״רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת״, סקירה

בימינו, דומה כי הקולנוע שזוכה לתקציבים הגבוהים מורכב יותר מסדרות סרטים מאשר סרטים עם סיפורים מקוריים ומגע אישי של במאי. בתוך המציאות הזאת, ריאן ג'ונסון מצא נישה שמאפשרת שילוב: סדרת הסרטים שממשיכה את "רצח כתוב היטב" – סרטים שהם זיכיון המבוסס על סרטי המשך, דמות חוזרת, ומבנה עלילתי דומה שהיא סוג של צעצוע אישי שלו, עם הקול הייחודי שלו כיוצר, ויכולת לעבוד עם קאסט חלומות שמשתנה כל סרט. יש שיטילו ספק במילה "מקורי", בסדרת סרטים שחייבת הרבה מאוד לספרים של אגתה כריסטי, שממילא זוכים לגל של עיבודים בקולנוע ובטלוויזיה בימים אלו גם בלי קשר.
אבל הסרטים של ג'ונסון, במרכזם דמותו של הבלש בנואה בלאנק בגילומו של דניאל קרייג, מרגישים משוייפים לפי השנינות שלו בכתיבה והחיבה לאלמנטים ספציפיים, המתענגים על דרך הצגת פתרון התעלומה ולא רק על התעלומה עצמה. כנציג של דור היוצרים הנוכחי, השקפת עולם ליברלית גם היא חלק בלתי נפרד מהסרטים והיוצר מנסה ללכת על הקו הדק בו הוא לא מתפשר על המסר והביקורת החברתית (הלא-מורכבת) אבל גם מייצר מספיק עניין על מנת שקהל שלא חולק את השקפת עולמו ייהנה. הנוסחה עבדה בשני הסרטים הקודמים והיא עובדת גם בסרט השלישי "רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת" (Wake Up Dead Man: A Knives Out Mystery). הסרט יוצא כעת לבתי הקולנוע ועוד רגע יגיע לנטפליקס, בין היתר בגלל שג'ונסון השכיל להבין כי בתוך המבנה עליו הוא מקפיד, יש גם מקום לרענן.

דרך אחת לרענן היא שינוי במבנה הנרטיבי. הפעם ג'ונסון משהה את הופעת בנואה בלאנק, החוליה המקשרת בין הסרטים, זמן רב יותר מאשר בסרטים הקודמים. חלקו הראשון של הסרט הוא אמנם טקסט שממוען אל בלאנק, אבל חולף זמן רב טרם הוא מופיע, יותר משליש סרט אנו מבלים עם דמויות אחרות. ברור מי היא הדמות הראשית הנוספת, ספק העיקרית בכולו. יש לציין כי גם בשני הסרטים הקודמים בסופו של דבר לצד בלאנק הייתה דמות נוספת, זו שהקהל מזדהה עמה ובסופו של דבר גיבורת הסיפור. אולם, בסרטים הללו זהותה התגלתה בשלב מאוחר יותר מתוך סוללת הכוכבים של כל יצירה. ואילו בסרט החדש, למן ההתחלה אנו שומעים את קולו ומקבלים את הסיפור דרך הכומר הצעיר ג'אד דופלנטיסי, בגילומו של ג'וש אוקונור. אוקונור, כוכב עולה בעולם הקולנוע העצמאי עושה צעדים למעמד של אחד מן השחקנים הכי מוערכים בדורו, וייתכן כי צופים רבים ייחשפו כאן לראשונה למגוון הכישורים שלו. הסרט נבנה סביבו לא פחות משהוא נבנה סביב קרייג, בגיבוי נבחרת משובחת של שחקני משנה שכמעט הובילו כבר מספר סרטים בתור הכוכבים הראשיים.

אוקונור מרשים בגלל הדמות שלו סובלת ממשבר פנימי שקשור לא רק לתעלומת הרצח, בה הוא אולי מעורב. ג'אד היה מתאגרף שהרג בן אדם בזירה, בשוגג וכחלק מן הספורט, אבל גם בגלל זעם פנימי שהיה בו ואולי עדיין יש בו. הוא מקדיש את חייו לאמונה ולשירות הכנסייה הקתולית, זרם דתי בו הצורך בכפרה והיכולת להשתפר ולקבל מחילה הן דבר מרכזי. לצערו, הוא נשלח להיות עוזר כומר בקהילה קטנה, שדומה כי היא הולכת ומצטמקת בצפון ארה"ב. הוא מקבל מראש אזהרה כי דרכיו של הכומר הזה אינם שגרתיות.

הכומר הוותיק הוא מונסיניור ג'פרסון ויקס, נכדו של מייסד כנסייה בעלת מאפיינים ייחודים/ספק פולחן אישיות שגובל בכת. בין המייסד לבין ויקס הנוכחי יש סוד בעייתי דרך הדמות של אמו, שהכנסייה מוקיעה. כך או אחרת, ויקס לא סומך על הכומר החדש ודומה כי הוא שליו עם המצב של מיעוט המתפללים, שכן הדרשות שלו נכתבות בצורה שפוגעת ברבים, פרט לקבוצה קטנה של מאמינים שרואים בדרך ההטפה הקפדנית שלו מקור לתקווה, גם בשל משברים בחייהם. כאמור וכיאה לסדרה, הם מגולמים בידי סוללת כוכבי קולנוע מדורות שונים, בין האגדה הוותיקה גלן קלוז שביום בהיר תוכל להוסיף לעצמה מועמדות לאוסקר על התפקיד הזה, לבין קיילי ספייני שפרצה לא מזמן. בתווך נמצאים קרי וושינגטון, ג'רמי רנר ואנדרו סקוט להוספת תבלינים, לצד תומאס היידן צ'רץ בתור הגנן של הכנסייה ודריל מק'קורמק כנציג כל מה שיוצר הסרט לא אוהב בצעירים האמריקאים של היום. כלומר מי שמנסה לנצל את הרשתות החברתיות להון פוליטי, תוך משחק עם האמת.

המסרים הפוליטיים של ג'ונסון מעולם לא הצטיינו בעידון וזה גם המצב בסרט הזה, גם אם הם לא מרכז התעלומה או העלילה. עיצוב דעת קהל דרך משפיענים או סרטונים שניתן לזייף הם האויב, גם אם חלק מן הזמן זה שולי לעניין הרצח המורכב שיש לפתור. רובד מעניין יותר של דיון מתקיים בתוך הסרט סביב כוחה של אמונה. דומה כי היוצר אינו מאמין אבל הוא לא תוקף את האמונה עצמה, ולצד ביקורת על הצביעות של הכנסייה הקתולית הוא מנסה ולפרקים גם מצליח להראות את הכוח והאור שיש במה שהיא מעניקה למאמינים שלה. כל עוד היא לא מתיימרת לספק מענה בלעדי לקשיים והבטחה לאושר קל, או הצבת הנאמנות לכנסייה מעל ערכים אחרים. מעבר למאבק הפנימי בנפש של הכומר הצעיר שבמרכז, הסרט בוחן כיצד הנצרות רלוונטית לעולם של ימינו והוא גם משתעשע בחיבור בין אסתטיקה נוצרית לכלים אחרים של סרטי מתח שחביבים על הבמאי.

מעבר למשמעות, הכוח של סדרת הסרטים הוא בכריזמה של השחקנים. קרייג הקבוע, במבטא דרומי ומבט שמשדר שהוא לא מצליח לתפוס איך לא כולם חכמים כמוהו, והצוות שמתחלף סביבו. ועוד לא הזכרנו שגם ג'פרי רייט ומילה קוניס מופיעים בסרט. אלמנט חשוב נוסף הוא שכמובטח בכותרת העברית, הסרטים מוסיפים להיות כתובים היטב. בעיקר להציג תעלומות חכמות, במקרה של הסרט הנוכחי עם אזכורים ישירים ושימוש בקלסיקות נוספות של ספרות מתח ובילוש, לאו דווקא של אגתה כריסטי. בסופו של דבר, אנחנו בידיים של יוצר מוכשר שבאמת אוהב את הז'אנר בו הוא פועל.

פרט לעודף החשיבות העצמית, הקשורה לאופן הגס בו הרבדים הפוליטיים להם אני לא מתנגד משולבים בסרט, הסתייגות נוספת היא שהוא אולי אוהב אותו יותר מדי. לכן יצא לו סרט קצת ארוך מדי, 144 דקות שהן קצת יותר מדי זמן לבלות בכנסייה הספציפית הזו. בשלב מסוים, הסרט קצת מתענג יותר מדי על המארג החכם שהוא בנה הן לביצוע הפשע והן לחשיפה שלו. לא שהייתי יודע מהיכן להוריד, בסרט שבדומה לרוב הסרטים של הבמאי הוא גדוש למדי. דומה כי עלילות משנה שלמות ואנחנו מקבלים רק הצצה. זו רק הסתייגות ולא שורה התחתונה, כי השורה התחתונה היא שבתקופה בה עיבודים לאגתה כריסטי שוב פופולריים, לצד העיסוק המוגבר של התרבות הפופולרית בפשעים אמיתיים, סדרת הסרטים הזו מספקת את סיפורי הבלש העכשוויים הכי מהנים, באופן עקבי ועל פני שלושה סרטים שונים ומשלימים.