סרטים חדשים: ״הילה״, ״מזל חתולה״, ״סוג של חסד״, ״מועדון הרוכבים״, ״דיבוק על הסט״

זה אמנם אתר על קולנוע, אבל אי אפשר שלא לכבד את שבוע הספר העברי שהחל אתמול בכל רחבי הארץ, ויימשך אפילו קצת יותר משבוע. כמו כל חג ומועד אחר השנה, גם במקרה הזה הכל יהיה באווירה שונה מהרגיל ותחת צל המלחמה והפיאסקו המתמשך מאז אוקטובר 2023. אבל יש גם דברים חיוביים שקורים, למשל כששבוע הספר נפגש עם אמנות הקולנוע. ביום שישי הבא תתקיים בסינמטק תל אביב השקת ספרו הרביעי של ד״ר פבלו אוטין, בעל הכותרת המלבבת והמסבירה את עצמה אך עדיין מעוררת מחשבה: ״מצ׳רלי עד שולי: הקולנוע העממי והמצאת הישראליות״. הכוונה כמובן לסרטים ״צ׳רלי וחצי״ ו״להציל את שולי״, ביניהם פרוש ספקטרום שלם של קולנוע עממי כנציגים של אז ועכשיו. שימו לב שאין את המילה ״בורקס״ בכותרת, ולא מסיבות דיאטתיות, אלא כחלק ממה שנראה כמו ניסיון להוביל מחדש את השיח על הסרטים הללו ודומיהם. טרם התעמקתי בספר, רק אתמול קיבלתי עותק למען האמת, אבל כמו קוראי וקוראות סריטה אני זוכר היטב את הכתיבה של פבלו כאן על הנושאים האלה ממש. אין לי גם איזה קוד הנחה, אבל זה שבוע הספר והמבצעים הטובים בשנה הם עכשיו, כולל בלינק לאתר הוצאת טנג׳יר. מקווה ומאמין שעוד נתייחס בהמשך לאירוע המשמח הזה, בינתיים רק נברך את פבלו על עוד ספר מחקר על הקולנוע הישראלי. שרק יהיה מה להמשיך לחקור גם בעתיד.

בחזרה לסרטים החדשים בבתי הקולנוע, הכמות הייתה אמורה להיות כמעט כפולה עד אתמול בערך, אבל יש לנו ארבעה מבריזים. אני מאוד בסדר עם זה, אפילו חמישה חדשים הוא מספר שמבטיח כי לא כולם יקבלו התייחסות. שני הבולטים שנעדרים הם מיבול פסטיבל קאן 2023, והם ״על עשבים יבשים״ של נורי בילגה ג׳יילן ו״המלכה השישית״ (Firebrand) של כרים איינוז, שניהם כבר בני יותר משנה. הנה החמישה שכן עושים את דרכם אל האולמות כדי להיות מוצגים שם מחר, ועוד אחד בולט בקטלוג ה-VOD לשבוע זה.

הילה – אחרי טרום-בכורות בשלל ימי הקולנוע הישראלי, והתמודדות (ללא מועמדויות) בפרסי אופיר הקודמים, סרטה החדש של מיכל בת-אדם מגיע לפגוש קהל. בכירת הקולנועניות של ישראל, שהיא גם זוכת אופיר למפעל חיים וגם כלת פרס ישראל, אוחזת בקריירה שנפרשת על פני למעלה מיובל וקריירת בימוי שהחלה ב-1979 עם ״רגעים״, וחלפו כשבע שנים מאז בכורת סרטה הקודם, ״הדרך לאן״. הפעם היא מתמקדת באישה, נחשו את שמה, בגילומה של ג׳ייד דייכס ויקס (בתמונה בראש הפוסט) שמצויה בפתיחה בסערת רגשות. הילה היא אם יחידנית לילדה בת שבע, שעולמה מטלטל עם שובו ארצה של אהובה ואבי בתה, אותו מגלם יעקב זדה-דניאל. הילה עדיין מאוהבת בו באופן כפייתי, בעוד הוא אפילו לא יודע שיש להם בת משותפת. או יודע ומתחמק ממנה, ספק בגלל ההתנהגות הסטוקרית שלה וספק משום שגם אצלו לא הכל פתור. מערכת היחסים הזו עומדת בלב היצירה, עד כניסתן של דמויות משנה נוספות.

מזל חתולה – סרט ישראלי שני לשבוע זה, ואחד נוסף שנחשף מוקדם יותר החודש ביום הקולנוע וכעת מגיע כדי להישאר. במקרה והשם לא מסגיר, יצרו אותו חנן סביון וגיא עמיר (״מחילה״, ״מכתוב״, המון טלוויזיה) מה שאומר שהוא כנראה יהיה להיט. הכותבים-במאים גם מככבים כמובן, הפעם בתור צמד טכנאי כבלים שמסתבכים עם עולם הפשע החיפאי. הם מגיעים לעוד התקנה, מגלים בבית גופה ומבצעים מגוון טעויות שהופכות אותם לחשודים המרכזיים ברצח של הדייר – עבריין ידוע. מה שאומר שגם המשטרה וגם הפושעים כעת בעקבותם, ולפחות על פי הטריילר זו לא רק קומדיית פשע אלא ספק קומדיית פעולה. בין הפרצופים המוכרים שצצים באותו קדימון אפשר למנות גם את רותם אבוהב, מלי לוי, צחי הלוי, ליאור אשכנזי, לבנה פינקלשטיין, יוסי מרשק ואורי הוכמן. שזה אפילו לא חצי מהקאסט, אם ממשיכים לעבור על הרשימה.

סוג של חסד

סוג של חסד (Kinds of Kindness) – כנראה הסרט המרכזי של השבוע, אבל ישראל לפני הכל כפי שנהוג היה לומר פעם בבחירות. כבר חילקנו כרטיסים לטרום-בכורה בתחילת השבוע, אז אתם יודעים ואתן יודעות שהסרט מגיע מחר, אבל זו רק תחילת הדיון אודותיו. כי עברה אמנם רק כחצי שנה מאז ״מסכנים שכאלה״, אבל זה לא מה שיעצור את יורגוס לנתימוס ואמה סטון מהמשך שיתוף הפעולה הכי מעניין כרגע בקולנוע העולמי. הבמאי-תסריטאי היווני שב לעבוד עם הכותב מתחילת הקריירה שלו, אפתימיס פיליפו, ואל השחקנית-מפיקה הקבועה החדשה הוא מצרף את ווילם דפו (שוב), ג׳סי פלמונס, מרגרט קוואלי, הונג צ׳או ומאמאדו אטיי. החבורה הזו מגלמת דמויות שונות בשלושה סיפורים שונים, טריפטיך קולנועי שהוא בעצם שלושה סרטים של כ-55 דקות כל אחד. זה יוצא ישיבה של 164 דקות בקולנוע, ומכיוון שחלק מהכיף הוא לנסות להבין מה לעזאזל קורה על המסך אני לא מתכוון לתקצר אף אחת משלוש המערכות. אוסיף רק שבתפקידים קטנים יותר אפשר לתפוס את ג׳ו אלווין והאנטר שייפר.

מועדון הרוכבים (The Bikeriders) – עוד סרט עם קאסט מרהיב למדי, שחיכה מאז הסתיו הקודם באשמת שביתת השחקנים בהוליווד. כך נוצר פער בין בכורות בפסטיבלים כבר בסוף הקיץ שעבר, לבין העלייה לאקרנים בכל העולם כעת. הבמאי-תסריטאי הוא ג׳ף ניקולס, מי שמתקשה לממש את ההבטחה שנקשרה בשמו עם ״סערת רוחות״, גם אם הסרטים שלו מאז טובים עד טובים מאוד (״הסיפור של מאד״, ״לאבינג״, ״ספיישל חצות״). הפעם הוא מתבסס על ספר צילום מאת דני ליון, שהתלווה אל חבורת אופנוענים בשיקגו של שנות ה-60. בסרט מגלם את ליון מייק פייסט והוא מראיין ומקליט את קתי (ג׳ודי קומר), אשתו של אחד הרוכבים, המספרת לו את קורותיו של מועדון הרכיבה שהוא גם סוג של כנופיית פשע. אוסטין באטלר הוא הבן-זוג, טום הארדי מגלם את המנהיג, ומייקל שאנון, שחקן הבית של ניקולס, הוא טיפוס קשוח ומוזר שמוצאו מלטביה משום מה. עוד בין הרוכבים: בויד הולברוק, נורמן רידוס, דיימון הרימן, אמורי כהן, קארל גלוסמן וטובי וואלאס.

דיבוק על הסט (The Exorcism) – יש לנו מתמודד לתואר הסרט השנתי ששמו העברי מתעלה על הלועזי, הגנרי למדי. זאת משום שבסרט הזה, ראסל קרואו מגלם שחקן שאמור להיות כומר בצילומים של סרט אימה, אבל לצערם של כל המעורבים נכנס בו השד. ריאן סימקינס היא הבת שמלווה אותו אל סט הצילומים ואז מנסה להיאבק על נפשו מול הדיבוק, בין היתר בעזרת כומר אמיתי. בהתחשב בכל הרפלקסיביות הזו, לא מפתיע למצוא את יוצר ״צעקה״, קווין וויליאמסון, ברשימת המפיקים. אם כי לי זה יותר נשמע כמו ״סיוט ברחוב אלם 7״. מי שכתב וביים הוא ג׳ושוע ג׳ון מילר (״השורדות האחרונות״) ושותפו לכתיבה הוא אם-איי פורטין, כמו בסרטם הקודם.

מלון רויאל (The Royal Hotel) – ממש קיוויתי שנזכה לראות בישראל את סרטה החדש של קיטי גרין על מסך גדול, גם אם באיחור כפי שהיה עם ״עוזרת אישית״. אבל החל מסוף השבוע אפשר יהיה להשכירו בתשלום נוסף בשירות המקוון של yes, מה שדי חרץ את גורלו. אולי אחכה עד לבכורה בערוצי הסרטים למיניהם או בספריות ההשאלה למנויים, לפני סקירה אפשרית. עד אז אפשר לספר שג׳וליה גארנר שבה לשתף פעולה עם הבמאית-תסריטאית, והפעם מצטרפת אליהן גם ג׳סיקה הנוויק. השתיים מגלמות תרמילאיות שמתחילות עבודה בפונדק דרכים בחלק פחות מתוייר (או מיושב) של אוסטרליה, וחוות התנהגות לא נאותה מצידם של גברברי המקום. הם חוצים קו ועוד קו עד שההגדרה שכתבתי פה משתנה למשהו אחר, אולי כמצופה מסרט של גרין אבל לא בטוח שבאופן הכי קל לחיזוי.