• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

אופיר 2012: מבט מעמיק אל קטגוריות השחקנית הראשית ושחקנית המשנה

8 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר

נהוג להלין על האופירים, או שמא על הקולנוע הישראלי, בקטגוריות המשחק הנשיות. זאת בניגוד לשחקנים הגברים, שגם השנה הפציצו עם קטגוריות פקוקות לחלוטין. נהוג גם להגיד שלמצוא חמישיה נשית ראויה, כלומר שתי חמישיות, בכל שנה נתונה היא משימה כמעט בלתי אפשרית. הרי כולנו זוכרים את המועמדות של ריימונד אמסלם על הסצינה הבודדת בת עשר השניות שלה ב"לבנון", כשחקנית המשנה הטובה של השנה. אגב ולמען הסר ספק, אני ממעריציה של אמסלם וחושב שהיא צריכה להיות מועמדת כל שנה, גם על סרטים שהיא לא שיחקה בהם בכלל. אבל בתור תפקיד שמועמד לאופיר גם היא ודאי תסכים איתי שזה לא רציני.

אבל את המירוץ הנוכחי אנחנו כאן בסריטה מסקרים ממקום מפרגן בלבד, ושמחים להיזכר בכל התפקידים הנשיים הראויים שכן התכבדו בזכייה או במועמדות לאופיר. לשם הטריוויה – רונית אלקבץ זכתה בעברה שלוש פעמים באופיר כשחקנית ראשית, והיא השיאנית. גם לענת וקסמן שלושה פסלונים, אבל רק אחד על תפקיד ראשי ושניים על תפקידי משנה. שתיהן לא מתמודדות השנה. הנה אלה שכן עשויות להיות, בתוספת פרשנות, משאלות, הימורים ותחושות בטן.

בשנה שעברה, סרט נשי מובהק (כלומר שהדמויות המרכזיות בו הן שתי נשים ושזהו סיפורן) לקח את הדאבל – אוולין הגואל כשחקנית ראשית וריימונד אמסלם כשחקנית משנה, בסרטו של מרקו כרמל "אחותי היפה". השנה קשה להאמין שהישג זה ישוחזר, שכן אין סרט שגם דומה לו וגם מספיק חזק בתמונה, אולי למעט "למלא את החלל" שמציג קונפליקט בין אם ובתה.

שחקנית משנה

אם הצבענו על קטגורית המשנה כבעייתית יותר מבין השתיים, נדמה שהמצב זהה גם השנה. וזאת למרות שיש יותר סרטים בלי שחקנית ראשית, מאשר נטולי שחקנית משנה. מתוך 29 הסרטים המשתתפים באופיר, שישה לא רשמו אף שחקנית ראשית בטפסי ההצבעה. לעומת זאת, רק שלושה סרטים נעדרים שחקניות משנה, ולכולם סיבות הגיוניות – ב"יותר איטי מלב" ו-"חדר 514" פשוט אין מספיק דמויות, ו-"המשימה X" הינו סרט דתי החף משחקניות לחלוטין. בקיצור, מבחינת כמות, ידן של שחקניות המשנה צריכה להיות על העליונה. אך מבחינת איכות, נדמה לי שאפילו להרכיב חמישיה יהיה לא קל השנה.

אחת הסיבות היא "קמצנות" במועמדויות בסרטים בהם ישנה יותר משחקנית משנה אחת. באופן אישי, עדיין קשה לי עם זה ששירי אשכנזי לא מועמדת מטעם "ההתחלפות", למשל. הסרט היחיד שהעמיד את כל האנסמבל שלו הוא "חיותה וברל", ששולח לתחרות את אפרת בן צור, הגר בן אשר, אפרת אביב ואורלי זילברשץ – לכולם סצנה אחת ולא יותר. קשה להאמין שמישהי תתברג פנימה (בן אשר הייתה מעולה בעיניי, אגב) אבל זו מחווה יפה של היוצר לשחקניות שלו. דוגמה הפוכה היא "מעשיה אורבנית", סרט שבחר דמות אחת בלבד (זו של אסתי ירושלמי) מבין גלריה שלמה של דמויות בעלות משקל כמעט-זהה בעלילה. קטונתי מלהבין את השיקול הזה, אז לא אתערב. מה שמוביל אותנו אל "העולם מצחיק", סרט האנסמבל הגדול ביותר מבחינת מידות וחשיבות תפקידי המשנה הנשיים בו. גם הוא החליט להתמקד בשחקנית אחת בלבד. במקרה זה מדובר בנעמה שטרית, התגלית הכבירה של הסרט. היא מגלמת את צפי, עובדת הניקיון שקושרת יחדיו את רוב הדמויות בסרט ומתפקדת כמעין דמות של מספר כל יודע. יש לי הרגשה שההימור הספציפי הזה ישתלם לסרט, מה שמוביל אותי אל הנקודה הבאה.

פרס זה, או לפחות מועמדות לפרס, ניתנים לעיתים קרובות לתגליות. היזכרו במורן רוזנבלט המצויינת מ"אודם" אשתקד, לשם דוגמה. זוהי גם הקטגוריה שגילתה לנו את טס השילוני ("הדברים שמאחורי השמש"), יובל שרף ("איים אבודים"), חני פירסטנברג ("מדורת השבט") ועוד. לכן, זהו גם מקומן של המועמדות הצעירות להפתיע. שתי הילדות המועמדות היחידות באופיר השנה הן כליל ארבל מ"איגור ומסע העגורים", שהייתה כל-כך מקסימה עד כי הייתי מוכן לאמץ אותה בתום ההקרנה, ובר מינאלי מ"עד הסוף הקיץ", אבל היא מורצת כשחקנית ראשית (ובצדק, ויש לברך את הסרט על שלא התפתה לעשות תרגיל נוסח האוסקרים ו-"להנמיך" אותה לקטגורית המשנה בגלל גילה הצעיר). כך שנראה כאילו שטרית המקסימה והכשרונית היא היחידה שיכולה לאכלס את משבצת התגלית. ואולי אף לזכות בשל כך, לדעתי. מלבדה, הקטגוריה הזו היא קרב בין ותיקות.

רבקה מיכאלי, זוכת האופיר ("מוכרחים להיות שמח"), ממשיכה להפגין יכולות קומיות בלתי ניתנות לערעור גם בסרטו המקאברי של אסי דיין "ד"ר פומרנץ". השאלה האם כותבים לה את הרפליקות הכי טובות או שהיא פשוט הופכת כל שורה לשלה, מעניקה לה את תואר "עפר שכטר" של השנה. או מיכאל הנגבי, אם תרצו, שגם משחק לצידה בסרט. אגב, גם ב"החיים בינתיים" יש לה תפקיד קטן עם שורות גדולות. מועמדות לשחקנית מוערכת שכמותה נדמית סבירה.
לעומתה, אורלי זילברשץ, זוכת שני האופירים ("שירת הסירנה", "כנפיים שבורות"), מספקת ל-"הסיפור של יוסי" את הסצנה המרגשת ביותר, וגם מהווה את המניע הראשוני למסעו של גיבור סרטו סרטו של איתן פוקס. זה אולי נשמע כמו מועמדות אוטומטית, אבל אחרי היעדרות מהאופיר בשנה שעברה ומועמדות ב-2010 ("הדקדוק הפנימי"), אני אשמח לראות את שמה של זילברשץ ברשימה. ניתן להוסיף גם את עירית שלג, ואני מעט מסוייג שכן קשה לי מאוד להעריך עד כמה באמת אוהבים חברי וחברות האקדמיה את "למלא את החלל". אם הם אוהבים אותו כמו שנדמה כרגע, התפקיד המרשים של שלג כאמא של הגיבורה המתחבטת עשוי בהחלט לזכות אותה במועמדות.

יש גם עוד שם אחד בטוח בקטגוריה השנה – רותם זיסמן כהן. מועמדות שלישית כמעט-רצופה (!) לזיסמן כהן נראית כמו הדבר הכי מתבקש בעולם, על גילום הדמות הנשית המשמעותית ביותר בסרטו רווי הטסטוסטרון של מני יעיש "המשגיחים". באמת שהבחורה הזאת נפלאה בכל דבר שהיא עושה, והסרט הזה זוכה לפופולריות רבה וישחק תפקיד מרכזי בטקס השנה. הבאנקר האמיתי בקטגוריה הזו, היא זיסמן כהן ואל תתפלאו אם היא גם תיקח סוף סוף אופיר, אחרי "ברקיע החמישי" אשתקד ו-"הבודדים" ב-2009.

לסיכום, זה ההימור שלי:

נעמה שטרית, "העולם מצחיק"
רבקה מיכאלי, "ד"ר פומרנץ"
אורלי זילברשץ, "הסיפור של יוסי"
עירית שלג, "למלא את החלל"
רותם זיסמן כהן, "המשגיחים".

יכולות להפתיע: רובי פורת שובל ומיכל ינאי, "רווקה פלוס". בשל יחסי השלילי אל הסרט, אני לא מסוגל לראות מצב של פרגון כלפיו, אבל כבר שמעתי אי אילו תומכים בו, אז מי יודע.

נעמה שטרית, מתוך "העולם מצחיק". קרדיט צילום: ורד אדיר, באדיבות: יונייטד קינג משה אדרי ולאון אדרי

שחקנית ראשית

בקטגוריה הראשית, הקרב נראה רציני יותר. יש הרבה יותר שחקניות ממקומות בחמישיה, ויש גם משאלות לב ותחושות בטן. האם יש לסרט פרינג' כלשהו סיכוי להשתחל לקטגוריה הזו? בדמיוני, אני רואה מועמדות לרוני קידר, על תפקידה בסרט שביימה, "ג'ו + בל". פשוט יהיה לי קשה לקבל את זה שחברי וחברות האקדמיה יתעלמו מן המגניבות שהיא מייצרת ללא מאמץ בסרט הזה, באחת הדמויות הנשיות היותר עצמאיות וחזקות בתחרות. מאידך, מצער אותי לוותר על שרה אדלר יקירתי (כמו גם על מאיה קניג המקסימה כתמיד, בתפקיד משנה), אבל התפקידים שלהן ב"לרדת מהעץ" כנראה לא יתוגמלו במועמדויות. גם אולה שור סלקטר, שמורצת כראשית מטעם "איגור ומסע העגורים", עשויה להישאר ללא מועמדות אחרי שנה סופר-מרשימה בה השתתפה גם ב"העולם מצחיק" ו-"הסיפור של יוסי", בשניהם היא בקלות אחד התפקידים היותר טובים בסרט. ובשניהם, היא לא יכולה להיות מועמדת, כיוון שלא רשמו אותה. וכאשר תראו מיד את המתחרות שלה, תבינו איך לקטגורית השחקנית הראשית היא לא באמת יכולה להשתחל.

נתחיל עם הסרטים שאני אישית פחות התחברתי אליהם, אבל אין להתעלם מגודל התפקיד הנשי בהם. זה כמובן אומר הדס ירון ב-"למלא את החלל" ואסיה נייפלד ב-"חדר 514", שתי שחקניות צעירות ולא מוכרות שנדרשות לשאת את הסרטים הללו על כתפיהן ומגלמות דמויות של אשה הנעה בין החזקה לשברירית. גם יעל טוקר, בתפקידה הקולנועי הראשון, יכולה לזכות לחיבוק מן האקדמיה על מסכת ההתעללויות שעברה דמותה בסרטו של דובר קוסאשווילי "רווקה פלוס", א-לה לארס פון טרייר. עוד בהקשר זה שווה להזכיר את חגית דסברג, שבהחלט מובילה את "החיים בינתיים" כאם שמנסה להגן על משפחתה מן המצב הבטחוני בצורה יצירתית/משוגעת. אגב, דסברג כבר זכתה בעבר על תפקידה בסרט של ענר פרמינגר. היה זה "גולם במעגל" אשר זיכה אותה בתואר של שנת 1993.

במסגרת התפקידים שיותר חיבבתי באופן אישי (לא שזה אומר הרבה) נמצאות שלוש. הראשונה היא אסי לוי זוכת שני האופירים ("קשר עיר", ושיתוף הפעולה הקודם עם זרחין, "אביבה אהובתי") שכבר יכולה להתחיל לפנטז על להשוות את שיא הזכיות של אלקבץ עם תפקידה ב"העולם מצחיק". מבחינתי, לוי יכולה לגלם סלט תפוחי אדמה באופן שיהיה מרתק לצפייה. היא פשוט מדהימה השחקנית הזאת, כל פעם מחדש.
את הרובריקה השמורה לוותיקות, תאייש רבקה גור, המגלמת את חיותה ב"חיותה וברל" של עמיר מנור. במקרה זה, אם תשאלו אותי, לגמרי לגמרי מגיע. זה תפקיד ענק של שחקנית על, שדורש כל-כך הרבה חוסן ועוצמה שקטה עד כי הוא חייב להיות מתוגמל לפחות במועמדות. אחרונה חביבה היא הזוכה הפרטית שלי בתפקיד, למרות שמי שואל אותי. אני מלא תקווה ששרון טל תזכה בהכרה על מה שהיא עשתה ב"ההתחלפות" של ערן קולירין. עד כדי כך שהחלטנו בבלוג לשים אותה ב"שמע נא תחינתי".

לכן, וכנגד ההיגיון, זה ההימור שלי:

אסיה נייפלד, "חדר 514"
הדס ירון, "למלא את החלל"
אסי לוי, "העולם מצחיק"
רבקה גור, "חיותה וברל"
שרון טל, "ההתחלפות"

נשארו בחוץ אבל בקלות יכולות למצוא את עצמן בפנים: חגית דסברג ויעל טוקר, כאמור, כמו גם התפקידים הראשיים ב"עד סוף הקיץ" של נועה אהרוני, כאשר בנוסף לבר מינאלי החמודה שהוזכרה קודם לכן, יש סיכוי גם למיכל ורשאי, המגלמת את אמא שלה. במסגרת ה"הלוואי, נו, בבקשה!", אני מזכיר שוב את רוני קידר, אבל קצת קטן אמונה. אולי קצת אמונה, זה מה שחסר לאופירים האלה.

אסיה נייפלד, מתוך "חדר 514"

מחר נסיים את סדרת הפוסטים המקדימה שלנו עם כל הקומבינציות האפשריות בקטגוריית הסרט הטוב ביותר של השנה.

תגובות

  1. emil הגיב:

    if you consider joe+bell- and you should- than – come on- it must be Sivan Levy, or at least a share

להגיב על emilלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.