סרטים חדשים: ״הכפיל״, ״מתחרים״, ״הקרב על אמריקה״, ״הכפתן הכחול״, ״מלכודת במעמקים״, ״דימון סלייר 3: קוטל השדים – אימוני האשירה״

בין מועדי הפסח, ובציון דרך משוגע לגמרי של 200 ימי כאוס, מקבץ אחרון של סרטים לחודש אפריל. כולל רוב לסרטים טובים או לפחות מעניינים, שכבר מצטרפים להיצע משובח מהרגיל. בעיניי זה הזמן לבוא להתאוורר באולמות, דווקא לפני בוא הקיץ שאנחנו כבר נערכים אליו. בינתיים אור ממשיך בפרויקט ריפלי, עופר התכונן לפסטיבל אפוס ובין שלל הפסטיבלים והאירועים הייתי רוצה להצביע הפעם דווקא על הקרנה בודדה. אולי כיאה לשם הסרט, ״סולו״, הפקה קנדית בבימוי סופי דופוס שאפשר יהיה לראותו מחר בערב בקולנוע לב תל אביב, במשבצת שלהם ״גאים להציג״. שאר הסרטים במדור מוקרנים באופן סדיר יותר, חלקם כבר מאז אתמול, למעשה.

הכפיל (The Fall Guy) – קשה לדעת מאיפה להתחיל השבוע, אז למה לא דווקא מהכיף הכי אסקפיסטי. על פניו מדובר בחידוש לסדרת טלוויזיה ותיקה באותה השם, בפועל אני מסופק לגבי מידת הקשר בין התסריט של דרו פירס (״איירון מן 3״) לחומר המקור. דייויד ליץ׳ (״רכבת הקליע״) ביים סרט מטא-אקשן שרובו מחווה לאמנות הפעלולים, אבל שהוא בעצם קומדיה רומנטית מוצלחת ופארסה הוליוודית לא רעה בכלל. ריאן גוסלינג, עם שאריות הבלונד של קן בקצוות, מגלם פעלולן-עבר. הוא נפצע והשתקם מתאונה על סט הצילומים, אך לא משברון הלב שגרם למפעילת המצלמה בה התאהב. וקשה שלא, מגלמת אותה אמילי בלאנט. לכן הוא גם שמח לשוב לסרט חדש אותו היא מביימת, אבל ההפקה מתגלה ככאוטית במיוחד – המפיקה (האנה וודינגהם) לחוצה ומלחיצה, הכוכב (אהרון טיילור-ג׳ונסון) נעדר, ולגיבורנו יש הזדמנות להציל את המצב ולזכות מחדש בליבה של אהובתו הנטושה. יש עוד כמה תפקידי משנה (טרסה פאלמר, ווינסטון דיוק, סטפני שו) וכמה הופעות אורח לקהל מבוגר יותר.

מתחרים (Challengers) – גם סרטו של לוקה גואדנינו הוא מתמודד על תואר הסרט המרכזי של השבוע, ושימו לב שכתבתי מתמודד ולא מתחרה שהיא מילה שעוברת עיוותים רבים בשדה הקולנוע בעברית. את הדוגמה הטרייה מספק משולש רומנטי בעולמות הטניס, עם קודקוד בצורת זנדאיה ומשני צידיה ג׳וש אוקונר ומייק פייסט. הפרסומים מבטיחים סרט לוהט במיוחד, במקומות אחרים באינטרנט התלוננו שאין בכלל סקס, ונותר רק לצפות כדי לגלות. התסריט של ג׳סטין קוריצקס מציב את זנדאיה כצעירה מבטיחה בעולם הטניס, ואת שני השחקנים הנוספים כטוענים לכתר בן הזוג שלה. להבנתי העלילה ממשיכה משם קדימה לקריירות אימון בה מתבצעת לא רק בחירה אלא גם בחירה מחודשת, אבל אני לא רוצה לטעות ולהטעות. בשביל לדייק תהיה לנו סקירה של עופר.

הקרב על אמריקה (Civil War) – קורא תיגר שלישי על ראשות המדור השבועי, מאת אלכס גארלנד. הבמאי-תסריטאי שסיפק לנו כבר כל מיני תרחישים אפוקליפטיים הולך הפעם עד הסוף ומוותר על מדע-בדיוני לטובת היסטוריה אלטרנטיבית שמתפתחת לעתיד עגום. מלחמת אזרחים הותירה את ארצות הברית מפולגת מבפנים, כאשר אחרי שנות התשה רבות כוחות המורדים (שילוב של טקסס וקליפורניה) עומדים בפני כיבוש וושינגטון הבירה. מטרתם היא להוציא להורג את הנשיא (ניק אופרמן) המצוי בכהונה השלישית שלו, ולא צריך הרבה יידע בפוליטיקה אמריקאית בשביל לדעת שזה אחת יותר מדי. העלילה מתמקדת בעיתונאי המלחמה המסקרים ארוכות את האירוע וחשים הכרעה מתקרבת, מה שמצריך אותם לסוע מניו-יורק אל די-סי דרך טריטוריות שאין להן בעיה לחסל עיתונאים. קירסטן דאנסט היא צלמת מלחמות ותיקה, החונכת בעל כורחה צעירה המעריצה אותה (קיילי ספייני) ונסמכת על עיתונאי בן דורה השש אלי קרב (וגנר מאורה) ועיתונאי ותיק שמתלווה אליהם (סטיבן מקינלי הנדרסון). יש עוד כמה וכמה הופעות אורח ולחובבי אלכס גארלנד צפויה צפייה פעילה בזיהוי שחקניו הקבועים או משתפי פעולה עימו בעבר (היי סונויה מיזונו!).

הכפתן הכחול

הכפתן הכחול (The Blue Caftan) – נחליף שפה לערבית ונעבור לסרט שכבר יש לנו טקסט עליו, הודות לסיקור פסטיבל חיפה של אור. ההפקה המרוקאית-אירופאית הזו התארחה בחיפה עם הבמאית מריאם טוזאני, שגם כתבה את התסריט יחד עם בן-זוגה נביל עיוש (במאי בזכות עצמו וגם מפיק בסרט). על המסך תמצאו פרצופים מוכרים לצופה הישראלי, בין אם לובנה איזבל או סאלח בכרי, אם כי שניהם מזמן לא שותפים לנעשה בקולנוע המקומי בניגוד לעבר. השניים מגלמים זוג נשוי שמנהל יחדיו חנות כפתנים ברובע עתיק שנאלצים לשכור שוליה. אל חנותם מגיע בחור צעיר ונלהב (איוב מיסיואי), שמאתגר את הנישואים שלהם דווקא בשל הדרך בה הוא מביט בגבר.

מלכודת במעמקים (No Way Up) – נשוב לרגע לשפה האנגלית אבל הפעם הפקה בריטית, שתוהה איך אפשר היה לשפר את ״נחשים על המטוס״. התשובה היא כמובן ״כרישים על המטוס״ אבל כדי להבין איך הגיעו אימת המעמקים אל כלי טייס צריך לנסות לתקצר את העלילה. מגוון דמויות שאני לא בטוח אם מישהו טרח לכתוב, בהסתמך על הטריילר בלבד, מוצאות עצמן בטיסה שמתרסקת מעל האוקיינוס. יש להם חמצן כי המטוס לא נקרע לאלף חתיכות משום מה, אבל בעודם מפנטזים על חילוץ מתחילים לחוג סביב האובייקט הזר כל בעלי השיניים החדות. אנדי מייסון, מפיק בדרך כלל, כתב את התסריט וקלאודיו פה השוויצרי ביים. יש פה שחקנים אמיתיים, למשל וויל אטנבורו וסופי מקינטוש באגף הצעיר, או פיליס לוגאן וקולם מיני, שכבר התגבר על ״מצור ימי״ ו״קון אייר״ אבל הפעם נדרש לאתגר משולב.

דימון סלייר 3: קוטל השדים – אימוני האשירה (Demon Slayer: Kimetsu no Yaiba – To the Hashira Training) – סדרת הסרטים על פי האנימה/מנגה הפופולריות ממשיכה להגיע לישראל. אם הבנתי נכון, אחרי הצלחת הסרט ״דימון סלייר״ בתחילת העשור הגיעו סדרות אנימה, כאשר הפרק הראשון בכל עונה הוא בעצם סרט שמוקרן בבתי הקולנוע. ואחרי ״כפר נפחי החרב״ לפני שנה, מגיע תורו של הסרט השלישי. האם אני יכול להסביר מה קורה ב״אימוני האשירה״? ודאי שלא, אז הנה התקציר הרשמי: טנג'ירו עובר אימונים מפרכים עם אבן האשירה, הימאג'ימה, במסעו להפוך להאשירה. בינתיים, מוזאן ממשיך לחפש אחר נזוקו ואובויאשיקי. הרואו סוטוזאקי ביים.

כולנו זרים (All of Us Strangers) – נסיים בדיסני+ לשם הגיע היום סרטו המופלא של אנדרו היי(ג), גם עליו אור כתב אצלנו. זה היה בפסטיבל הקולנוע הגאה דאשתקד, שהמשיך להקרינו מעת לעת, כמו גם הסינמטקים. למעשה, יש הקרנה אחרונה (נדמה לי) בסינמטק הרצליה ביום שישי הקרוב, אם תעדיפו לבכות עם קהל. למקרה שתרצו לבכות בבית כשאף אחד לא מסתכל, דיסני+ היא האופציה החל מהיום ובחודש הבא אפשר יהיה לשכור את הסרט בתשלום נוסף אצל ספקיות התוכן האחרות. על מה הדמעות? על אנדרו סקוט שמגלם תסריטאי במשבר, שהשכן שלו בבניין הוא פול מסקל החושק בו, אבל הגיבור יותר בעניין של לבקר בבית הוריו. ולפגוש אותם, כשהם בגילו, לכן מגלמים אותם קלייר פוי וג׳יימי בל. נשמע משונה? זה מבוסס על נובלה יפנית, מאת טאיצ׳י יאמאדה. והנה קישור מסוים בין כמה סרטים שכבר הוזכרו במדור השבוע. וגם התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט הזה, כדי להבליט אותו עוד קצת.