סרטים חדשים: ״הצצה ליחסים״, ״הכל בסדר עם ג'ורג'י״, ״חבר במתנה״, ״ואוו!״

בעוד כולנו מחכים לקצת חדשות טובות בענייני השעה, חדשות שכנראה יידחו, גם הקולנוע בישראל ממשיך להתאושש. סינמטק תל אביב חזר לפעילות מתונה אתמול, מצטרף אל דומיו שכבר עשו זאת ועדיין, וסינמטק הרצליה חוזר מהדממה שאינה קשורה (רק) למצב הבטחוני ובלוקיישן חדש, רחוב בן גוריון 22 (הרצליה, מן הסתם, ולא מאוד רחוק מהמיקום הישן למקרה שתגיעו אליו בשוגג). בנוסף, פסטיבל דוקאביב גליל מעלות תרשיחא נפתח גם הוא אתמול, באופן וירטואלי וחינמי כפי שהתרענו כאן בשבוע שעבר, ואני מקווה שנספיק לדווח ממנו. במקביל יש ארבעה סרטים חדשים בבתי הקולנוע, הכמות הגדולה ביותר מאז חזרתם לפעולה, ובמהלך הסופש אני מעריך שנגלה איך האיכות. לפחות של חלקם.

הצצה ליחסים (May December) – בשלב מאוחר בשנה הלועזית יש לנו מתמודד חדש על תואר התרגום היצירתי של 2023 בישראל. לזכות המפיץ, הביטוי ״מאי דצמבר״ אינו מאוד שגור אפילו במקור האנגלי שלו, כפי שגיליתי בבכורת הסרט בפסטיבל קאן. ״מאי דצמבר״ פירושו רמיזה על יחסים בעלי פער גילים משמעותי, כאשר בסרטו של טוד היינס זו אישה המבוגרת מבן-זוגה. האירועים מתרחשים כ-20 שנה אחרי שהתפוצצה בצהובונים פרשת היחסים האסורים בין אישה בת 36 וקטין. ג׳וליאן מור וצ׳ארלס מלטון מגלמים אותם בהווה של הסרט, כאשר אל ביתם צועדת שחקנית המקווה לגלם את דמות האישה בסרט על פי המקרה. מגלמת אותה נטלי פורטמן, מי שיזמה את הפרויקט והביאה אל הבמאי את התסריט שכתבו סמי ברץ׳ ואלכס מצ׳אניק, שניהם עם רקע בליהוק (״משחקי הרעב״ ו״אנטמן״, בהתאמה). סקירה בהמשך ולפניה שווה להזכיר שנטפליקס קנתה את זכויות ההפצה בארה״ב בלבד, לכן הוא יהיה זמין רק שם ב-1 בדצמבר. סליחה, ב-1 ב״ליחסים״.

הכל בסדר עם ג'ורג'י (Scrapper) – עוד שם עברי שאין לו קשר למקור, אבל הוא מפתיע פחות משום שסרט זה כבר היה חלק מפסטיבל הקולנוע של חיפה בחודש שעבר. מדובר בסרט הביכורים של שרלוט ריגן, לונדונית עם הרבה סרטים קצרים ברזומה, שהפיצ׳ר הראשון שלו זכה בקטגוריה הבינלאומית-עלילתית של פסטיבל סאנדנס אי אז בינואר. ג'ורג'י (לולה קמפבל) היא ילדה בת 12 שחיה לבד אבל מתחמקת מן הרשויות בדרכים יצירתיות, למשל בהמצאת דוד בשם וינסטון צ׳רצ׳יל. אמא שלה הלכה לעולמה והותירה אותה לדאוג לעצמה ולבית הקטן שלהן בפאתי לונדון, מה שמאלץ את הצעירה לסחור באופניים גנובים יחד עם החבר היחיד שלה, עלי (אלין אוזון). אל הבית מתפרץ ג׳ייסון (האריס דיקנסון), המציג עצמו כאביה של הילדה, שמעולם לא פגשה אותו. החזרה שלו אל חייה מייצרת שינויים מרחיקי לכת בעולמה הכאוטי ממילא.

חבר במתנה (The New Toy / Le nouveau jouet) – המכנה המשותף של שני הסרטים הבאים הוא השפה הצרפתית, אבל הוא חולק גם קו דמיון מסוים לשני הקודמים בכך שהוא מתמקד בקשר בין נער צעיר לאדם מבוגר. ז׳אמל דבוז מגלם רוכל בשוק שסחורתו מוחרמת והוא נאלץ למצוא עבודה חדשה, כאיש אבטחה בחנות צעצועים. אל המקום צועד בן עשירים עם מבט נבזי, מוקף שומרי ראש המלווים אותו במשימה לבחור כל צעצוע שיחפוץ בו. להפתעת כולם, הוא בוחר במאבטח. גיבורנו מתלווה אל אחוזת הענק של אבי הילד (דניאל אוטיי), המציע לו משכורת עתק בתמורה לבילוי זמן עם בנו. לפני שתספיקו לחשוב על צרפתים ועל גיל ההסכמה, העניין פה הוא סחר בבני אדם או האם ניתן לרכוש חברוּת, נושאים בלתי נפיצים כלל וכידוע. אם זה איכשהו נשמע מוכר, זה כי מדובר ברימייק לסרט של פרנסס ובר מ-1976, שביים ג׳יימס הות׳ (״לאקי לוק״).

