פרסי אופיר 2020: הזוכות והזוכים

״אסיה״, סרטה של רותי פרי-בר בהפקת יואב רועה ואורית זמיר, הוא הזוכה המרכזי של פרסי אופיר שהתקיים בפעם ה-30 בתולדותיו אך ללא טקס השנה. תשעה פרסים גרף הסרט, כולל פרסי המשחק הנשיים בהם התכבדו אלונה איב ושירה האס, וגם פרס צילום היסטורי לצלמת דניאלה נוביץ, האישה הראשונה לזכות בקטגוריה זו. ״הנה אנחנו״ של ניר ברגמן לא יצא מקופח, עם פרסי הבימוי והתסריט ודאבל משלו בקטגוריות המשחק הגבריות, עם זכיות של שי אביבי ונועם אימבר. ״המחשמלים״ ו״המתים של יפו״ גרפו פרס אחד כל אחד, וכך גם זוכי הקטגוריות הייעודיות ״לאה צמל, עורכת דין״, ״גשם בעיניים״ ו״ברכה״. הנה כל הזוכות והזוכים יחד עם הסיקור החי.

ברוכים הבאים לפרק החדש בתכנית "סוכן תרבות" עם קובי מידן בערוץ כאן 11. או לטקס פרסי אופיר, זה די מבלבל. בגלל ששנת 2020 היא שנה יוצאת דופן, הטקס לא ממש מתקיים השנה, במקומו יש פרק מיוחד של התכנית במהלכו מוכרזים הזוכים וגם מקבלים את הפרסים, בפורמט הרבה יותר מהודק מטקס רגיל, כך לפי הזמן המוקצב לשידור. בגלל השנה המוזרה בה לא יוצאים סרטים לבתי הקולנוע וההקרנות לחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע (בעיקר לסרטים שטרם נחשפו לקהל) נערכו ברובן באתר VOD ייעודי, דומה כי הטקס מעורר השנה פחות התרגשות. אצלנו זה גם ניכר בכמות הקטנה של הפוסטים שכתבנו על המירוץ השנה. ובכל זאת אנחנו כאן, צופים בתשדיר בכאן, לפחות חלקנו. כמו בטקס רגיל, פוסט זה יתעדכן בזמן אמת עם הזוכים עליהם יוכרז בשידור, החל מן השעה 15:00. בין לבין אוסיף גם מעט פרשנות אישית ובסיום הפוסט גם סיכום כולל של הפרסים, אך מבלי לערוך יותר מדי, כך שאם אשגה בחיזוי תוכלו לראות גם את זה.

לתזכורת, הנה רשימת המועמדים בפוסט שבסיומו אור חזה כי "אסיה" של רותי פרי-בר הוא המועמד המוביל, תחזית שלא נראה שיש סיבה לשנות אותה. לצידו, מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר גם "הנה אנחנו" של ניר ברגמן, "המתים של יפו" של רם לוי, "אפריקה" של אורן גרנר ו"שאיפה לחיים" של מתן גוגנהיים ואסף אבירי. כל אחד מן הסרטים הללו לא רק מועמד גם בקטגוריות הבימוי והתסריט, אלא גם כמעט לכל פרס שנראה הגיוני עבורו. כך שכל החמישייה זכתה לתמיכה די גדולה בקרב חברי האקדמיה בשלב ההצבעות הראשון, ולכן זכייה של כל אחד מהם בפרסים רבים, בפרסים הגדולים, לא תהיה הפתעה גדולה. בפרס הסרט נראה לי כי "אסיה" ו"הנה אנחנו" הם המועמדים הבכירים, גם משום שהם נראים במבט שטחי מעט יותר מתאימים לאוסקר האמריקאי, ועבור חלק מחברי האקדמיה זה שיקול. מדובר גם בסרטים מרגשים עם קהל די גדול של אוהדים בלי קשר. מעניין יהיה לראות האם סרט אחר פרט לחמישה האלה יזכה בפרס כלשהו במסגרת הפרסים לסרטי עלילה באורך מלא.

המתח קיים גם בקטגוריות לסרטים תיעודיים ולסרטים קצרים, בהם לא ניתן למצוא רמזים מטרימים לפי כמות המועמדויות בשל החלוקה לקטגוריות ייעודיות. ויש גם את השאלות הגדולות יותר: כיצד בכלל יראה הטקס המצומצם לכדי משדר של שעה? האם כל הפרסים בכלל יוכרזו בשידור? האם כל הזוכים יוכלו לשאת נאום בצורה כלשהי? האם הקהל שאינו חבר באקדמיה יקבל מידע כל שהוא במהלך השידור על הסרטים המועמדים והזוכים מלבד שמותיהם? גם על השאלות הללו אולי אענה בהמשך הפוסט, שבניגוד לשתי הפסקאות הפותחות לא נכתב מראש. אני מנסה לחוות את הטקס באופן טהור ולפרסם את דעתי על מה שהקהל הרחב שצופה בטלוויזיה מקבל, גם במקרה והודעה לעיתונות שכוללת רק רשימת זוכים תצא במקביל. כאמור, זהו פוסט מתעדכן.

