סרטים חדשים: ״סינמה סבאיא״, ״3000 שנים של כמיהה״, ״לאל סינג צ'אדה״

הקיץ הקולנועי נגמר כבר לפני שבוע-שבועיים אם להיות כנים, ורוחות הסתיו מתחילות לנשב כבר היום. רגע לפני שאוגוסט יהפוך לספטמבר מחר, פסטיבל הקולנוע הוותיק בעולם יפתח את שעריו באי לידו הסמוך אל ונציה. עופר כבר התמקם שם וידווח מפסטיבל הסתיו הראשון לעונה, אחריו יגיע בזה אחר זה הפסטיבלים של צפון אמריקה: טלורייד, טורונטו וניו-יורק. משם אדווח אני אבל זה יקרה רק עוד חודש שלם, חודש שבישראל אפשר להכתיר מראש בתור חודש הקולנוע הישראלי. אמש התבשרנו שיום הקולנוע הישראלי היה אמור להתקיים באמצע ספטמבר, ובשנית השנה, אבל היוזמה נגדעה באופן מצער. גם בלעדיו, עם טקס פרסי אופיר באופק וממוצע של סרט ישראלי חדש אחד בשבוע, זה הספטמבר הכי ישראלי שהיה בקולנוע מאז… השנה שעברה, אני מניח. סרט העונה להגדרה תוכלו למצוא כבר מחר בבתי הקולנוע, ולצידו שובו של מאסטר ותיק לעניינים וגם סרט הודי שהוא רימייק מפתיע. יצא שעל שני הסרטים הראשונים להפעם כתבנו בהזדמנויות שונות, לכן צפו לדיווחי ונציה ועניינים נוספים בסופש. לגבי המדור, הוא יגובה בפרץ קלאסיקות המשתלט על הקולנועים וכמובן כמה וכמה סרטים לצפייה ביתית.

סינמה סבאיא – חלפה בדיוק שנה מאז הבכורה של הסרט הזה בפסטיבל ירושלים, שם כתב עליו עופר, שנה של הספקים לסרט ולבמאית שלו, אורית פוקס רותם. על סרטיה הקצרים של הבמאית כתבנו ללא לאות בסריטה (״קרב עיניים״, ״הינומה״, ״ואתה שותק״) וזה ודאי לא הפליא אף אחד שזכתה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר באותו פסטיבל ירושלים של 2021, ולבסוף גם בבחירת הקהל. מאז הספיק הסרט לגרוף תריסר מועמדויות לפרס אופיר ולהיות מוקרן ברחבי תבל, גם שם הרעיפו עליו אהבה וגביעים (פסטיבל ורשה, למשל). דאנה איבגי מגלמת במאית שמעבירה סדנת תיעוד וידאו לעובדות עיריית חדרה. הקבוצה המגוונת כוללת שמונה נשים, יהודיות וערביות, צעירות ומבוגרות, בעלות סטטוסים משפחתיים שונים וכן הלאה. הסדנה חושפת אותן זו לעולמה של זו דרך הצילומים שהן מביאות לכיתה, אבל גם משקפת להן כיצד הן נראות ונשמעות בעיני אחרות. העלילה נרקמת כאילו באגביות אבל למעשה מדובר במלאכת מחשבת של כל המחלקות. את הדמויות מגלמות אמל מורקוס, מרלן בג'אלי, רותי לנדאו, חאולה חאג'־דיבסי, ג'ואנה סעיד, יוליה טגיל, אסיל פרחאת, אורית סמואל וליאורה לוי. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט הנהדר הזה.

3000 שנים של כמיהה (Three Thousand Years of Longing) – ג'ורג' מילר חוזר, 3000 שנים אחרי ״מקס הזועם: כביש הזעם״, או כך נדמה. אבל הפעם עם משהו שונה לגמרי, כפי שיעיד התקציר. טילדה סווינטון מגלמת נרטולוגית (חוקרת סיפורים) שמסעותיה מביאים לפתחה מנורת קסמים. לא שהיא מאמינה בזה בהכרח, אבל שפשוף הגון מחלץ מן החפץ העתיק דג׳ין, או ״ג׳יני״ כפי שלמדנו לקרוא לו מאז ״אלאדין״, בגילומו של אידריס אלבה. כצפוי, הוא מעניק לה שלוש משאלות עם כללים ברורים, אבל מדובר במי שיודעת להיזהר מפתיון שכזה ובוחרת לחקור בעצמה את ההיסטוריה של הדג׳ין. זה מוביל להרבה סיפורים המתרחשים בעבר ומחוץ לחדר המלון בו שתי הדמויות המרכזיות מבלות את מרבית העלילה, ומאפשר למילר להשתולל ויזואלית ונראטיבית. גם הסרט הזה הוקרן בפסטיבל ירושלים, הפעם זה של 2022 לפני חודש, ושם כתב עליו עופר.