ואוו! (Wahou) – האיות המשונה או הצרפתי של המילה ״וואו״ היא במקור, כמו גם סימן הקריאה, בקומדיה שהזכרת כאן לפני שבוע כאשר עלתה בבלעדיות לטרום-בכורה מקוונת באתר סינמטק תל אביב. כפי שכתבתי אז, סרטו של ברונו פודלידס (״סודות בחברה״) ובכיכובו, נסוב סביב סוכנות נדל״ן ששמה כשם הסרט. לרשותם נכסים בעיירה בוז'יואל, החל מבית מן המאה ה-19 על גדות האגם ועד דירה מודרנית במרכז העיר. יחד עם השחקניות קארין ויאר וסבין אזמה, הדמות שמגלם פודלידס תיתקל בשלל בעיות הקשורות למכירת בתים, וגם תיחשף לחיים האישיים של הלקוחות. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

סרטים חדשים ב-VOD

ליאו

ליאו (Leo) – את החלק הזה של המדור נפתח עם סרט שכבר זמין בנטפליקס מאז שלישי (21.11) אבל חיכיתי איתו לשבוע הנוכחי. לא דוקומנטרי על הכדורגלן הארגנטינאי כי אם סרט אנימציה מוזיקלי בכיכובו של אדם סנדלר, ששוב הביא את כל המשפחה לעבודה (שבועות ספורים אחרי ״את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי״). הפעם הוא מגלם לטאת מחמד כיתתית המבלה את ימיה לצד צב בשם סקווירטל (ביל בר, גם לו היה היה סרט בנטפליקס ממש לא מזמן, ושמו ״זמנכם עבר״). ליאו כבר בן 74 ולא ראה עולם מלבד את תלמידי בית הספר היסודי המתחלפים מולו, והשאיפה שלו לברוח לחופשי משתנה כאשר הוא מגלה שהילדים בכיתה זקוקים לו כדי להתמודד עם המורה המחליפה. סנדלר כתב את התסריט יחד עם רוברט סמיגל (״השבוע של״) ופול סדו (״סנדי וקסלר״), וסמיגל גם ביים לצד רוברט מריאנטי ודיוויד ווצ׳טנהיים (״My Depression״).

ארנב הקטיפה (The Velveteen Rabbit) – עוד סרט שזמין מאתמול, הפעם בשירות אפל+, הוא עיבוד לספר של מרג׳רי וויליאמס. אורכו של הסרט 44 דקות והוא משלב בין אנימציה (בבימוי ריל תיאל) ולייב אקשן (בבימוי ג׳ניפר פרוט). סיפורו של ילדון בודד המקבל במתנה לחג (המולד, שהגיע מוקדם השנה לשירות הסטרימינג) ארנב קטיפה שנהפך לצעצוע האהוב עליו. במקביל לעולמו המשתנה של הילד האנושי, אל מחשבותיו ורגשותיו של הארנבון הממולא אנו נחשפים דרך סוגי אנימציה שונים ושיחותיו עם צעצועים וחפצים דוממים אחרים. אלכס לות'ר (״סוף הפאקינג עולם״) מדבב את הארנב, הלנה בונהם קרטר היא סוסת עץ חכמה והטריילר מבטיח את כל הקסם הבריטי שתרצו כמתנה לחגי החורף.

החזרה לסיאול (Return to Seoul) – סרט שהיה מאוד מדובר מאז פסטיבל קאן 2022, הסתובב בעולם שנה שלמה מאז באינספור פסטיבלים אחרים, אבל משום מה לא הוקרן בישראל. ביום שני ה-27.11 הוא יהיה זמין ב-yes לראשונה בישראל עד כמה שידוע לי, הזדמנות לגלות על מה כולם דיברו בשנה וחצי האחרונות. סרטו של דייבי צ׳ו מספר על צעירה צרפתייה ממוצא קוריאני, בגילומה של פארק ג׳י-מין, שנולדה בסיאול ואומצה בינקותה על ידי זוג צרפתי. בגיל 25 היא מחליטה לשוב לראשונה אל מולדתה ולאתר את הוריה הביולוגיים, אבל מסעה משתנה תוך כדי תנועה.