21 באוגוסט 2025 מאת לירון סיני
האחים דני ומייקל פיליפו יודעים מה הם עושים. פשוט, הם קודם כל עשו סרטוני פעלולים אלימים ומצחיקים, מגוחכים במתכוון אך מופקים לעילא ביחס לתקציב הכנראה-לא-קיים שהיה להם כשהעלו את הראשונים ליוטיוב. התאומים בני ה-32 מאוסטרליה זכו לתהילה בקרב חובבי אפקטים מיוחדים וסביר להניח שגם בקרב חובבי ג'קאס, עם הערוץ "רקהרקה" אותו הפעילו עשור לפני שיצא "נגעת נרצחת" שלהם, והראה שהם… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2025 מאת לירון סיני
באחד מהטורים האחרונים של עורך מגזין האימה פאנגוריה, כתב פיל נוביל ג'וניור כתב הגנה על ההייפ. או יותר נכון, הבהיר שההתלהבות הנרגשת היא לא באחריות האולפנים וסוללת היח"צ והשיווק שהם מפעילים כדי שיותר מאיתנו יילכו לקולנוע. אם הצליחו להלהיב אותנו על סרט, הם עשו את עבודתם נאמנה. אם הציפיות הרקיעו שחקים ואז התאכזבנו, אין לנו מה להתעצבן ש"עבדו עלינו". הוא… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2025 מאת לירון סיני
הייתי נורא עסוקה ביוני, בדגש על המילה "נורא". בקטנה ככה, אפשר לחשוב מה כבר קרה פה בתוך הרצף הלא-נגמר, תכף שנתיים של התבוססות בחוסר התוחלת של מלחמה, ואם אמשיך לכתוב את דעותיי עליה הטקסט הזה יהפוך לארוך מדי אפילו ביחס אליי. ואז הגיע יולי וקרה דבר מופלא ושמו פסטיבל ירושלים. אותו אחד שמגיע עם דיסקליימר כי אור סיגולי הוא המנהל… להמשך קריאה
6 ביולי 2025 מאת לירון סיני
מה שלומכן? האם עשיתם משהו נחמד בשביל עצמכם לאחרונה? איך אתן מרגישות ביחס לעצמכן של לפני חודשיים, של לפני כמעט שנתיים, של לפני חמש שנים, עשור? האם אתם רוצים את אותם הדברים, האם אותם הרגשות מפעילים אתכן? האם נשארתם אותו הדבר, האם אתן שונות בתכלית? מה חשוב לכם ממש עכשיו? למה אתן מתגעגעות? את מי אתם אוהבים? למה מבול השאלות… להמשך קריאה
8 ביוני 2025 מאת לירון סיני
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
3 ביוני 2025 מאת לירון סיני
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
2 ביוני 2025 מאת לירון סיני
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
1 במאי 2025 מאת לירון סיני
גיהינום בחוץ, גיהינום בפנים. מזג האוויר מדגמן אסון אקלימי בגוונים של קיא אנמי, הבירה עולה באש, אבל לפחות אנחנו חיים בתקופה של נס. של סרטי אימה חביבים בכמויות לא סבירות, כמובן. על "האחות המכוערת" כתבתי סקירה שלמה בנפרד, כי הגיעה לה אחת, וכי רצינו להספיק להמליץ עליה פה בסריטה כל עוד היא זמינה על המסך הגדול. במקביל עלה לאקרנים "עד… להמשך קריאה
27 באפריל 2025 מאת לירון סיני
האם יצא לכן פעם לשבת מול מסך גדול ולצפות בהליך כירורגי שכולל החדרת חוט ומחט לעפעפיים, יותר מפעם אחת, כשהוא מוצג מנקודת מבטה של מי שעוברת את התהליך, עד שהיא ואנחנו לא יכולים יותר? אם לא, עדיין לא צפיתם ב"האחות המכוערת" (The Ugly Stepsister) שהגיע אלינו לבתי הקולנוע בישראל (הפצה של "לב" אבל זמין גם ברשתות אחרות) הישר מהתשואות שקטף… להמשך קריאה
16 באפריל 2025 מאת לירון סיני
