7 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
23 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
״טוני ארדמן״ (Toni Erdmann) מגיע להקרנות בארץ בתור הסרט האמנותי הכי מדובר של השנה. השיח סביב הסרט החל בתגובות נלהבות מהקרנת הבכורה בפסטיבל קאן (ממנו יצא עם פרס המבקרים מטעם פיפרסצ׳י, אך בלי אף פרס מחבר השופטים המרכזי) ועבר דרך שורה ארוכה של פסטיבלים ופרסים, מועמדות לאוסקר לסרט בשפה זרה כנציג גרמניה, וידיעה על רימייק אמריקאי שיחזיר למסך את ג'ק ניקולסון אחרי היעדרות… להמשך קריאה
18 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
אחת מן התופעות הבולטות ביותר בתעשיית הסרטים בשנים האחרונות היא הפריחה של שוק הקולנוע בסין. פתיחה של בתי קולנוע באזורים בהם לא היו מסכים בעבר והיחס היותר מגביל לאינטרנט במדינה, גורמים לכך שרווחי הקולנוע במדינה גדלים משנה לשנה. כיום יש בסין את מספר מסכי הקולנוע הגדול בעולם והוליווד כבר מזמן החלה לתכנן את הסרטים תוך התחשבות בקהל הסיני, לעתים עם גרסאות מיוחדת… להמשך קריאה
17 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
כותרת סרטו החדש של הבמאי האמריקאי מייק מילס, (לא לבלבל את חבר להקת .R.E.M בעל אותו שם) נותנת רושם של סרט בעל מימד אפי, או לפחות של עיסוק בסוגיית הנשיות מפרספקטיבה מקיפה ולאורך פרק זמן ארוך. בפועל, ״נשות המאה ה-20״ (20th Century Women) הוא סרט שהנרטיב שלו צנוע בהיקפו, וכמו בסרטיו הקודמים של הבמאי, ״מצוץ מהאצבע״ ו״בגינרס״, כוחו הוא בבנייה טובה של… להמשך קריאה
11 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
הפרויקט התיעודי המדובר של השנה הוא "או.ג'יי: תוצרת אמריקה" (O.J.: Made in America), יצירה בת קרוב ל-8 שעות שהוקרנה גם בקולנוע מעט מאוד פעמים על מנת לזכות בפרסים, אבל בעיקר כסדרת טלוויזיה בת חמישה פרקים (בשידור המקורי) או עשרה פרקים (בשידור בחלקים מן העולם, כולל בימים אלו בערוץ 8 של HOT). אור כבר התייחס ליצירה כחלק מסקירה על סרטי דוקו-פשע ולכן לא… להמשך קריאה
9 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
על סרטו של ערן קולירין, ״מעבר להרים ולגבעות״ כתבתי לראשונה עבור כתב העת של פסטיבל קולנוע דרום בשדרות, שם הוצג הסרט בבכורה ישראלית כסרט נעילה. כעת, עם עלייתו לאקרנים באופן מסחרי, אני שב ומפרסם את הניתוח שלי לסרט בגרסה מעודכנת ומורחבת של הטקסט המקורי, כמו גם של הנקודות הנוספות שהעלתי לאחר הקרנתו בפסטיבל ירושלים, ולאחר שהיה לי עוד זמן לחשוב על… להמשך קריאה
7 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא הראשון מתוך מה שאני מקווה שתהיה סדרה מתמשכת בבלוג תחת הכותרת "כישלונות נהדרים", אשר תוקדש לסרטים העומדים בשני תנאים: 1. מדובר בסרטים שנכשלו כאשר יצאו לאקרנים לראשונה, עם עדיפות לכישלונות קטסטרופליים, כאלו שגרמו לכך שאנשים איבדו את העבודה שלהם ואולפנים עמדו בסכנת סגירה (או נסגרו). 2. מדובר בסרטים נהדרים. זהו מימד קצת אישי יותר לבדיקה, אבל הכוונה היא… להמשך קריאה
3 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
הקולנוע לגיל הנעורים של ימינו כבר מתקשה להסתפק בתיאור של חיי התיכון. בעיקר בכל הנוגע לדרמה הרומנטית לנוער, שבעידן פוסט ״דמדומים״ (Twilight) כוללת לרוב גם אלמנטים של ז'אנרים אחרים. לרוב מדובר בשילוב של התבגרות, רומנטיקה ופנטזיה, ובמקרה של הסרט הנידון כאן מדובר במדע בדיוני. לפחות על הנייר. לתחושתי, המחשבה על ההיבטים המדעים בעלילה עניינה את יוצרי הסרט הרבה פחות מן… להמשך קריאה
29 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
הבמאי הספרדי ססק גאי לא מנסה לייצר קולנוע מורכב מדי או פורץ דרך - הוא מספר סיפורים בדרך ישירה, בלי לנסות לברוח מקלישאות או להפתיע את הקהל יותר מדי. הוא גם לא מזלזל יותר מדי ביכולת של הקהל להבין את הסיטואציה ושומר על רמה מסוימת של אלגנטיות בסרטיו, כך שהם נעדרים רגעים מביכים. הוא לא מייצר סרטים גדולים, אבל כן אחראי… להמשך קריאה
28 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
אחרי בימוי סרט שזכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, הקריירה של בן אפלק בכמאי הייתה יכולה ללכת לשני כיוונים: להתפרע ולעשות סרט בשביל ההנאה, או לנסות ולביים סרט יומרני יותר שיימקם אותו כאחד מן הבמאים הגדולים בארה"ב. במהלך החלק הראשון של ״חי את הלילה״ (Live by Night) לא ידעתי בדיוק באיזה כיוון בחר אפלק. בהתחלה, זה נראה כמו סרט פשע… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
״טוני ארדמן״ (Toni Erdmann) מגיע להקרנות בארץ בתור הסרט האמנותי הכי מדובר של השנה. השיח סביב הסרט החל בתגובות נלהבות מהקרנת הבכורה בפסטיבל קאן (ממנו יצא עם פרס המבקרים מטעם פיפרסצ׳י, אך בלי אף פרס מחבר השופטים המרכזי) ועבר דרך שורה ארוכה של פסטיבלים ופרסים, מועמדות לאוסקר לסרט בשפה זרה כנציג גרמניה, וידיעה על רימייק אמריקאי שיחזיר למסך את ג'ק ניקולסון אחרי היעדרות… להמשך קריאה
אחת מן התופעות הבולטות ביותר בתעשיית הסרטים בשנים האחרונות היא הפריחה של שוק הקולנוע בסין. פתיחה של בתי קולנוע באזורים בהם לא היו מסכים בעבר והיחס היותר מגביל לאינטרנט במדינה, גורמים לכך שרווחי הקולנוע במדינה גדלים משנה לשנה. כיום יש בסין את מספר מסכי הקולנוע הגדול בעולם והוליווד כבר מזמן החלה לתכנן את הסרטים תוך התחשבות בקהל הסיני, לעתים עם גרסאות מיוחדת… להמשך קריאה
כותרת סרטו החדש של הבמאי האמריקאי מייק מילס, (לא לבלבל את חבר להקת .R.E.M בעל אותו שם) נותנת רושם של סרט בעל מימד אפי, או לפחות של עיסוק בסוגיית הנשיות מפרספקטיבה מקיפה ולאורך פרק זמן ארוך. בפועל, ״נשות המאה ה-20״ (20th Century Women) הוא סרט שהנרטיב שלו צנוע בהיקפו, וכמו בסרטיו הקודמים של הבמאי, ״מצוץ מהאצבע״ ו״בגינרס״, כוחו הוא בבנייה טובה של… להמשך קריאה
הפרויקט התיעודי המדובר של השנה הוא "או.ג'יי: תוצרת אמריקה" (O.J.: Made in America), יצירה בת קרוב ל-8 שעות שהוקרנה גם בקולנוע מעט מאוד פעמים על מנת לזכות בפרסים, אבל בעיקר כסדרת טלוויזיה בת חמישה פרקים (בשידור המקורי) או עשרה פרקים (בשידור בחלקים מן העולם, כולל בימים אלו בערוץ 8 של HOT). אור כבר התייחס ליצירה כחלק מסקירה על סרטי דוקו-פשע ולכן לא… להמשך קריאה
על סרטו של ערן קולירין, ״מעבר להרים ולגבעות״ כתבתי לראשונה עבור כתב העת של פסטיבל קולנוע דרום בשדרות, שם הוצג הסרט בבכורה ישראלית כסרט נעילה. כעת, עם עלייתו לאקרנים באופן מסחרי, אני שב ומפרסם את הניתוח שלי לסרט בגרסה מעודכנת ומורחבת של הטקסט המקורי, כמו גם של הנקודות הנוספות שהעלתי לאחר הקרנתו בפסטיבל ירושלים, ולאחר שהיה לי עוד זמן לחשוב על… להמשך קריאה
פוסט זה הוא הראשון מתוך מה שאני מקווה שתהיה סדרה מתמשכת בבלוג תחת הכותרת "כישלונות נהדרים", אשר תוקדש לסרטים העומדים בשני תנאים: 1. מדובר בסרטים שנכשלו כאשר יצאו לאקרנים לראשונה, עם עדיפות לכישלונות קטסטרופליים, כאלו שגרמו לכך שאנשים איבדו את העבודה שלהם ואולפנים עמדו בסכנת סגירה (או נסגרו). 2. מדובר בסרטים נהדרים. זהו מימד קצת אישי יותר לבדיקה, אבל הכוונה היא… להמשך קריאה
הקולנוע לגיל הנעורים של ימינו כבר מתקשה להסתפק בתיאור של חיי התיכון. בעיקר בכל הנוגע לדרמה הרומנטית לנוער, שבעידן פוסט ״דמדומים״ (Twilight) כוללת לרוב גם אלמנטים של ז'אנרים אחרים. לרוב מדובר בשילוב של התבגרות, רומנטיקה ופנטזיה, ובמקרה של הסרט הנידון כאן מדובר במדע בדיוני. לפחות על הנייר. לתחושתי, המחשבה על ההיבטים המדעים בעלילה עניינה את יוצרי הסרט הרבה פחות מן… להמשך קריאה
אחרי בימוי סרט שזכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, הקריירה של בן אפלק בכמאי הייתה יכולה ללכת לשני כיוונים: להתפרע ולעשות סרט בשביל ההנאה, או לנסות ולביים סרט יומרני יותר שיימקם אותו כאחד מן הבמאים הגדולים בארה"ב. במהלך החלק הראשון של ״חי את הלילה״ (Live by Night) לא ידעתי בדיוק באיזה כיוון בחר אפלק. בהתחלה, זה נראה כמו סרט פשע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות