סרטים חדשים: ״הנה אנחנו״, ״סנולנד״, ״אנצ'רטד״, ״לב שקט״, ״דוג טריפ״, ״חתונה בהסוואה״, ״מסקרפונה״, ״עץ המשאלות״

בכוונה או שלא, יצא לנו ״שבוע המצעדים של סריטה״. אור החל במלאכה עם דירוג כל המועמדים לאוסקר, עופר המשיך עם דירוג הופעות המשחק החביבות עליו בסרטי פול תומאס אנדרסון, ואני כמעט מתפתה לדרג עכשיו את סרטי השבוע. הבעיה היא שראיתי רק אחד מהם, אז נשמור על הסדר של גובה הפרופיל עם קדימות לתוצרת הארץ. אחרי שמונה התוספות החדשות ללוח ההפצה, ואזכור של אירוע קולנועי בולט בסינמטקים, יגיע מספר דומה של סרטי סטרימינג ושות׳. אני לא בטוח מי שיחרר את הפקק אבל אלה הכמויות השבוע ונאמר תודה.

הנה אנחנו – כמעט שנתיים חלפו מאז הפציע לראשונה הסרט הזה, במהדורת הרפאים של פסטיבל קאן 2020, חודשים ארוכים בהם הקפיד לשוב ולהופיע בפסטיבלים ואירועים וגם לגרוף לעצמו ארבעה פרסי אופיר: לבימוי של ניר ברגמן, לתסריט של דנה אידיסיס (״על הספקטרום״), לשחקן הראשי שי אביבי ולשחקן המשנה נועם אימבר. השניים מגלמים אב ובן שנסיבות חייהם משתנות ומאלצות את האב להכניס את בנו האוטיסט למוסד מתאים. לשניהם קשה עם רוע הגזירה והם מחליטים לברוח למסע משנה חיים ברחבי הארץ, שם יפגשו בין היתר את סמדר וולפמן ואפרת בן צור. סרטו החמישי של ברגמן הוא קופרודוקציה ישראלית-איטלקית, עם ספירו סרטים מהצד הישראלי, וסרט שפשוט נועד לאהבת הקהל בעיניי. סוף סוף נוכל לגלות האם כך יהיה. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

סנולנד – סרט ישראלי שני לשבוע זה, הפעם בהפצה מצומצמת יותר (סינמטקים ומספר בתי קולנוע), שנחשף עד כה רק ביום הקולנוע הישראלי וכעת יישאר באולמות למשך יותר מיום בודד. שלומי קוריאט ואורי פפר מגלמים שני חברים ותיקים המתקרבים לגיל 40 ומתמודדים עם משברים מסוגים שונים. האחד חווה מערכת יחסים מתפוררת בזמן שבתו הקטנה נאבקת בסרטן, השני עומד להפסיד את הפאב שלו ושוקל פירוק של החבילה הזוגית רגע לפני החופה. את הצלעות הנשיות מגלמות טלי שרון ונתי קלוגר ואת הסרט ביים יוני זיכהולץ (״יותר איטי מלב״, ״אלנבי רומאנס״), שגם כתב במשותף עם יובל סגל (המדבב והשחקן מ״הפיג׳מות״ ו״החפרנים״, לא השחקן האחר עם השם הזהה).

אנצ'רטד (Uncharted) – שנתיים זה כלום לעומת 15 שנות הפיתוח וההפקה של הסרט הזה, ע״פ משחק הקונסולות הפופולרי. שזה כמעט הולם לסרט על פי משחק מחשב, מדיום שבו השחקן נדרש לפעמים לבצע את אותה משימה שוב ושוב עד השלמתה. אז הנה זה קורה עם טום הולנד בתפקיד הראשי, כחוקר וצייד האוצרות נייתן דרייק, ועם מארק וולברג בתור המנטור שלו, סאלי. העלילה אמורה לשלוח את השניים להרפתקה הראשונה שלהם המתרחשת לפני עלילות המשחקים ומהווה מעין פריקוול. מי שהצליח בסופו של דבר לביים את הסרט הוא רובן פליישר (״זומבילנד״, ״ונום״) על-פי תסריט של רייף ג׳דקינס (״מחזור כישור הזמן״) והצמד ארט מרקאם ומאט הולוויי (״איירון מן״, ״גברים בשחור: אינטרנשיונל״). אפרופו מילים אנגליות בתעתיק עברי כשמות סרטים, מילה טובה למפיצים ששמעו את תלונות המעריצים על השם הנבחר ״מחוץ למפה״ והחליפו. אני אישית מחבב את השם העברי יותר אבל ממילא כל מי שחשוב לו הסרט יקרא לו בשם הלועזי.

דוג טריפ (Dog) – והנה דוגמה איך עושים זאת גרוע. מצידי אפשר היה לקרוא לזה ״צ׳אנינג טייטום וכלב: הסרט״, העיקר לא לתקוע מילה לא ברורה ולשכוח איך אומרים דוג בעברית. נקווה שאלו כל הטענות האפשריות בקשר לסרט הזה, כי בכל זאת יש בו את צ׳אנינג טייטום וכלב מסוג רועה בלגי, אז מה כבר יכול להשתבש. הטריפ שהשתרבב לכותרת העברית מרמז כי מדובר בסרט מסע, שכן טייטום מגלם איש צבא לשעבר שצריך להוביל את ההולך על ארבע, גם הוא בעל קריירה צבאית, להגעה בזמן אל לוויה של חייל וחבר. למקרה שהטון לא ברור, זו דרמה קומית. טייטום גם חתום כבמאי-שותף, לצידו של חברו מסרטי ״מג׳יק מייק״ ריד קרולין, שביים וכתב יחד עם העוזר האישי של טייטום, ברט רודריגז. אם זה לא מספיק חבר מביא חבר, הכוכב והתסריטאי היו שותפים ליצירת הסרט התיעודי ״War Dog: A Soldier's Best Friend״ לפני חמש שנים, העוסק בנושאים דומים. האם ציינתי שטייטום והכלבלב מתקלחים יחדיו? הנה תמונה מהטריילר להוכחה.

לב שקט (Blackbird) – חזרה אל טרנד הסרטים הוותיקים שמוצאים מסך באיחור, הנה סרט שערך את בכורתו בפסטיבל סתיו 2019. הבמאי שלו, רוג'ר מישל (״נוטינג היל״), הספיק לו רק להשלים עוד שתי הפקות מאז אלא גם הלך לעולמו בשנה שחלפה. את התסריט כתב כריסטיאן טורפ (״הערפל״) על פי הסרט הדני ״Silent Heart״, והנה הבנתם והבנתן פתאום את השם העברי. סוזן סרנדון מגלמת את הגיבורה, מטריארכית הגוססת ממחלה סופנית ומבקשת לאחד את משפחתה בפעם האחרונה לפני לכתה. אין ספק שזה הרבה יותר מצמרר לצפייה אחרי מותו של הבמאי. את המשפוחה מגלמים בין היתר קייט ווינסלט, סם ניל, ריאן ווילסון, לינדזי דאנקן ומיה ווסיקאוסקה.

חתונה בהסוואה (Badhaai Do) – הגרסה ההודית ל״חתונה בהפתעה״ מלפני שבוע? מחווה ל״נוטינג היל״ שהוזכר לפני רגע? יותר בכיוון של סרטי ״אנחנו קווירים אז בואו נעמיד פני זוג הטרוסקסואלי״, מאלה שתוקפים בכל חג מולד לאחרונה. במקרה זה, ואני מצטט את תקציר העלילה כי אין לי מושג מה השנה עכשיו בגללו: ״שוטר הומו ומורה לחינוך גופני לסבית מחליטים להתחתן כדי שהמשפחות שלהם יפסיקו להפעיל עליהם לחץ להתחתן. העלילה מסתבכת כאשר לאחר החתונה, המשפחות רוצות שיהיו להם גם ילדים״. על המסך תמצאו את ראג׳קומאר ראו ואת בומי פדנאקר ולבמאי קוראים הארשורדהאן קולקארני. לא, לא התיישב לי חתול על המקלדת.

מסקרפונה (Mascarpone) – הקומדיה האיטלקית הזו מהפסטיבל הגאה שבה אל סינמטק תל אביב להקרנות קבועות אז ניתן לה את הכבוד. סרטם של אלסנדרו גידה ומאטו פילאטי מתחיל כאשר בחור צעיר מקבל בשורה מרה מבן-זוגו על סיום הנישואים שלהם. גיבורנו צריך להתחיל הכל מהתחלה אחרי שוויתר על לא מעט לטובת האיש שהוא אוהב. הוא מוצא חדר בדירת רווקים ומחליט להפוך את התחביב שלו במטבח לעבודה בקונדיטוריה, בסרט שקצת נשמע לי כמו הגרסה הקלילה והאיטלקית של ״האופה מברלין״. מככבים: ג'יאנקרלו קומייר, אדוארדו ולדרניני, ג'יאנמרקו סאורינו.

עץ המשאלות (The Wishmas Tree) – הסרט האחרון והחביב ברשימה הפעם ערך אף הוא את בכורתו בסתיו 2019 ומפלרטט עם לוח ההפצה מזה חודשים. אני לא בטוח איזה חג הכולל חופשה לילדים מתחיל בקרוב, בהנחה שחג הקוביד לא נחשב, אבל נסמוך על התזמון של הפצת סרט האנימציה האוסטרלי הזה במקור. בישראל הוא יוצג כמובן בדיבוב לעברית בלבד והעלילה הולכת להישמע כמו ״אנקאנטו״, אז בואו נזכור שהסרט ותיק הרבה יותר. היא מתרחשת בעולם בו כוח פלאי בשם עץ המשאלות מעניק למגוון בעלי חיים המצויים בקרבתו כל מה שיחפצו, עד שאחת מהן מואשמת שהכחידה את כוח הקסם וצריכה לצאת למסע להבין את מקורו ולתקן את המצב. זוהי לא נערה קולומביאנית ממושקפת אלא חיה מזן פוסום זנב-טבעת, שלפי המחקרון שלי אינו אופוסום אלא קרוב יותר לקנגורו (״כיסאים דמויי-קוסקוס״ למי שחייב הגדרה מדעית) וקיים רק באוסטרליה. לבמאי קוראים ריקארד קוסו, למקרה שאין מספיק קוסקוס ודומיו בסרט הזה.

שבוע קולנוע אוסטרי – אתמול (15.2) החל בסינמטקים האירוע הזה, בחסות פורום התרבות האוסטרי, ואני מניח שאפשר להסיק משמו כמה זמן הוא יימשך. מועדי ההקרנה משתנים בין הסינמטקים אבל קחו בחשבון שהתוכניה מורכבת מחמישה סרטים: "מונטה ווריטה" של שטפן ייגר, על קומונה באלפים השוויצרים בה ניסו להקים אוטופיה בתחילת המאה ה-20; "גברים בתשלום" של סי.בי יי אודות צעיר העובד בזנות, המצוי בין חלומות על אהבה בעיר הגדולה לבין לחצים כלכליים ומשפחתיים; "למה לא אתה?" של אווי רומן המתאר את מסעם של שני צעירים המבקשים להימלט מגבולות הכפר ההררי שלהם ולהגיע לרומא; "פוקס במחילה" של ארמן ט' ריאהי המספר על צעירים הכלואים בכלא וינאי והקשר שלהם עם המורה יוצא הדופן שלהם; "הבועה" של ולרי בלנקנביל, החוקרת את חייהם של 130,000 פנסיונרים בקהילת הגמלאים הגדולה בעולם בפלורידה.