לטובת חופשת פסח שעודנה כאן, הנה משהו שעשוי להעביר שעה קלה, קרוב יותר לשעה וחצי, במזגן, עם פופקורן או כל חטיף לגיטימי אחר שירעיש בדיוק מספיק כדי לעמעם את הדיבוב. ולא, כריך טונה איננו לגיטימי באולם סגור, ועד כמה שמפתה להביא שניצלונים כמחווה לשם המתורגם "צ'יקן מאסטר", סרט שבאנגלית נקרא "Out of the Nest" אך הוא הפקה מתאילנד, אולי תשאירו… להמשך קריאה
האחים דני ומייקל פיליפו יודעים מה הם עושים. פשוט, הם קודם כל עשו סרטוני פעלולים אלימים ומצחיקים, מגוחכים במתכוון אך מופקים לעילא ביחס לתקציב הכנראה-לא-קיים שהיה להם כשהעלו את הראשונים ליוטיוב. התאומים בני ה-32 מאוסטרליה זכו לתהילה בקרב חובבי אפקטים מיוחדים וסביר להניח שגם בקרב חובבי ג'קאס, עם הערוץ "רקהרקה" אותו הפעילו עשור לפני שיצא "נגעת נרצחת" שלהם, והראה שהם… להמשך קריאה
באחד מהטורים האחרונים של עורך מגזין האימה פאנגוריה, כתב פיל נוביל ג'וניור כתב הגנה על ההייפ. או יותר נכון, הבהיר שההתלהבות הנרגשת היא לא באחריות האולפנים וסוללת היח"צ והשיווק שהם מפעילים כדי שיותר מאיתנו יילכו לקולנוע. אם הצליחו להלהיב אותנו על סרט, הם עשו את עבודתם נאמנה. אם הציפיות הרקיעו שחקים ואז התאכזבנו, אין לנו מה להתעצבן ש"עבדו עלינו". הוא… להמשך קריאה
הייתי נורא עסוקה ביוני, בדגש על המילה "נורא". בקטנה ככה, אפשר לחשוב מה כבר קרה פה בתוך הרצף הלא-נגמר, תכף שנתיים של התבוססות בחוסר התוחלת של מלחמה, ואם אמשיך לכתוב את דעותיי עליה הטקסט הזה יהפוך לארוך מדי אפילו ביחס אליי. ואז הגיע יולי וקרה דבר מופלא ושמו פסטיבל ירושלים. אותו אחד שמגיע עם דיסקליימר כי אור סיגולי הוא המנהל… להמשך קריאה
מה שלומכן? האם עשיתם משהו נחמד בשביל עצמכם לאחרונה? איך אתן מרגישות ביחס לעצמכן של לפני חודשיים, של לפני כמעט שנתיים, של לפני חמש שנים, עשור? האם אתם רוצים את אותם הדברים, האם אותם הרגשות מפעילים אתכן? האם נשארתם אותו הדבר, האם אתן שונות בתכלית? מה חשוב לכם ממש עכשיו? למה אתן מתגעגעות? את מי אתם אוהבים? למה מבול השאלות… להמשך קריאה
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
גיהינום בחוץ, גיהינום בפנים. מזג האוויר מדגמן אסון אקלימי בגוונים של קיא אנמי, הבירה עולה באש, אבל לפחות אנחנו חיים בתקופה של נס. של סרטי אימה חביבים בכמויות לא סבירות, כמובן. על "האחות המכוערת" כתבתי סקירה שלמה בנפרד, כי הגיעה לה אחת, וכי רצינו להספיק להמליץ עליה פה בסריטה כל עוד היא זמינה על המסך הגדול. במקביל עלה לאקרנים "עד… להמשך קריאה
האם יצא לכן פעם לשבת מול מסך גדול ולצפות בהליך כירורגי שכולל החדרת חוט ומחט לעפעפיים, יותר מפעם אחת, כשהוא מוצג מנקודת מבטה של מי שעוברת את התהליך, עד שהיא ואנחנו לא יכולים יותר? אם לא, עדיין לא צפיתם ב"האחות המכוערת" (The Ugly Stepsister) שהגיע אלינו לבתי הקולנוע בישראל (הפצה של "לב" אבל זמין גם ברשתות אחרות) הישר מהתשואות שקטף… להמשך קריאה
לטובת חופשת פסח שעודנה כאן, הנה משהו שעשוי להעביר שעה קלה, קרוב יותר לשעה וחצי, במזגן, עם פופקורן או כל חטיף לגיטימי אחר שירעיש בדיוק מספיק כדי לעמעם את הדיבוב. ולא, כריך טונה איננו לגיטימי באולם סגור, ועד כמה שמפתה להביא שניצלונים כמחווה לשם המתורגם "צ'יקן מאסטר", סרט שבאנגלית נקרא "Out of the Nest" אך הוא הפקה מתאילנד, אולי תשאירו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות