• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סיכום 2023: זוועות המציאות בראי הקולנוע, או: מה טרנטינו היה עושה?

29 בדצמבר 2023 מאת לירון סיני
ולאן הלכה משפחת טרנטינו-פיק ב-7 באוקטובר? יש להם חדר מוגן? האם אבא קוונטין אסף את הילד בזרועותיו להרגיע ותהה על הסרט שאנחנו חיים בו. אולי הוא התרשם מקור הרוח של חלקנו, כמו מתבטלים בפני המלחמה, אומרים שכבר חווינו כאלה, ממש לא מזמן. קצת אזעקות, קצת נפילות בשטח פתוח, לא היו נפגעים וזה עובר. אקספוזיציה נטולת מנוע עלילתי. עד שהתגלו ממדי… להמשך קריאה

המדריך לסרטי האימה של דיסני+

4 בנובמבר 2023 מאת לירון סיני
עוד מחג האלווין שעבר אני מגלגלת בראש את השאיפה לייצר מדריך מרוכז של סרטי האימה שמתחבאים, חלקם ממש טוב, בדיסני+. אולי זה משהו באלגוריתם, אולי זה משהו בהגדרות, אבל בזמן שיש שם כמה סרטים כאלה שהם פנינים מבהיקות ומחרידות של ממש לכל דבר ועניין, לא תמיד קל להגיע אליהם. גם בנטפליקס וגם בדיסני+, אם תקלידו "אימה" בחיפוש, תקבלו מעט תוצאות,… להמשך קריאה

“אף אחד לא יציל אותך", סקירת דיסני+

10 באוקטובר 2023 מאת לירון סיני
תכננתי לכתוב על סרט האימה הכמעט אילם שזמין בדיסני+ כתגבור לסיקורי אימת החודש של אור, כהתחלה של חגיגות יבול סרטי האימה שמגיע בסוף ספטמבר לקראת האלווין שמתרחש בסוף אוקטובר. במחשבות הרדופות האיומות ביותר שלי לא הנחתי שהשם שלו יהפוך להיות טריגר נוראי ל-7 באוקטובר, ושההקלדה שלי תהיה ניסיון קטן להסחת דעת שלי, שאולי תאפשר את אותו הדבר לרגע עבור אחרות… להמשך קריאה

הורים, החזיקו מעמד: ״משפחה במסכה״ ו״המופלאה: חיפושית וחתול שחור״, סקירת סרטי ילדים כפולה לסוף אוגוסט

19 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
נשארו עוד שבועיים וקצת עד לחזרה ללימודים. חם. לח. עשינו ילדים והם מקור בלתי נדלה של אהבה, כביסה, מיצי ארטיק שדבקו בחול וגילוי משותף של תכנים ישנים וחדשים. מהניסיון הקט של פחות מארבע שנים למדתי צניעות בכל הנוגע להורות. מדובר בחוויה מתמשכת של חיבור והיפרדות, תזכורת הדרגתית במנות קטנות ולפעמים בהנחתות גדולות שהם לא שייכים לנו או שעתוקים שלנו או… להמשך קריאה

“העתיד", סקירה

12 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה

"הפלאש", סקירה

17 ביוני 2023 מאת לירון סיני
הכנתי לילדים ארוחת ערב במטבח אתמול: מלפפון, נקניק מפוקפק וחביתה מרושלת עם גבינה. לא פסטה ברוטב עם תיבול מדויק שמקרין חום ואהבה לגברים בחיי, ארוחה שאוכלים יחד כל שבוע באופן קבוע סביב שולחן בתאורה רכה. בזמן השאול שיש לי בין האוכל לכלים לשובע של התינוק שלא יתחיל לבכות, התחלתי לשיר בקולי קולות. לינקין פארק באנגלית שמשדר חיבור עמוק לבת העשרים… להמשך קריאה

"מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים", סקירה 

13 במאי 2023 מאת לירון סיני
זה כנראה לא השבוע בו יש חשק גדול ללכת לקולנוע. מצד שני, יש משהו מנחם ומייצר ביטחון באולמות הגדולים עם הקירות העבים (אולי). ולצערי, הסקירה הזו מגיעה באיחור כך שאפשר לשער שמי שמשחק התפקידים וגלגולי הקובייה "מבוכים ודרקונים" יקר לליבם, כבר צפו בסרט החדש של המותג שנמצא בעלייה פופולרית וכלכלית מטאורית בשנים האחרונות. הוא כבר יצא מתחומי הילדים והנוער, כשיותר… להמשך קריאה

“ג'ון וויק 4", סקירה 

23 במרץ 2023 מאת לירון סיני
יש סצנה לא מהותית בחלקו הראשון של "ג'ון וויק 4" (John Wick: Chaptrer 4), הפרק החדש בקורות המתנקש שמחסל המון אנשים כדי שיניחו לו לפרוש ולהפסיק לחסל אנשים, שמערבת רכיבה על סוסים. זהו אינו ספוילר, ולא יהיו כאן כאלו. הסצנה שציינתי היוותה נייר לקמוס לתמצית של הסרט, דרכה אפשר כבר לבחון עד כמה הוא מנסה להישאר בתוך הגבולות של סרטי… להמשך קריאה

"החתול של שרק: משאלה אחת ודי", סקירה 

11 בפברואר 2023 מאת לירון סיני
כולנו נמות. לא בדיוק המשפט איתו נראה הגיוני לפתוח סקירה על סרט אנימציה ממותג שבכל זאת מכוון גם לגילים צעירים יחסית. אבל בניגוד לסרטי "שרק" (Shrek) ולשלל סרטי אנימציה שפונים לילדים בראש ובראשונה, ובזרם קצת יותר מרובד גם לקהל מבוגר, או לסרטים שממש מדברים על מוות, זיכרון ואובדן כמו "קוקו" ו"קובו ואגדת שני המיתרים", הסיבה החתולית לשמה נתכנסנו פונה בראש… להמשך קריאה

סיכום 2022: חיוכים מבשרי אסון 

26 בדצמבר 2022 מאת לירון סיני
אני יודעת מה תחשבו מהכותרת של הסיכום האישי השנתי שלי ל-2022. שאני הולכת לדוש פה ב"סמייל" עד בלי די. ההצלחה הקופתית המפתיעה בארצות הברית (ובארץ) של סרט הביכורים של פארקר פין לא רק נקרא "חיוך" אם נתרגם, הוא אכן היה הניצוץ המטריד שהדליק את תשומת הלב שלי לבדוק אם יש פה מגמה השנה. ויש. כך שאני עומדת להתייחס כאן לחיוכים… להמשך קריאה