31 באוגוסט 2021 מאת לירון סיני
מסך לבן וקולה של רוח קרה, שאפשר לטעות ולתעות בה כרעש לבן, מציפים את המסך הגדול. בין לבן של שלג ולבן של שמיים אפשר לראות בין משב אחד למשנהו סימני חיים. סוסים שמנמנים עבי פרווה לשגשוג בקור פוסעים על צלע של גבעה בנוף המתעגל. הם מפנים דרך, מישירים מבט חושש אל נקודת המבט של המצלמה, שאין לנו ספק כעת, איננה… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
עם צביטה בלב עזבתי את פסטיבל ירושלים וחזרתי לחיים הרגילים, אבל לפחות אוכל להתנחם בכך שהנה יש לי עוד סקירה לתרום בזמן שהחגיגה ממשיכה הרחק ממני. אז מכיוון שזו הפעם האחרונה שאכתוב על מהדורת 2021, אני רוצה לפתוח עם תודה ענקית לקודקודי הפסטיבל, נועה רגב ואלעד סמורזיק, על מה שהרמתם השנה, הסרטים והאירועים. האווירה הייתה כל כך חגיגית ונעימה –… להמשך קריאה
29 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
את הדיווח הזה מפסטיבל ירושלים, השלישי של הבלוג והשני שלי, אני מקדיש ברובו לתחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי. תהיה גם הופעת אורח של סרט בינלאומי שכבר נידון בקצרה בבלוג, כאשר יש עוד כמות גדולה של סרטים בינלאומיים שצברתי ובהם אדון בפוסטים עתידיים. בכל הנוגע לקולנוע ישראלי, קשה שלא להתייחס לאחד מן הערבים הכי מרגשים שזכורים לי בפסטיבל ירושלים לדורותיו: הקרנת… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
יש הרבה מילים בשפה האנגלית שפירושן זיכרון או שנועדו לתאר סוגי זכרונות. בעברית יש אחת, אליה מוסיפים תותבים (אלא אם מדובר בזיכרון בהקשרים של שכול, אז אנחנו אלופים במילים נרדפות). זו הסיבה שהסרט ״Reminiscence״ זכה בישראל לשם ״מסע בזיכרון״, בעוד המילה הלועזית מתייחסת לאופן בו מספר מעלה פרטים מן העבר במוחו ומעבירם הלאה. זו מילה המכילה התייחסות גם להתבוננות, גם… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
כשסרט הופך לתופעה, יש לזה לעיתים גם צדדים שליליים. או לפחות קצת פחות טובים. מצד אחד, הצלחה קולנועית שמביאה מיליוני אנשים לבתי הקולנוע, שזוכה בפרסים, שמכניסה מילים חדשות לז'רגון ומייצרת אימג'ים שהופכים לאיקוניים בין רגע, הוא הדבר שאנחנו מתפללים אליו. הוא מחדש לנו את המצברים. הוא מזכיר לנו שבתוך אוקיינוס של בינוניות ואכזבות תמיד יש סיכוי לגלות לפתע אי קטן… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
פסטיבל הקולנוע בירושלים הוא בשבילי תמיד התנגשות מאוד מציפה בין הווה ועבר. מצד אחד, הוא מאגד את התוצרת הקולנועית של הכאן והעכשיו, והאנשים שכותבים ועושים ומפיצים ומקדמים את הסרטים של השנה, ומצד שני מקום עמוס זיכרונות משש שנים של חיים פה, שהיו גם לאחת התקופות המעצבות בחיי. אחרי שנה של הפסקה מהאולמות עצמם בעקבות הקורונה (מה שלא מנע מאתנו לכתוב… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ירושלים נפתח ביום שלישי, וביומיים הראשונים שבו הספקתי כבר לתפוס שבעה סרטים, על חלק מהם אני כותב בפוסט הזה. אתחיל בסרט הפתיחה ובסרט שפתח את תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי, בטרם אעבור למועמד רציני לתואר סרט השנה שלי, ואסיים עם סרט תיעודי שהוא מפגש בין שני מאסטרים, אחד מהם אני אוהב ביותר. מבלי להכביר יותר מדי במילים,… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
חגים שמחים לכולם, כולל פתיחת פסטיבל הקולנוע של ירושלים אמש בבריכת הסולטן. אור ועופר כבר תפסו מקומות באולמות, לירון תצטרף אליהם בהמשך, כולם ידווחו ואני אשתדל לא לקנא. הדיווחים שלנו מאירועי הפסטיבל יחלו לזרום החל ממחר ובאופן די אינטנסיבי אם להאמין לתוכניות של חבריי, אבל לא נשאיר אתכם ואתכן בלי סרטים לראות בערים שאינן בירת ישראל, או אפילו בלי לצאת… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
בדיוק לפני שנה, במהדורת אוגוסט 2020, כתבתי על אחד מסרטי האימה המדוברים של התקופה, "הוסט" הבריטי, שמתרחש כולו בזום. והנה, תריסר חודשים לאחר מכן, הוא מגיע אלינו לבתי הקולנוע (למרות שהוא גם סוג של יצא לפני. או משהו. קשה לעקוב). אני ממשיך להמליץ על הסרט הקצר והאפקטיבי הזה, אם אתם מחפשים קצת הבהלות מוצלחות. בענייני האימה של החודש הנוכחי בסריטה,… להמשך קריאה
22 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
שנות השבעים ידועות כתור הזהב של הוליווד המודרנית, ובאמת קשה להתווכח עם זה. מדובר על תקופה קולנועית של משהו כמו תריסר שנים (בערך מ-1967 עד 1979) שבה האומנות הפכה להיות החזון השולט, הבמאים הצעירים והמסעירים קיבלו קארט בלאנש מהאולפנים לעשות מה שהם רוצים, וההשפעה של יוצרים מאירופה שינתה לגמרי את הנראטיב והמבע הקולנועי. האקדמיה, כשיקוף של התעשייה, יישרה קו באופן… להמשך קריאה
תגובות אחרונות