סרטים חדשים: ״רומן צרפתי״, ״חמישה לילות אצל פרדי״, ״הרוצח״

קשה להאמין שעבר כבר יותר מחודש של מלחמה, קשה גם לתפוס את כל מה שעדיין קורה ומתחולל בזמן שהעולם ממשיך להסתובב. סרטים חדשים יוצאים לאקרנים, כולל בישראל ולשם כך המדור הנוכחי, אבל הפערים בין מה שזמין ברחבי הגלובוס לבין הנעשה בארץ מזמן לא היו גדולים יותר. אני לא מדבר רק על פסטיבלי הסתיו שמתקיימים (בישראל היינו אמורים להיות מותשים מרוב פסטיבלים בשלב זה) או על סרטי עונת הפרסים שתמיד מאחרים מעט לעלות ארצה. גם סרטי אולפנים גדולים, למשל ״המארוולס״ השבוע, מבוששים להגיע לישראל בינתיים ואפשר להבין ולחזק את בתי הקולנוע המקומיים. לכן יהיה נכון יותר לשאול גם מה לא יוצא לאקרנים, עם מבחן נוסף מדי שבוע (בזה הבא יהיה זה שובו של מותג ״משחקי הרעב״). אולם, כל עוד כן יוצאים סרטים חדשים נראה לי נכון להמשיך ולהתעסק גם בזה, אפילו ששגרת החירום נוכחת והמציאות כמעט ולא מאפשרת להתנתק ממנה.

בגלל המצב, שווה לשוב ולהזכיר את מה שכבר נכתב כאן במדורים קודמים מאז פרוץ המלחמה: על הפעילויות של הסינמטקים, בין אלו שפועלים במתכונת חינמית או אונליין, ושלל אופציות הצפייה הביתית המאפשרת הפוגה, אחת מן המילים שסובלות משימוש יתר לאחרונה. כיוון שלא התחדש הרבה אני רק מזכיר זאת ולא מפרט, אפשר לקרוא בתגית ״סרטים חדשים״. אזכיר גם שכל רשתות הקולנוע, למעט הוט סינמה, חזרו לפעילות כלשהי אבל מעדכנות את ההיצע בהתרעה קצרה ובקרבת הסופש, מסיבות מובנות. לכן המדור מתפרסם בימי חמישי וכמה שיותר מאוחר כדי שאוכל לוודא היכן עומדים הדברים. כך למדתי שיש לנו שני סרטים חדשים השבוע בקולנועים, ואליהם אצרף חופן סטרימינג.

חמישה לילות אצל פרדי (Five Nights at Freddy's) – מותג האימה ממשחקי הווידאו מגיע למסך הגדול, לא כולל הגרסה הלא רשמית ההיא עם ניקולס קייג׳. הפעם יוצר המשחקים, סקוט קות'ון, מעורב החל משלב התסריט ולפחות בחו״ל המעריצים ידעו להגיע כבר בסוף השבוע של ליל כל הקדושים. ג׳וש האצ׳רסון מגלם את גיבור הסיפור, הנשכר לעבודה כשומר לילה בפיצריה נטושה בעלת עבר מסתורי. פרדי מן הכותרת הוא הקמע של המקום, בובת דוב אנימטרונית שהיא חלק מלהקת בובות שלמה. בעבר הם שימחו ילדים שהגיעו לאכול במקום, כיום הם רדופים בידי רוחותיהם של ילדים שנעלמו לפני שנים. האם כל זה קשור לעברו האישי של הגיבור (מן הסתם) וכיצד יחלץ את עצמו מציפורני הבובות הרצחניות, הן רק חלק מהשאלות עליהן ינסה לענות סרטה של אמה טאמי (״הרוח״). לנו תהיה סקירה של אור, שהתחייב לעניין עוד לפני שידע שמשחק פה גם מתיו לילארד מ״צעקה״.

רומן צרפתי (Diary of a Fleeting Affair) – הסרט ששמו מסביר את עצמו טוב יותר מכל תיאור עלילתי לשבוע זה, אבל אנסה בכל זאת. גבר נשוי פוגש אם יחידנית, והשניים נמשכים זה לזו. הם מבינים שאין למימוש הרומן ביניהם עתיד כלשהו אך מחליטים להיפגש למטרות אינטימיות בלבד, בניסיון לא לפרק אף חבילה ולא להתאהב האחד בשנייה או להבטיח הבטחות גדולות. חשוב לציין ששניהם אנשים בוגרים ואף מבוגרים, כפי שיעידו הליהוקים של סנדרין קיברלן ו-ונסן מאקניה לתפקידים הראשיים. למרות זאת, ניכר שהם בטוחים שיצליחו בסידור לאורך זמן ומתפלאים לגלות שחיי הרגש מורכבים יותר. סרטו של עמנואל מורה, גם הוא לא יוצר טירון (״סיפור(י) אהבה״ למשל). התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

