• הרוכב
  • ״פלא״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״קרב המינים״ מגיע לקולנוע
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 53
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • תור: ראגנארוק

300

4 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר

המספר שאתם רואים כאן למעלה הוא למעשה מספרו של הפוסט הנוכחי, ה-300* בבלוג שלנו, אשר צף באוקיינוס המידע מאז ספטמבר שעבר. את החגיגות, הסיכומים וההבטחות לעתיד וירטואלי טוב יותר, נשמור לסביבות התאריך עצמו – ה-21 לחודש. אבל בואו רק נגיד שאם חצי מכמות הדברים שנרקחים מאוחרי הקלעים בחודש-חודשיים האחרונים יצאו לפועל, אני אהיה מאושר. מקווה שגם אתן ואתם.

עד אז, נראה לי שאפשר להתחיל לשמוע אתכן ואתכם. התלונה היחידה שלי הייתה ונשארה מספר תגובות נמוך יחסית למאות האנשים והאנשות שעוברים כאן כל יום. שלא תבינו לא נכון – מאוד נחמד לי לכתוב את דעותיי על דברים ואז לקרוא מה חשבו על כך אור ועופר, או להיפך. אבל עוד יותר מסקרן אותי לדעת מה אתם אוהבים בבלוג? מה חסר לכם? מה יש יותר מדי? ומה פחות מדי? לא אעז לשאול מי הבלוגר המועדף עליכם, כי אני חושש מהתשובה. אבל כן ארגנתי איזה סקר קטן, נדמה לי שהראשון בתולדות הבלוג. ברוח הדמוקרטיה המנשבת וכל הג'אז הזה. אז קבלו אותו, קראו אותו וענו עליו. ניתן לסמן יותר מתשובה אחת:

אגב, מי שציפה למצוא כאן את הפוסט המובטח שלי על ערב "הטרמפיסט" מול "ג'ו + בל", ייאלץ להתאכזב. עניינים משפחתיים מנעו ממני מלהגיע לאירוע ברגע האחרון (כולם בסדר, אל דאגה). אז עמכם הסליחה. ככה זה כשאני עושה טיזינג, לכן נמנעתי מהעניין הפעם, כלומר בכל הנוגע ליומולדת של הבלוג. ובכלל, קבלו התנצלות על קצב וזמני העדכון – בדיוק עברתי דירה ואינטרנט מסודר יש לי רק החל מהערב. אבל אחלה שבוע אני מוכן להבטיח שיהיה, או לפחות להשתדל מאוד.

*כל קשר בין הפוסט הנ"ל לסרטו של זאק סניידר ו/או לקומיקס של פרנק מילר, הוא בתוך הראש שלכם, חובבי טראש הומו-אירוטי שכמותכם.

תגובות

  1. גיא הגיב:

    אהלן,

    קודם כל, אתם כותבים מאוד יפה, כולכם.

    דבר שני, זה אחלה מקום להתעדכן בו בדברים חדשים שיוצאים ולקרוא ביקורות.

    דבר שלישי, אין כמו הניתוחים שמגיעים out of the blue ויכולים להמם ביופיים. בהיבט הזה רצוי לציין שמאז שעופר הפסיק לכתוב בבלוג שלו, טרם נראו כאן פוסטים שלו, מה שמעלה את השאלה – עופר ליברגל, אדם אמיתי או אידוֹרוּ אינטרנטי? ולחילופין – אדם שפיו ולבו שווים, או פובליציסט ציניקן המשחק בחיי אדם כמו ילד בבובות של צבי הנינג'ה, עוטף את כולנו בשקרים המלוכלכים שלו ועדיין ישן טוב בלילה + מסתכל לעצמו בעיניים כל בוקר במראה?

    לענייננו. אני קורא כאן כמעט כל יום כבר כמה חודשים, וגם בעין הדג. אני מאוד אוהב את הדג, כבר הרבה שנים, ושמח שהוא חזר. יש שם מגמה של הרבה תגובות. המון תגובות. המון קשקשת. לא הייתי אומר שזה מפריע לי (מה'כפת, הכתבה כתובה וזהו זה). אבל באופן כללי אני לא מגיב אם אין לי מה לומר. מדי פעם כן (למשל בפוסט על סופר 8), אבל בבלוג הזה יש אווירה מאוד חזקה של שקט. אולי כי זה בלוג וורדפרס, כלומר אין אווירת ניאון והפתעות כמו בדג. ואולי סתם ככה. אבל אני חושב שזה אחד הגורמים העיקריים לזה שאנשים לא מגיבים: כי אין מה לומר. את רוב הסרטים עליהם אני קורא כאן אני לא זוכה לראות (למרות שהמלצות העבר תמיד עלולות לגמור בטורנט וכן לקבל תשומת לב). אין לי מה לומר עליהם, וזהו. אז אם זה תלוי בי – שתמשיכו לקבל מינימום תגובות, ושנזכה לעוד 300 ואפילו 600 פוסטים! המשיכו כך, אתם שולטים, שולטטטטים, ושולתתתתתתתתיםםםםםם!1!!!111אחד111!1111.

    צ'או,
    ג.

    1. הי, פרסמתי מאז שהפסקתי את הבלוג הקודם שלי טקסטים על ניקולס ריי, ג'ו +בל וסקירה של שלושה סרטים אחרים. ההאטה בקצב באה מסיבות אישיות, אבל זה ישתנה בקרוב

    2. תודה לך! זה כל מה שהייתי צריך. ברצינות.

השאר תגובה