סרטים חדשים: ״חמדה״, ״הם רואים הכל״, ״בחורים רעים: הכל או כלום״, ״עולם משלו״, ״הילד השישי״, ויום הקולנוע הישראלי (שוב)

מדי פעם המציאות הישראלית כל-כך מציפה עד כי אני שוכח לרגע למה אנחנו בכלל עושים את מה שאנחנו עושים כאן בסריטה. אבל רק לרגע, כי היום אמנם מגיעה לשיא הצטברות של חדשות רעות, אבל רק בשבוע שעבר היה לנו דוקאביב עם דיווחי עופר, וממש היום נערך בכל רחבי הארץ יום הקולנוע הישראלי, בפעם השנייה השנה. אם כי כולנו יודעים ויודעות שמחר, השישי לשישי, הוא היום לראות ״מציצים״. את שובו של יום הקולנוע אדחוס כנספח בסיום, לפניו התייחסות לסרטי סטרימינג בולטים שצצו בלי התרעה מוקדמת, וכמובן הסרטים החדשים בקולנוע החל ממחר, אחרי היממה הישראלית בלבד. מתוכם נשמט ״הפשע כולו שלי״ שאני לא בטוח שבאמת עולה, אתקן אם צריך, ובכל מקרה נראה שהכיוון שלנו הוא סטרימינג כפי שהראתה לירון בסוף השבוע. למי שיזדקקו לעוד קולנוע ישראלי, אור המשיך בפרויקט האופירים שלו, והגיע לשנה מרתקת במיוחד.

חמדה – הסרט שנראה הכי מרכזי ביום הקולנוע הישראלי יישאר איתנו גם בהקרנות סדירות, פשוט לא במחיר המיוחד של 10 ש״ח. מדובר בסרטו של שמי זרחין, פחות משנתיים אחרי ״השתיקה״, וכעשור וחצי אחרי ״אביבה אהובתי״ שגם בו כיכבו אסי לוי וששון גבאי. הצמד העילאי מתאחד עם הבמאי ומגלם זוג נשוי שנראה מודע לכובד השנים, אבל שומר על הניצוץ בין משבר לבעיה. הגבר מתמודד הן עם חובות שהותיר בנו הבורח (רועי אסף), והן עם שובו של נכדו (מאור לוי) אל חייו. האישה מתמודדת בנוסף לבעיות של בן זוגה גם עם פיתוי בדמות גבר צעיר (עדי אלון), והטריילר רומז על עלילות משנה ודמויות נוספות בגילומם של איציק כהן, לבנה פינקלשטיין ואחרים. ורד אדיר צילמה את התמונה בראש הפוסט ומתוך הסרט.

בחורים רעים: הכל או כלום (Bad Boys: Ride or Die) – בפעם הרביעית, על אף שלסרט הקודם הייתה את המילה For בכותרת, חוזרים וויל סמית׳ ומרטין לורנס לגלם את הבחורים הרעים. ותודה למייקל ביי גם על המותג הלא-ברור הזה, ששוב מביימים הצמד הבלגי עדיל אל ערבי ובילאל פלאח, וכתבו וויל ביל וכריס בימר, גם הוא מההרפתקה הקודמת. שני השוטרים המאוד חריגים בשיטות הפעולה שלהם נדרשים הפעם לטהר את שמו של הממונה עליהם, מפקד משטרת מיאמי, ועושים זאת עם מקסימום סצנות אקשן, הרס סביבתי וניבולי פה. או כך אני משער לפי הטריילר והיכרות עם סדרת הסרטים.

הם רואים הכל (The Watchers) – סרט ראשון ולא אחרון הקיץ לשאמאלן, ואני לא מתכוון למ. נייט (שהפיק) אלא לבתו, אישנה שאמאלן. כי אין מספיק אותיות מסוג אש״ן בשם של האב, ועל כך תכפר הבת. הנפו-בייבי כבר הספיקה להפיק ולביים כמה פרקים בסדרה של אביה באפל+ ("Servant") ולשמש כבמאית הסקנד יוניט בסרטו ״זמן״, אז הגיעה העת לבכורת הבימוי שלה בקולנוע. הפרמיס נשמע כמו סרט של שאמאלן האב, אם כי הוא מבוסס על ספר מאת איי-אם שיין, ואפשר רק לקוות שהיוצרת הוסיפה משהו מעצמה. דקוטה פנינג מגלמת אמנית שטיול שלה ביערות אירלנד מסתיים עם רכב מקולקל, ומפגש עם שלושה זרים שעורכים טקס משונה. לדבריהם, ישויות מסתוריות בשם ״הם״ צופים בכל מהלך ויש לעקוב אחר החוקים שלהם מנקודה זו והלאה כדי להישאר בחיים.

בחורים רעים: הכל או כלום, כבר אין לי כוח

עולם משלו (Ezra) – הסרט הבא נשמע דומה באופן כמעט חשוד ל״הנה אנחנו״, אבל ככל שמצאתי לא מדובר ברימייק אלא בסרט שכתב וביים טוני גולדווין, שחקן שגם יוצר מעת לעת. אב לילד אוטיסט (כך בטריילר, בתקציר כתוב על הרצף) לוקח את בנו למסע ממונע, למורת רוחן של דמויות נוספות בחייהם וכדי לבלות עימו זמן איכות לפני שהמסגרות מכשילות את שניהם. את האב מגלם בובי קאנבלה, את הילד וויליאם איי פיצג׳רלד, והקאסט התומך כולל בין היתר את רוז ביירן, וופי גולדברג, ורה פרמיגה, ריין ווילסון ורוברט דה נירו בתפקיד הסב. היה חמוד אילו היו משאירים את השם המקורי גם בישראל בעיניי, ללכת לסרט בשם ״עזרא״ ולגלות שכולם בו אמריקאים נשמע לי נחמד.

הילד השישי (The Sixth Child) – קצת צרפתית כי מהו שבוע ללא סרט שאינו דובר אנגלית, והפעם הפקה מ-2022 בבימוי לאופולד לגראן. מככבים בו שרה ז'ירודו, בנז'מן לאוורן, דמיאן בונאר וג'ודית שמלה, בתור שני זוגות שחושבים לקשור את גורלם לעד. זוג אחד מתגורר בפאתי פריז, בדלות מוקפת גרוטאות, ולהם חמישה ילדים אותם הם מתקשים לפרנס – ועוד אחד בדרך. הזוג השני חי חיים נוחים מבחינה כלכלית במה שנראה כמו שכונה טובה, אבל לא מצליחים להיכנס להריון. המחשבה למסור את התינוק עוברת בראשו של הזוג הפורה, אבל מדובר בסחר בבני אדם, מה שיוצר מתחים בתוך שתי היחידות המשפחתיות וגם ביניהן.

גודזילה מינוס אחת (Godzilla Minus One) – פתאום הוא הופיע! הסרט הלא-אמריקאי הכי מדובר בחצי השנה האחרונה, מאז בכורה בשלהי 2023 וזכייה מפתיעה (אך מוצדקת) באוסקר על אפקטים, נחת בלי שום הודעה מוקדמת וברעש גדול בנטפליקס. אין לו שם עברי רשמי אז תאלצו לחפש אותו באנגלית, ואל תבנו על הקרנות אחרות בישראל. הבמאי-תסריטאי-אמן-אפקטים טאקשי יאמזאקי משיב את גודזילה אל יפן, כמעט עשור אחרי ״שין-גודזילה״ ואחרי כל סרטי הביאושים של אולפני וורנר בכיכובה של המפלצת. האחרון שבהם, ״גודזילה X קונג״, עדיין בבתי הקולנוע בישראל. אבל אם תרצו לראות איך עושים זאת נכון, גם מבחינה חזותית וגם ביצירת דמויות אנושיות מעוררות רגש לא פחות ממלכת הלטאות הפרהיסטוריות והרדיואקטיביות, זה הסרט עבורכם ועבורכן.

ג'ים הנסון: איש עם רעיון (Jim Henson: Idea Man) – עוד הנחתה מפתיעה, הפעם בדיסני+ בסוף השבוע שחלף, הוא הסרט התיעודי של רון האוורד שהוקרן בבכורה בפסטיבל קאן רק לפני שבועיים. הביוגרפיה הזו של יוצר ״החבובות״ ובעצם כל הבובות הקולנועיות והטלוויזיוניות הכי אהובות, מבטיחה לספק גם חומרי ארכיון שחלקם נחשבו אבודים ולא נראו מעולם, וגם ראיונות עם משתפי פעולה קבועים של הגאון המנוח. ביניהם פרנק אוז, ריטה מורנו, ג׳ניפר קונלי, הארי בלפונטה וצ׳בי צ׳ייס, אם לדוג כמה שמות מהקרדיטים שנראו לי מעניינים בהקשר של העבודה עימו.

יום הקולנוע הישראלי – כאמור לעיל, בפברואר כבר היה יום הקולנוע הישראלי השנתי (או כך חשבתי) וגם אז היה קשה להתרגש, משום שרשימת הסרטים הייתה דומה מאוד לזה הקודם. אחרת הייתי ממהר להמליץ המלצות ולתת סימנים בסרטים, כפי שבכל עשיתי עבור גלריה של ״הארץ״, אבל עם שבעה סרטים חדשים בלבד מתוך 29 אפשרויות קצת קשה להתלהב. מה גם שלא ראיתי את החדשים, שכוללים לצד ״חמדה״ שכבר הוזכר גם את ״מזל חתולה״ של חנן סביון וגיא עמיר, ״סודה״ של ארז תדמור, ״כיסופים״ של קרן נחמד, "מתחת לצל של השמש" של שלום הגר (זוכה פרס המשחק בפסטיבל ירושלים), ו"סוס בלי שם" של אסף אסולין (סרט הפתיחה של פסטיבל קולנוע דרום הנודד), לצד שני תיעודיים: "חיה בסרט" של מירי אורמן ועמית מילר ו"נובה" (NOVA#) המדובר של דן פאר.
באחרים כבר דנו בימי קולנוע והזדמנויות קודמות, אז נקנח בהשלמת הרשימה המלאה ולינקים היכן שיש לנו: "אמצע החיים"; "ארוגם ביי"; "בית"; "ברווזים"; "בתי אהובתי"; "דניאל אויערבאך"; "החייל הנעלם"; "הילה"; "המהנדס";" המנצחים"; "המשלחת"; "הפילגש"; "חדר משלו"; "טור פרידה"; "יוני אפס"; "סרט בסנטר"; "עד שתחזור"; "צ‘ק אאוט"; "קרב אוויר"; "תמונות יפואיות"; "המזח".