לאל סינג צ'אדה (Laal Singh Chaddha) – מכירים ומכירות את הנטייה של הקולנוע ההודי ליצור גרסאות מקומיות לסרטים אמריקאיים איקוניים? אז קבלו את ״פורסט גאמפ״ ההודי. קוראים לו לאל, לאל סינג צ'אדה ואמא שלו תמיד אמרה שהחיים הם כמו קופסה של נו, הנקודה ברורה. בחיי שיש בטריילר ביט אחרי ביט מהסרט המוכר וזוכה האוסקר, החל בנוצה המתעופפת בפתיחה, דרך התבגרותו של ילד עם בעיה ברגליים שלומד לרוץ מהר מכולם, ועד הפתגמים והאופטימיות חסרת התקנה של הפרוטגוניסט שאינו מצטיין בשכלו, אם להתנסח באופן לא מדעי. אדבייט צ'אנדן ביים, אמיר חאן מככב ולצידו קרינה קאפור.

קלאסיקות על המסך הגדול – זה קורה גם בארה״ב ואנחנו בסריטה תמיד מברכים על יוזמות כאלה, המאפשרות לצפות בסרטים ותיקים בבתי הקולנוע. לא ותיקים כמו בשבוע שעבר (ותודה לעידו רוזן על ההלצה בפייסבוק בנושא), סרטים בני 40 ואפילו 70 שנה, שספק מי מאיתנו ראה כמו שצריך. ברשימה הזו נכללים ״מלתעות״ ו״אי.טי.״ של סטיבן ספילברג, כולל בהקרנות איימקס, כמו גם ״שיר אשיר בגשם״ של ג'ין קלי וסטנלי דונן. הרבה בתי קולנוע משתתפים בחגיגה, כך שלא מדובר בהקרנה בודדת במרכז הארץ בלבד. כן ירבו.

סרטים חדשים ב-VOD

האירוע

סמריטן (Samaritan) – החלק הזה של המדור ייפתח עם סרט שעלה השבוע לאמזון פריים וידאו ואת השם העברי שלו אני מסיק מהתרגום בגוף היצירה, כרגיל. זה לא שמישהו טרח לקרוא לו ״שומרוני״ או להעניק לו איזשהו שם רשמי עד כמה שידוע לי. סמריטן הוא גיבור-על נשכח בעולם של הסרט, אבל הילדון שמספר את הסיפור מאמין שמדובר בשכן שלו שעובד באיסוף זבל. היות ומדובר בסילבסטר סטאלון, ייתכן שהוא צודק ושהגיבור לשעבר יצטרך לשוב בזמן כדי להציל את המצב מפני נבל חדש בגילומו של פילו אסבק. את התפקיד הראשי והצעיר מאכלס השחקן העסוק ג׳ייבון וואנה ווילטון (״אוטופיה״, ״אופוריה״, ״אקדמיית המטריה״). הבמאי הוא ג׳ולס אייברי (״אוברלורד״).

חיובי שגוי (False Positive) – נעבור לתאריך של מחר ואל סרט שיהיה זמין בלעדית אצל yes. מדובר בפרויקט אימה של A24 אבל מאלו שהופקו ישירות לטובת הזרמה בסטרימינג (הולו בארה״ב) ולא לקולנוע, למרות לא מעט כוכבים. אילנה גלייזר מנסה להיכנס להריון אבל מתחילה לחשוד שמשהו לא לגמרי כשורה עם הרופא המטפל בפוריות שלה, אותו מגלם פירס ברוסנן. גם ג׳סטין ת׳רו וגרטשן מול משתתפים בסרט שאותו כתבה גלייזר יחד עם הבמאי, ג׳ון לי (״Search Party״).

האירוע (Happening / L'événement) – פסטיבל ונציה אחד נפתח, ובאותו שבוע הסרט הזוכה של הפסטיבל הקודם מגיע אל המסך הביתי בישראל. לכן כבר כתבנו על סרטה של אודרי דיוואן לפני שנה, בדיווח של אור מפסטיבל חיפה. עצוב לומר שהסרט הצרפתי הזה נעשה רלוונטי יותר במדינות מסוימות מאז בכורתו, שכן הוא עוסק באישה צעירה המבקשת להפסיק היריון בלתי רצוי. אלא שבצרפת של 1960 הפלות היו מחוץ לחוק, וכך נאלצת הגיבורה בגילומה של אנאמריה ורטולומיי למצוא פתרון, בשעה שהסרט חושף את קורותיה ואת הנסיבות. גם הפעם תוכלו למצוא אותו אצל יס אבל אולי גם במקומות אחרים, טרם קיבלתי מידע רלוונטי מכל ספקי התוכן.