (ה-14 בנובמבר) יחולקו פרסי האוסקר. אמנם מדובר רק בפרסי מפעל החיים, אשר מחולקים בשנים האחרונות בטקס נפרד ומוקדם יותר ואשר מאפשר להאריך יותר בדברי השבח עם פועלם, אבל עדיין - טקס ואוסקרים. באופן אישי, אני מוצא את פרסי מפעל החיים מרתקים לא פחות מן הטקס התחרותי והמתוקשר, או לכל הפחות מוצדקים יותר, גם… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הדבר הכי חשוב שיש לי לומר על ״אחותנו הקטנה״ (Our Little Sister / Umimachi Diary) סרטו החדש של הירוקאזו קורה-אדה הוא שמומלץ לצפות בסרט, בטח לחובבי הבמאי החביב. הדבר השני בחשיבותו הוא שלא מומלץ לצפות בסרט על בטן ריקה, שכן אף על פי שהסרט לא עוסק באוכל, הרי הוא מציג גלריה רחבה ומפתה למדי של מטעמי המטבח האסיאתי לכל אורכו. האוכל… להמשך קריאה
2 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הקדמה: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי אינגמר… להמשך קריאה
23 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
הדבר הטבעי ביותר בסרטיו של הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו (״המבוך של פאן״, ״פסיפיק רים״, ״הלבוי״, ״מימיק״ ועוד) הוא גורמים על-טבעיים. לאורך כל הקרירה שלו, סרטיו היו עמוסים בערפדים, מפלצות מסוגים שונים, ורוחות רפאים. בסרטו החדש, ״קרימזון פיק״ (Crimson Peak), הגיבורה מכריזה כבר בפתיחה כי רוחות רפאים הינן אמיתיות וכי היא ראתה אותן במהלך כל חייה. ״קרימזון פיק״ הוא גם סוג של סרט… להמשך קריאה
19 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
בחלק זה של הפרוייקט שלי, המבקש לכתוב על כל הסרטים שביים אינגמר ברגמן, אני קופץ בין תקופות שונות ומנסה גם לבודד אמצעי קולנועי בולט אחד - תצלום התקריב, הלא הוא הקלוז-אפ. זהו אחד מן המונחים הקולנועיים השגורים גם בפי מי שאינו בקיא בתחום ואמעצי הדגשה פופולארי לאורך כל תולדות הקולנוע, אבל נדמה כי ברגמן מצטיין בשימוש בקלוז-אפ באופן מיוחד. אגע… להמשך קריאה
על פניו, דומה כי כותרת סרטה החדש של אנג'לינה ג'ולי (בתור תסריטאית-במאית-כוכב), ״ליד הים״ (By The Sea), אינה אומרת הרבה. רק מצביעה על מיקום גאוגרפי די כללי בו יתרחש הסרט. אבל עצם הדגשת הנוף מלמדת על המסורת הקולנועית עימה שואפת ג'ולי להתכתב בסרט זה, שהוא הסרט השלישי אשר ביימה ג'ולי אבל ככל הנראה הראשון בו היא מנסה להתכתב גם עם מורשת… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
כבר התייחסתי בבלוג זה לסרטי הבמאי הרוסי אנדריי טרקובסקי יותר מפעם אחת. אולם, מכיוון שמדובר בסרטים שחווית הצפייה בהם משתנה מצפייה לצפייה, (כשם שאדם משתנה לאורך השנים) אני חש צורך לשוב ולצפות בהם, לשוב ולכתוב אודותיהם. במידה וצריך אירוע מיוחד, אז סינמטק תל אביב מקרין ביום שני הקרוב, ה-23 לנובמבר, את ״המראה״ (The Mirror) אולי הסרט הכי אינגמטי ויפהפה שיצר טרקובסקי.… להמשך קריאה
קטניס אברדין עומדת לצד יחידה של צבא המורדים שכרגע השיגה ניצחון טקטי חשוב מול הדיקטטור ששולט בארצו באכזריות. היא עומדת לשאת נאום אשר יועבר בטלוויזיה במטרה לספק עוד תמיכה ציבורית בעליונות המוסרית של הצד שלה. מולם מגיעה רכבת מלאה באזרחים, פליטים מן האזור שהמורדים זה עתה הכניעו. כל אחד מהם יכול להיות נאמן לנשיא ולפעול באלימות נגד הכוח בכלל ונגד… להמשך קריאה
צריך לדעת לקבל את השונה והאחר, להבין כי לפעמים האנושות נחשפת בשיא יופיה דווקא במקומות אליהם אנחנו לרוב לא מביטים וכי בעולם של ימינו יש מקום לכל אחד. אפילו לסרטים שצולמו בסמארטפון. ״מנדרינות״ (Tangerine), סרטו של הבמאי האמריקאי העצמאי שון בייקר, הוא סרט באורך מלא שצולם בסמארטפון. קשה לא לשים לכך לב. ולמרות כל סגולות הטכנולוגיה המודרנית ופלאי האפליקציות - זה לא… להמשך קריאה
לא צריך לחכות עד פברואר: ביום שבת הקרוב (ה-14 בנובמבר) יחולקו פרסי האוסקר. אמנם מדובר רק בפרסי מפעל החיים, אשר מחולקים בשנים האחרונות בטקס נפרד ומוקדם יותר ואשר מאפשר להאריך יותר בדברי השבח עם פועלם, אבל עדיין - טקס ואוסקרים. באופן אישי, אני מוצא את פרסי מפעל החיים מרתקים לא פחות מן הטקס התחרותי והמתוקשר, או לכל הפחות מוצדקים יותר, גם… להמשך קריאה
הדבר הכי חשוב שיש לי לומר על ״אחותנו הקטנה״ (Our Little Sister / Umimachi Diary) סרטו החדש של הירוקאזו קורה-אדה הוא שמומלץ לצפות בסרט, בטח לחובבי הבמאי החביב. הדבר השני בחשיבותו הוא שלא מומלץ לצפות בסרט על בטן ריקה, שכן אף על פי שהסרט לא עוסק באוכל, הרי הוא מציג גלריה רחבה ומפתה למדי של מטעמי המטבח האסיאתי לכל אורכו. האוכל… להמשך קריאה
הקדמה: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי אינגמר… להמשך קריאה
הדבר הטבעי ביותר בסרטיו של הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו (״המבוך של פאן״, ״פסיפיק רים״, ״הלבוי״, ״מימיק״ ועוד) הוא גורמים על-טבעיים. לאורך כל הקרירה שלו, סרטיו היו עמוסים בערפדים, מפלצות מסוגים שונים, ורוחות רפאים. בסרטו החדש, ״קרימזון פיק״ (Crimson Peak), הגיבורה מכריזה כבר בפתיחה כי רוחות רפאים הינן אמיתיות וכי היא ראתה אותן במהלך כל חייה. ״קרימזון פיק״ הוא גם סוג של סרט… להמשך קריאה
בחלק זה של הפרוייקט שלי, המבקש לכתוב על כל הסרטים שביים אינגמר ברגמן, אני קופץ בין תקופות שונות ומנסה גם לבודד אמצעי קולנועי בולט אחד - תצלום התקריב, הלא הוא הקלוז-אפ. זהו אחד מן המונחים הקולנועיים השגורים גם בפי מי שאינו בקיא בתחום ואמעצי הדגשה פופולארי לאורך כל תולדות הקולנוע, אבל נדמה כי ברגמן מצטיין בשימוש בקלוז-אפ באופן מיוחד. אגע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות