• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״צאי מזה״, ״העורב״, ״אדוני השופט״, ״עולם מפריד בינינו״, ״מזל שנפגשנו״, ״קאש אאוט״, ״בודיקה: המלכה הלוחמת״

22 באוגוסט 2024 מאת אורון שמיר

בעוד אנחנו בקושי עומדים בקצב פסטיבלי הקולנוע המקומיים, או החדשות הרעות בתחומים אחרים, פסטיבל הקולנוע של ונציה כבר מתדפק על הדלת וייפתח בשבוע הבא. עופר ידווח לנו משם כמו בכל שנה, אור יטוס לראשונה וכדי ללקט סרטים עבור פסטיבל הקולנוע הבא של ירושלים. לירון ואני נשתדל להשגיח על האתר בינתיים, אולי עם קצת אימה לנשמה. גם השבוע יש סרטים חדשים המפלרטטים עם הז׳אנר הזה, כפי שהיה בזה הקודם, ואת חובותינו לפסטיבל הסטודנטים ופסטיבל דוקוטקסט השלמנו עופר ואנוכי מוקדם יותר השבוע. זמן לתצפת קדימה אל סוף השבוע ואני כבר יכול לומר שיש לנו לפחות סקירה אחת מפתיעה בקנה.

צאי מזה (Blink Twice) – כנראה הסרט המרכזי של השבוע, בהתחשב בשמות המעורבים. קודם כל, בכורת הבימוי של השחקנית זואי קרביץ, שגם כתבה את התסריט יחד עם אי-טי פייגנבאום. שנית, על המסך אמנם לא תמצאו את קרביץ אבל כן את הארוס שלה (ושלי הרבה לפניה), צ׳נינג טייטום, וכן סוללת כוכבים כגון כריסטיאן סלייטר, היילי ג׳ואל אוסמונט, סיימון רקס, אדריה ארחונה, אליה שוקט ונעמי אקי. האחרונה מגלמת את הגיבורה, מלצרית בקייטרינג לאירועים של עשירים החולמת לשחזר מפגש עבר עם מיליארדר מתוסבך (טייטום). זה בדיוק מה שקורה באירוע שהתארגן לכבודו ובו היא ממלצרת, שם היא מקבלת הזמנה להגיע לאי הפרטי שלו למסיבה ללא תאריך סיום. האווירה החלומית מותחת את גבולות הזמן ומתחילות לצוץ שאלות לגבי התרחשויות שאולי רק הגיבורה חווה בתוך הראש שלה. כמצופה ממותחן פסיכולוגי ששואל את רוב האלמנטים העלילתיים מ״רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית״ אבל לא את הבלש והתעלומה. אני מצמצתי הרבה יותר מפעמיים וחייב לדפוק כאן אזהרת טריגר חריפה בנושאי טראומה מינית. מפתיע שהיוצרות הכה מחוברות לצייטגייסט לא עשו זאת בעצמן, בסרט שאמור להיות בידור קליל.

העורב (The Crow) – הרימייק שאיש לא ביקש, אלא אם יתגלה אחרת בקופות הכרטיסים, לסרט הניינטיז שמפורסם בכך שעל סט הצילומים שלו מת בשוגג השחקן הראשי, ברנדון לי. מורבידי כפליים כשנזכרים שדמות הקומיקס של העורב, מאת ג׳יימס או׳בר, היא של אנטי-גיבור שלא יכול למות וסביבו עסקים מפוקפקים עם השאול. אל מעיל העור ואיפור הפנים הגותי מחליק הפעם ביל סקארסגארד, מומחה לגילום קריפים (״זה״, ״ברברי״), ואת אהובתו מגלמת זרדים לשעבר (סליחה אבל אינני יודע איך נהוג לקרוא לזמרת-יוצרת FKA Twigs). הגיבור הפעם הוא צעיר הרדוף בידי עברו, מקועקע בכל גופו, שמתאהב בבית הסוהר (לגברים ולנשים יחדיו) באחת האסירות. האהבה שלהם עומדת למבחן אלמותי כאשר מתגלה שאותה גברת צעירה מסובכת עם אדון שרקח עסקה עם השטן (דני יוסטון) מה שמוביל את גיבורנו להילחם על נשמתו מול כוחות האופל. זה הרבה יותר מקושקש ממה שזה נשמע ואת הכמו-תסריט שניסו לכתוב זאק ביילין ו-וויליאם ג׳וזף שניידר ניסה לביים רופרט סנדרס (״שלגייה והצייד״, ״הרוח במעטפת״). בהערת אגב פנים-סריטתית, שני הסרטים הנ״ל כיכבו בפוסט הציפיות והחששות שלנו לקיץ זה.

אדוני השופט (Take a Chance On Me) – ניקח הפסקה צרפתית עם סרטו של ז'אן פייר אמרי, בכיכובה של לואן אמרה. כן, הילדה מ"משפחת בלייה" התבגרה. הפעם היא מגלמת אישה צעירה שמובאת למשפט באשמת סדרת אירועים שנראית בטריילר כמו גמלוניות, לא פשע. בכל מקרה, השופט בפניו היא עומדת, בגילומו של מישל בלאן, מחליט לתת לה את הצ׳אנס שהיא טוענת שמעולם לא קיבלה, כמי שבאה ממעמד נמוך ותמכה באביה בעזרת עבודות זמניות. השופט מציע לנאשמת לשמשת כנהגת שלו, מה שכמובן יוביל למצבים קומיים משום שהוא נורא קפוץ והיא כה עולצת. זה אמנם קורה בנורמנדי אבל אני מוכן להישבע שזה פרק מטא של ״סיינפלד״, הסדרה שבתוך הסדרה. עד שיוכח אחרת.

העורב

עולם מפריד בינינו (A World Apart) – מצרפת אל איטליה ואל הקומדיה המצליחה, במולדתה, מאת ריקרדו מילאני. היא מתחילה כאשר מורה מגיע אל כפר מושלג, באיזור סרדיניה, כדי להתחיל את חייו החדשים בבית הספר הקטן ובעזרתה של עמיתה פדגוגית. בטוח שזה לא רימייק ל״על עשבים יבשים״? כנראה שלא משום שהפעם הדרמה נובעת מסכנת סגירה המרחפת מעל בית הספר ממועט התלמידים, והמורה החדש עולה על רעיון שאולי יציל את המצב: קליטת ילדים ממשפחות אוקראיניות, שנפלטו מארצם בזמן המלחמה. מככבים: אנטוניו אלבנז, וירג'יניה רפאלה.

מזל שנפגשנו (This Time Next Year) – בחזרה לשפה האנגלית אבל הפעם סרט תוצרת בריטניה. שלא לומר קומדיה רומנטית אנגלית, ז׳אנר בפני עצמו. סופי קוקסון (״הצייד מלחמת החורף״ וזה אזכור שני למותג בפוסט זה ונקווה שלעולם לא שוב) ולוסיאן לביסקאונט (״אמילי בפריז״) מגלמים את הנאהבים הפוטנציאליים, שכמובן נפגשים במקרה. האישה היא שעולה על כך שבעצם הכירו כשהיו בני דקה, משום שנולדו באותו רגע ובאותו בית חולים, והיא גם מאמינה שהוא גנב את מזלה (אני מקווה שזה מוסבר יותר טוב בסרט מאשר בטריילר). אולי זה הזמן, כנראה שזה הזמן לאהבה אחרת במה אנחנו בכלל צופים. הסופרת סופי קוזנס כתבה את התסריט, עיבוד לספר שלה, ומי שביים הוא ניק מור, העורך של כמה מהקומדיות הרומנטיות האהובות על הדור שלי (״אהבה זה כל הסיפור״, ״נוטינג היל״, ״רווק פלוס ילד״) ואולי גם הדור שאחריי (״אלוהים אתה שם? זו אני מרגרט״, ״אדום לבן וכחול מלכותי״).

קאש אאוט (Cash Out) – בחזרה לארצות הבאית עם סוג אחר של טראש. ג׳ון טרבולטה וקריסטין דייויס מככבים בתור צמד גנבים שעומדים לגנוב מכונית יוקרה, עד אשר היא בוגדת בו וחושפת כי מכרה אותו לאף-בי-איי המקיף את המקום. גיבורנו נמלט ונדמה שפרש לחיי נוחות במיאמי, אבל אחיו (לוקאס האס) משיב אותו מפרישה כדי לבצע שוד בנק מסובך במיוחד. גם כאן העניינים לא הולכים חלק, מה שגורם לי לתהות האם הגיבור באמת מצטיין בעבודתו הנפשעת, והשוד הופך למצור עם בני ערובה. ומי נמצאת בצד השני של הקו בתור מנהלת המשא ומתן? נכון מאוד, אותה מאהבת ושותפה לשעבר שהסגירה אותו לרשויות מלכתחילה. המפיק-בדרך-כלל רנדל אמט ביים, על פי תסריט של דיפו אוסני ודאג ריצ׳ארדסון. למי שבטוחים שאני ממציא, הראשון לא מוכר לי אבל השני כתב בין היתר את ״בחורים רעים״, ״מת לחיות 2״ ו״רכבת הכסף״, אז יש כבוד.

בודיקה: המלכה הלוחמת (Boudica: Queen of War) – נסיים עם עוד סממן איכות בדמות אולגה קורילנקו, שהפעם לא סתם מובילה סרט אקשן אלא עושה זאת בדרמת מלחמה תקופתית על, ובכן, מלכה לוחמת בשם בודיקה. או בודיקאה, אם תגגלו את שמה ותגלו שהיא אכן הייתה מנהיגת שבט האיקני סביב שנת 26 לספירה, חלק מהאומה הקלטית שלחמה על אדמת אנגליה בכיבוש הרומאי. זה קרה כאשר בעלה מת והממלכה נותרה ללא מלך, בזמן מצור, מה שהוביל את המלכה הלוחמת להוביל את הדיפת האימפריה הרומית במרד די מפורסם באיזור נורפוק. לא שאני בא לסכסך אבל לקיסר רומא דאז, נירון, היו קצת אישיוז. בכל מקרה, תוכלו לראות את כל הסיפור ההיסטורי המופלא הזה מובל בידי קורילנקו בתחפושת שבין ״לב אמיץ״ ו״קרייבן הצייד״, על פי הטריילר. ג'סי וי ג'ונסון (״גובה החובות״, ״איום משולש״) כתב וביים.

תגובות

  1. מור הגיב:

    נראה לי שלא ראינו את אותו סרט. ביל סקארסגארד לחלוטין ראוי לאוסקר עבור תפקידו ב"העורב"-החל מהמראה שלו בסרט וכלה במשחק המדהים שלו. נכון, הוא שיחק בלא מעט סרטי אימה, אבל לדעתי מדובר פשוט בפנומן.

    1. אורון שמיר הגיב:

      מאוד מעוניין לראות סרט שבו ביל סקארסגארד לוקח אוסקר על התפקיד הזה. אם הוא מועמד, אני משחזר את הקעקועים שלו מהסרט

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.