די כבר עם השקרים שלך (Lie with Me) – הרהרתי ביני לבין עצמי היכן למקם את הסרט הזה במדור, ואסביר למה. סינמטק תל-אביב מציע אותו לתקופה של שבוע בלבד (החל מהיום), טרום בכורה של ממש, אבל רק אונליין להשכרה (במחיר מוזל למנויים). כך שהוא בעצם בין לבין, מבחינת הפצה. בכל מקרה, סרטו של אוליבייה פיון הוא עיבוד חופשי לספרו האוטוביוגרפי של הסופר פיליפ בסון, שהוצג בגרסה כלשהי בישראל בתיאטרון תמונע (כך טוען גוגל, לא צפיתי בעצמי). העלילה מספרת על סופר השב לעיירת הולדתו לאחר שנים, פוגש בבנו של אהבת נעוריו הסודית, ומוצף זיכרונות המתרבבים בתשוקות חדשות. על המסך תמצאו את גיום דה טונקדנק, ויקטור בלמונדו וגיליאן לונדז. ייתכן שהסרט עוד ייצא לאקרנים בעתיד, אז לא כללתי אותו בכותרת הפוסט. במקומו הוספתי את המרכזי מבין סרטי הסטרימינג של הסופש, בחלק הבא של המדור שיכלול גם הוא שלושה סרטים.

סרטים חדשים ב-VOD

אלקראס (Alcarràs) – סרט שלא בדיוק הופץ בישראל, להוציא סיבוב סינמטקים נרחב, ופספסתי את הגיעו אל yes לפני שבוע בדיוק. כיוון שזהו זוכה פסטיבל ברלין 2022 ונציג ספרד לאוסקר של אותה השנה, אזכיר אותו שוב וגם את דעתו של אור מפסטיבל חיפה. כמו כל דבר מאז השבת הארורה, גם תקציר שליו המתחיל עם תיאור שגרתה של משפחת חקלאים המעבדים את אדמתם באיזור רווי הסכסוכים של קטאלוניה, נקרא פתאום אחרת לגמרי. אם כי במקרה של הסרט, האתגרים העומדים בפני הגיבורים, המגולמים בידי שחקנים לא-מקצועיים, הם הקידמה ואיום על אורח חייהם המסורתי. הבמאיות הן קרלה סימון וסוניה קסטלו.

להיות מאושר (Un Homme Heureux / For Better And For Worse) – סרט נוסף שכבר זמין ב-yes וקומדיה צרפתית נוספת במדור להפעם, הוא סרטו של טריסטאן סגלה. כיוון שזה סרט צרפתי ולא אמריקאי אזרוק כאן אזהרת טריגר של טרנספוביה, אבל תמיד קיים הסיכוי שהסרט מטפל בנושא ברגישות ובכנות ולכן אני ממש לא חורץ את דינו. האזהרה מגיעה מתיאור העלילה, הנסובה סביב ראש עירייה קטנה בצפון צרפת (פבריס לוקיני) שמנסה להיבחר בשנית. אשתו מזה ארבעה עשורים (קתרין פרו), מספרת לו שאינה יכולה לשמור יותר את סודה – היא תמיד הרגישה שהיא גבר ומעוניין להתחיל בשינוי. האירוע משפיע עמוקות לא רק על הנישואים שלהם, אלא גם על קמפיין הבחירות של ראש העיר.

הרוצח (The Killer) – סרט שהיה אמור להיות בבתי הקולנוע, כהקדמה להפצה הנטפליקסית שלו, יהיה זמין בכל זאת החל ממחר (שישי 10.11) ונתנחם בזאת. מצד אחד, זה כבר לא מפתיע לראות פרויקטים של דייויד פינצ׳ר בנטפליקס, אפילו לא סרט שלם, ומאידך חבל לי באופן אישי לצפות בסרט של הבמאי המיומן הזה על מסך טלוויזיה. עופר עשה את הדבר הנכון וראה אותו בפסטיבל ונציה, שם גם כתב עליו. מייקל פאסבנדר מככב בתור המקצוען מן הכותרת, רוצח שכיר שאין מתודי ממנו. עד שאחת המשימות משתבשת ומסבכת אותו עם מעסיקיו, ואולי עם רגשותיו, אם להאמין לתקציר. מדובר בעיבוד לספר ואת התסריט כתב אנדרו קווין ווקר, עימו שיתף הבמאי פעולה ב״שבעה חטאים״. גם טילדה סווינטון בעסק.