סרטים חדשים: "זה: חלק 2", "לב משוגע", "כמו כולן", "פנים רבות לאמת" ו"קולו של אחמד"

חצי מסריטה נמצא בפסטיבל ונציה ורבע מסריטה כורע ללדת, ועל כן זה משאיר אותי לקחת באופן חד פעמי את המשימה לדווח לכם על הסרטים החדשים שיוצאים בסוף השבוע הזה, הראשון אחרי תום הקיץ הרשמי (כפי ששמתם לב הקיץ נגמר, כי ממש קר וכולם חזרו מהחופשות שלהם). בנוסף לכך אתייחס פה בהמשך לידיעה משמחת מהשבוע שעבר – הסרטים הישראלים שיתמודדו בפסטיבל הסרטים חיפה שיגיע בסוכות ואליו אנחנו מתרגשים כבכל שנה.

"זה: חלק 2" (It: Chapter 2) יוצא בדיוק – אבל בדיוק – שנתיים לאחר "זה" הראשון, שהיה עיבוד לחצי מהספר הידוע של סטיבן קינג, הפך לאחד מסרטי האימה המצליחים ביותר של השנים האחרונות, ולאחד מהלהיטים הקופתיים הגדולים של 2017. הוא אפילו הדיח את "גרין מייל" מראש טבלת סרטי סטיבן קינג המכניסים ביותר, שיא שנשמר 18 שנה.
החלק השני לסרטו של אנדי מושאטי מחזיר אותנו לטריטוריות האימה של פניווייז הליצן המקריפ, 27 שנים לאחר תום הסרט הקודם, כאשר חבורת הלוזרים שבה אל העיירה דרי לסיבוב נוסף מול הכוח המרושע והאכזרי. הקאסט של הסרט הוא ללא ספק מרשים בפני עצמו וכולל את ג'סיקה צ'סטיין, ג'יימס מקאווי, ג'יימס רנסון, ביל סקארסגארד בתפקיד פניווייז וביל האדר שעליו נאמר שהוא גונב את ההצגה.
כזכור, אני ממאוכזבי "זה" הראשון אבל עדיין מקווה לטוב. סקירה לסרט החדש תופיע לפניכם כבר ביום חמישי בבוקר.

"לב משוגע" (Dieses Bescheuerte Herz / This Crazy Heart) מגיע אלינו כל הדרך מגרמניה, והוא לא היחיד השבוע. סרטו של מארק רות'מון, שהביא לגרמניה מועמדות לאוסקר בדמות "סופי שול: ימים אחרונים", מתרחק הפעם מההיסטוריה האפלה של העולם לטובת אחד מרצף סרטי ה"מפגש בין שני גברים אירופאים הפוכים לחלוטין שישנו זה את חיי זה ללא הכר" שהתחיל אצלנו לאחרונה עם "זה בידיים שלך" ו"טעימה מהחיים". הפעם מדובר במערכת יחסים מרגשת בין הולל בן 30 ומתבגר גוסס. הכינו את הממחטות.

"כמו כולן" (A Regular Woman / Nur Eine Frau), הגרמני השני השבוע, הוא סרטה של הבמאית האמריקאית שרי הורמן ("פרח המדבר"), המביא את סיפורה האמיתי והטראגי בהחלט של איירון סורוג'ו, בת למשפחה כורדית-מוסלמית שהיגרה לגרמניה, ניסתה לבחור את חייה שלה ושילמה על כך מחיר כבד. זה איננו ספויילר, זה נאמר, מילולית, בחמש הדקות הראשונות של הסרט.
הסרט מגיע אלינו מפסטיבל טרייבקה לא לפני שעשה עצירה בפסטיבל ירושלים. על הסרט הזה עוד תיתכן סקירה, אבל אם זה לא יקרה, אסגיר לבינתיים שכדאי לכם להימנע מהסרט הזה.

"פנים רבות לאמת" (Luce) מגיע אלינו בסמוך לצאתו בארה"ב, אם כי בכורתו הייתה גם היא בפסטיבל טרייבקה האחרון, משם דיווח עליו אורון עוד כשכינה אותו בשמו הלועזי "לוס".
קאסט מצוין של חביבי אוסקר כמו נעמי ווטס, טים רות' (מדובר בשיתוף פעולה נוסף שלהם, אחרי הרימייק ל"משחקי שעשוע") ואוקטביה ספנסר, שהשנה שימחה אותנו בבחירת תפקידים מעט שונה מזו שאפיינה אותה, כפי שיכולנו לראות גם ב"מסיבה סוף".
הסרט, שכתב ג'יי.סי. לי על פי מחזה שלו, וביים ג'וליוס אונה, עוסק בהתמודדות של זוג הורים עם אינפורמציה אפלה למדי שהתגלתה על בנם המאומץ והמושלם, כאשר לא בטוח מי רוצה בטובתו ומי רוצה להרע לו.

"קולו של אחמד" הוא יוצא הדופן מבין סרטי הסופ"ש, מכיוון שהוא איננו סרט שגרתי אלא פרויקט מעניין נוסף מבית היוצר של רנן שור וסם שפיגל. "קולו של אחמד" הוצג בפסטיבל דוקאביב האחרון, משם כתב עליו עופר, והוא אסופה של שישה סרטים קצרים, מחווה ל"אני אחמד" הסנסציוני של אבשלום כ"ץ ורם לוי מ-1966. לפרויקט הזה תרמו מכישרונם דוד אופק, איילת בכר, שאדי חביב אללה, דורון ג'רסי, נעם קפלן, דן גבע, ממדוח אפדילה ועידו סוסקולני. התמונה הראשית היא מתוך הסרט, באדיבות סם שפיגל.
בהזדמנות זו גם נאחל בהצלחה נרגשת לדנה בלנקשטיין, שהייתה עד כה מנכ"לית האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, ולאחרונה ירשה את מקומו של שור כמנהלת בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה שבירושלים.

בנוסף לאלו, נזכיר שבבית הקולנוע החדש, העצמאי, והמגניב לאין שיעור בפלורנטין, "קולנוע קנדה", יוקרנו הסרטים "פיירו המשוגע" של גודאר (יום חמישי, 21:00), "בלתי הפיך" למקרה שאתם ממש רוצים לחרפן לעצמכם את הסופ"ש (יום שישי, 21:00), ו"נפוליאון דיינמייט" כדי להרגע קצת (יום שבת, 21:15).
עדכונים ועניינים תוכלו למצוא בדף הפייסבוק שלהם.

פנים רבות לאמת

הסרטים הישראלים של פסטיבל הסרטים חיפה 2019:

בסוכות ייפתח חג הקולנוע שעל הכרמל, וכבר עכשיו התבשרנו מהם הסרטים הישראלים שיוצגו בו.
במסגרת הסרטים העלילתיים באורך מלא יתחרו שישה סרטים. שניים מהם, "בשורות טובות" של ארז תדמור ו"קולות רקע" של יבגני רומן, הוקרנו כחלק מסרטי האקדמיה לקראת פרסי האופיר, שניהם צברו ארבע מועמדויות, וכל אחד מהם בנפרד העניק מועמדות לאוולין הגואל בקטגורית שחקנית המשנה. עוד המשותף לשניהם הוא שמדובר בסרטים מקסימים במיוחד שיש לקוות שעוד יהפכו ללהיטים מקומיים כאשר יצאו לבתי הקולנוע.
עוד במסגרת הזו ישתתף "שעתו האחרונה של מר קול", מונודרמה של דורון ערן בהשתתפות אוהד שחר, גם הוא ניסה את מזלו בפרסי האופיר האחרונים אך נותר ללא מועמדות כלל; "מיראז'" של דויד בן ארי; "טרילוגיה על אהבה: לידה" שהוא החלק המסיים בסדרת הסרטים של ירון שני, לאחר ש"עירום" הוקרן בחיפה בשנה שעברה ו"עיניים שלי" סחף ממש לאחרונה את פסטיבל ירושלים עם פרסי הסרט, השחקן הראשי וחביב הקהל (שני הסרטים האלו יקבלו סיבוב שני גם בפסטיבל הזה); והסרט שאותי מסקרן יותר מהכל – "אפריקה", סרט הביכורים של אורן גרנר, שכבר הוכיח את יכולותיו בסרטים קצרים כמו "גרינלנד" ו"שן כריש". הסרט מגיע לחיפה אחרי טורונטו.
ואם שמתם לב שאין במאיות בליין-אפ – צדקתם.

במסגרת הקולנוע התיעודי באורך מלא יתמודדו "אנדרגראונד בלט" של יקירת פסטיבל חיפה לינה צ'פלין; "בוכרא פי (א)מישמיש" של טל מיכאל; "האושר המוחלט" של אביב אור משולם; "הנביא כהנא" של אילן רובין פילדס, בהפקת צוות בלאקשיפ שמתחרה גם בקטגוריה העלילתית עם "טרילוגיה על אהבה: לידה"; "מאה מיליון צפיות" של איתמר רוז; "מעברים" של איציק לרנר; "מקום מפלט" של איילת דקל; ו"קויה נוי" של דניאל בינסטד.

מחוץ לתחרות יוקרנו "המחשמלים" של יקיר הבלוג בועז ארמוני ("מסווג חריג"), "נלסון" של לודי בוקן", "עסקה עם אלוהים" של רחלי רוסינק ואיל בן משה, ו"תעלומת הספר השחור" של בוריס מפציר.