במקום טקס – שיחת זום

מתחילים.

לוח השידורים טוען כי בשעה 15:00 תשודר התכנית בשידור חוזר ובשעה 19:00 תשודר התכנית בשידור חי. אולם אני יודע שהשבוע ההיפך הוא הנכון.

שחקנית משנה: שירה האס, ״אסיה״

שחקן משנה: נועם אימבר, ״הנה אנחנו״

שחקנית ראשית: אלונה איב, ״אסיה״

שחקן ראשי: שי אביבי, ״הנה אנחנו״

כבר בפתיחת המשדר, הוכרזו כל פרסי המשחק, בלי רגע לנשום בין לבין. שני סרטים התחלקו בפרסים עד כה ומדובר בזכיות צפויות. "אסיה" ו"הנה אנחנו" הם כאמור המועמדים הבכירים לזכייה גם בפרס הסרט ושניהם מסמנים התחלה מוצלחת. שירה האס זוכה בפרס אופיר שני, במהלך שנה מצוינת בקריירה שלה. שי אביבי היה אחד אחד מן הפיבורטיים גם בפעמים הקודמות שהיה מועמד, אולם זו הזכייה הראשונה שלו.

קובי מידן מציג סרטונים בהם במאי הסרטים המועמדים מציגים את היצירות שלהם. הסרטונים מצולמים בסינמטק תל אביב ומעוררים געגוע. הם התחילו עם שני הסרטים על שם יבשות: "אסיה" ו"אפריקה".

פאנל על מצב התעשייה בימים אלו עם הבמאית הגר בן אשר (שאמורה הייתה לצלם סרט אמריקאי), משה אדרי שהוא אחד מבעלי סינמה סיטי וגם המפיק שמשקיע בהכי הרבה סרטים ישראליים, ויו"ר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה (זו שמעניקה את פרסי אופיר) המפיק אסף אמיר. כולם מדברים על הקשיים אבל שומרים על אופטימיות.

כמעט חצי שעה לתוך המשדר, רק ארבעה פרסים הוענקו (בקטגוריות שיחסית מעניינות את הקהל אפילו בלי לראות את הסרטים) וכעת מסיימים להציג את חמשת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. מה שאומר שההכרזה על הפרסים הבאים תהיה דחוסה.

ראיון זום עם שירה האס מחליף נאום זכייה. קובי מידן מכוון אותה לדבר על השנה שעברה עליה באופן כללי – משבר שנגע גם בה אך גם הישגים מקצועיים והכרה גדולה מאוד לה אישית. לאחר מכן הם מדברים על הסרט עליו אני מניח שנרחיב גם בסריטה כאשר יהיה זמין לצפייה עבור הקהל בארץ. מדברים גם על כך כי ב"אסיה" היא משחקת גם ברוסית (אציין כי בהרבה דיאלוגים בסרט אלונה איב מדברת רוסית והאס מגיבה בעברית) כאשר השנה גם דיברה בידייש בסדרה "המורדת". מידן גם שואל אותה על לשחק דמות שחולה במחלה קשה, האס עושה עבודה טובה בלהעביר גם את המהות האחרת של הסרט "אסיה".

אחרי שהראיון עם שירה האס נערך בזום, שי אביבי מגיע לשיחה באולפן. אביבי מדבר על ההתרגשות וההנאה מן העבודה עם ניר ברגמן, החל מן הידיעה על כך שיש לו אודישן אצל הבמאי. מידן שואל לגבי הצטיינות של שחקנים קומיים בתפקידים דרמטיים – שאלה די מוכרת, אבל מידן מראיין מוצלח שגורם לה להישמע מעניינת. בעיניי, התפקידים הראשיים שאביבי מגלם בקולנוע בשנים האחרונות הם קומיים-טרגיים, כאשר בסרט הנוכחי הוא מביא לסרט מגע קומי מבורך. בתום הראיון אביבי בכל זאת מבקש ומוצא דרך לשאת נאום תודה מסורתי. עדיין הוכרז רק על ארבעה זוכים. יש עוד רבע שעה.