חדשים ב-VOD

האחות היפה (Catch the Fair One) – את החלק הזה של המדור נפתח עם סרט הזמין החל ממחר (17.2) בכל הפלטפורמות המרכזיות, כלומר ב-VOD של yes, HOT וסלקום tv שאכתוב את שמותיהם בעברית מעתה. סרטו של ג׳וזף קובוטה ולאדיקה, שאחד ממפיקיו הוא דארן ארונופסקי, החל את דרכו בפסטיבל טרייבקה, ממנו יצא עם פרס הקהל, והמשיך משם לפסטיבלים נוספים כולל זה של ירושלים. הוא עוקב אחר מתאגרפת אלופה לשעבר היוצאת למצוא את אחותה שנחטפה. קאלי רייס, השחקנית הילידית-אמריקאית המככבת במותחן, הייתה שותפה לכתיבה.

קרניים (Antlers) – נישאר באותו יום ובאותו הרכב, עם סרט בקונסטלציה דומה אבל סגנון שונה. גיירמו דל טורו הוא מי שפרש את חסותו כמפיק על סרטו של סקוט קופר (״אחים בדם״, ״אויבים״), המתנסה הפעם בז׳אנר האימה. בעיירה קטנה במדינת אורגון מבחינה מורה בבית ספר יסודי (קרי ראסל) כי אחד הילדים אינו כשורה, והעניינים מגיעים עד אחיה השריף (ג׳סי פלמונס). מסתבר שהילדון ואביו שרדו מפגש עם יצור מסתורי ששינה אותם לבלי היכר. מבוסס על סיפור קצר מאת ניק אנטוסקה, שחתום על העיבוד יחד עם הבמאי ועם הנרי צ׳ייסון.

לוקחים את הנקמה לידיים (Fistful of Vengeance) – נעבור אל נטפליקס ואל הסרט שהיה כנראה מוזר לקרוא לו ״בעבור חופן נקמה״. איקו ״הפשיטה״ אואייס מככב בסרט האקשן הזה, כך שאין סיבה לקרוא פרטים נוספים מבחינתי. לכל מי שהוא לא אני, אמן הלחימה מגלם שף שהוא בעצם מתנקש שהוא למעשה ישות בעלת כוחות-על עתיקים, העומד מול יריבים השווים לו במסע שייקח אותו מסן-פרנסיסקו אל בנגקוק. אם זה נשמע כמו הסדרה ״המתנקשים״ בכיכובו של האינדונזי, זה אכן מעין סרט ספין-אוף שלה. הבמאי הוא רואל ריינה ההולנדי, שברזומה שלו אפשר למצוא המון זבלוני פעולה מהסוג שהיה קרוי פעם ישר לווידאו.

המנסרים מטקסס (Texas Chainsaw Massacre) – נישאר בנטפליקס אבל נדפדף קדימה אל יום שישי ה-18.2 ואל ההמשכון הזה למותג האימה האייקוני. חלפה כמעט חצי מאה מאז טבח המסורים המקורי, זה שיש לו The בתחילת השם ב בניגוד לסרט החדש, וחבורת צעירים חדשה נתקלת ברוצח המכונה לת׳רפייס. מגלמים אותם ג׳ייקוב לטימור (״שיי טאון״), שרה ירקין (״מז״ל טוב 2״), נל הדסון (״זרה״) ואלזי פישר (״כיתה ח׳״), ואת הסרט ביים דייוויד בלו גארסיה (״Tejano״). הוא טקסני, שזה מתבקש, במיוחד מהמשכון-מורשת.

קריסה: מה קרה לבואינג (Downfall: The Case Against Boeing) – נסיים עם סרט נוסף שמגיע אל נטפליקס בשישי, הפעם תיעודי מפסטיבל סאנדנס שהסתיים בסוף החודש שעבר. הדוקומנטריסטית רורי קנדי (״ימים אחרונים בוויטנאם״) שבה אל שתי תקריות נדירות ומחרידות בעולם התעופה, כאשר בחודש מרץ 2019 התרסקו בזה אחר זה שני מטוסים חדשים של חברת בואינג. לצד ניסיון למצוא תשובות עבור משפחות הקורבנות, התחקיר התיעודי בוחן האם תאוות בצע ועיגול פינות הם אלה שגרמו לתאונות המצערות.