שי אביבי משוחח עם קובי מידן באולפן ״סוכן תרבות״

ועכשיו לזוכים האחרים:

סרט עלילתי קצר: "ברכה" – בימוי: מיקי טריאסט ואהרון גבע, תסריט: בת-אל מוסרי, הפקה: צמרת אלכסנדרוני, איילת אימברמן

סרט תיעודי עד 60 דקות: "גשם בעיניים" – הפקה: שולה שפיגל, דנה עדן, רון עומר, בימוי: רון עומר

עיצוב פסקול: גיל תורן, עודד רינגל, יוסי אפלבאום ואבי מזרחי – ״המחשמלים״

מוזיקה מקורית: קרני פוסטל, ״אסיה״

איפור: הילה אלקיים, ״אסיה״

עיצוב תלבושות: רייצ'ל בן דהן, ״המתים של יפו״

עיצוב אמנותי: תמר גדיש, ״אסיה״

ליהוק: אסתר קלינג, ״אסיה״

עריכה: נטע דבורקיס, ״אסיה״

צילום: דניאלה נוביץ, ״אסיה״

תסריט: דנה אידיסיס, ״הנה אנחנו״

סרט תיעודי מעל 60 דקות: "לאה צמל, עורכת דין" – הפקה: פיליפ בלאיש, רחל לאה ג'ונס, בימוי: רחל לאה ג׳ונס, פיליפ בלאיש

כל הפרסים הללו הוענקו ברצף. מסתמן ניצחון ל"אסיה" שליקט את רוב הפרסים, אולם הזכייה של "הנה אנחנו" בתסריט מייצרת מתח בטרם ההכרזה על שני הפרסים שנותרו. בניגוד לפרסים הקודמים, שני האחרונים במשדר מוענקים בפורמט של מעטפות ועם המועמדים הממתינים בזום ברקע.

בימוי: ניר ברגמן, ״הנה אנחנו״

אוקיי, עכשיו יש מתח. שני הסרטים שסומנו כפייבוריטים נראים כאופציה הגיונית לזכייה. "הנה אנחנו" עם הדאבל-דאבל שאמור להספיק, שני פרסי משחק ובעיקר בימוי ותסריט, אולם "אסיה" חזק בכל הקטגוריות האחרות.

הסרט העלילתי הטוב ביותר: "אסיה" – יואב רועה, אורית זמיר

אז הסרט עם התסריט והבימוי הטובים ביותר הוא לא הסרט הטוב ביותר. דבר מוזר ברוב טקסי הפרסים בעולם, אבל פחות באופיר, בו בפרס הסרט קיים גם השיקול של "הכי מתאים לאוסקר האמריקאי". אולם, לא בטוח בכלל שזה המקרה השנה. גם "אסיה" וגם "הנה אנחנו" הם סרטים שמנסים ומצליחים לרגש דרך קשר בין הורים וילדים. ההערכה ל"אסיה" באה לידי ביטוי גם בכמות הפרסים הגדולה – תשעה בסך הכל, לעומת ארבעה של "הנה אנחנו". ייתכן והחלוקה בין הבימוי-תסריט לפרס הסרט נובעת מכך ש"אסיה" הוא מלודרמטי בצורה יותר גלויה וזה נתפס משום מה כפחות אמנותי בעיני המצביעים. לגבי הסיכויים בטקס האמריקאי – מוקדם להתנבא. אולם, ההצלחה של כוכבת הסרט שירה האס גם בפרויקטים בינלאומיים יכולה למשוך תשומת לב גם בארה"ב, או בכל מקום בו הסרט יופץ.

פרט לשני הזוכים הגדולים, עוד שני סרטים זכו בפסלון בודד והם כאלו שכבר הופצו מסחרית – "המתים של יפו" ו"המחשמלים", שלא היה מועמד לפרסים הגדולים, אך שיר מתוכו סגר את המשדר. התנאים המשונים גרמו לתכנית להיות יותר מחווה לקולנוע הישראלי מאשר טקס פרסים, ובדקות האחרונות היא הפכה למשהו שהוא בין לבין. זה לא בהכרח פחות מעניין עבור הקהל הרחב מטקס שגרתי ואולי זו אופציה לחשוב על משהו בסגנון דומה, או ערבוב אחר בין פרסים לדיון, גם בעתיד. אם כי מעט יותר זמן למשדר (יותר בחלק של הראיונות, פחות בחלק של הפרסים), היה יכול להועיל.

סיכום זכיות:
״אסיה״ – 9 (סרט, ראשית, משנית, צילום, עריכה, מוזיקה, איפור, ליהוק, עיצוב)
״הנה אנחנו״ – 4 (בימוי, תסריט, שחקן, משנה)
״המתים של יפו״ – 1 (תלבושות)
״המחשמלים״ – 1 (סאונד)
״לאה צמל, עורכת דין״ – 1 (תיעודי מעל 60 דקות)
״גשם בעיניים״ – 1 (תיעודי עד 60 דקות)
״ברכה״ – 1 (עלילתי קצר)

עד כאן עונת פרסי אופיר 2020 בסריטה. לסיקור המלא שלנו:
המתמודדים
המירוץ
הדילמות
הנבחרת
המועמדים