25 באוגוסט 2022 מאת עופר ליברגל
האם קיים בארה"ב עיתונאי אחד שלא גדל במשפחה בעייתית והזיכרונות שלו הפכו לסרט? כי במהלך "חיים במנוסה" (Flag Day) חשתי תחושה של דז'ה-וו, אחרי צפייה בעוד סיפור אמתי על כתבת שגדלה בתנאים פרובלמטיים, יצאה מהם, זכתה להצלחה, ואחרי שנים מנסה להשלים עם העבר של המשפחה והאופי יוצא הדופן של הוריה. כל-כך יוצא דופן שהוא שונה רק בניואנסים קטנים מסרטים כמו… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון, "ליקריץ פיצה" (Licorice Pizza), פגש אותי בעיתוי מוצלח מאוד. הייתי נורא עצוב מסיבות אישיות והסרט היווה עבורי זריקת מורל נחוצה מאוד, עד למצב בו כמעט רצתי ברחובות העיר בסיומו. הסרט עטוף באווירה קלילה ובאנרגיה מתפרצת. היא אומנם מסתירה לא מעט אפלה ובנייה מורכבת של מערכות יחסים בעייתיות, אך גם האופן בו הסרט משקף את… להמשך קריאה
8 ביוני 2021 מאת עופר ליברגל
ביום חמישי שעבר הוכרזו הסרטים שישתתפו השנה בפסטיבל קאן. אחרי הפסקה של שנה ודחייה מן האביב לקיץ עושה רושם שהפסטיבל אכן יתקיים השנה במהדורה פיזית, במחצית הראשונה של חודש יולי. כרגיל, אני לא אהיה בפסטיבל, אבל המבט על רשימת הסרטים בבחירה הרשמית היא סוג של תצפית נוחה למה שמצפה לנו בעתיד הקרוב מבחינת סרטים בולטים בפסטיבלים אחרים, ויש לקוות שגם… להמשך קריאה
14 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
באחת מן המסורות הכי קשה לתפעול מבחינת הבלוג, כמדי שנה אני סוקר את הסרטים אשר ישתתפו בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע הידוע ביותר בעולם שמסמן את תחילת העונה של סרטי איכות. בשנים האחרונות, מסתבר כי הבכורה של כמה מן הסרטים שהכי אהבתי במהלך כל שנה נתונה הייתה בפסטיבל זה, לבטח יותר מכל פסטיבל אחר. בפוסט של השנה שעברה די ניחשתי… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2013 מאת עופר ליברגל
בשנות השלושים המאוחרת פירסם הסופר האמריקאי ג'יימס תרבר את הסיפור הקצר "חייו הסודים של וולטר מיטי" (The Secret Life of Walter Mitty) - סיפור של עמודים ספורים על אדם פשוט אשר בהשראת אירועים בסביבה שלו מדמיין את עצמו לוקח חלק בהרפתקאות מרהיבות. "חייו הסודיים" הם חיי הדמיון העשירים שלו, למרות שבשגרה הוא אדם רגיל. נורמן זד מקלואד, במאי קומי מצליח… להמשך קריאה
4 במאי 2012 מאת אורון שמיר
אחד הדברים הנפלאים בלהיות ילד, או אפילו צעיר מאוד, הוא שכמעט כל אירוע מדהים אותך. מדהים באמת, לא במובן השחוק והיומיומי של המילה. יש לי תחושה, שמתגברת ככל שנוקפות השנים, שסרטים כבר לא רוצים להדהים יותר. הם רוצים לבדר, להעביר את הזמן בכיף, לספר סיפור או ליצור תחושה מלאכותית של שאריות רגש אנושי שפעם ידענו להרגיש. אחרים דווקא רוצים להדהים,… להמשך קריאה
30 באפריל 2012 מאת אור סיגולי
בקיץ 2007 קוונטין טרנטינו הצליח להרגיז את תעשיית הקולנוע של איטליה כאשר צוטט באומרו: "הקולנוע האיטלקי העכשווי פשוט מדכא. כל הסרטים האיטלקיים שראיתי לאחרונה נראים בדיוק אותו דבר." אולי לא המשפט הטקטי ביותר בעולם, אבל אין ספק שדבריו של טרנטינו – שנבעו מאכזבה אחרי אמצע המאה הקודמת בהם איטליה ייצרה את הטוב והמשפיע שבקולנוע העולמי – ביטאו את רחשי ליבם… להמשך קריאה
26 במאי 2011 מאת אורון שמיר
חמישה סרטים חדשים פוקדים את בתי הקולנוע החל מסוף השבוע הנוכחי. חצי מהם מדוברים ומצופים למדי והחצי השני לוטה באלמוניות בשלב זה. איך אני מחלק חמישה סרטים לשניים? טוב ששאלתם. המדובר מכולם הוא זוכה "דקל הזהב" הטרי-טרי מפסטיבל קאן, שהסתיים ביום ראשון. זהו "עץ החיים" ("The Tree of Life") של טרנס מאליק, הבמאי הידוע באיטיות המאפיינת את קצב העבודה שלו… להמשך קריאה
האם קיים בארה"ב עיתונאי אחד שלא גדל במשפחה בעייתית והזיכרונות שלו הפכו לסרט? כי במהלך "חיים במנוסה" (Flag Day) חשתי תחושה של דז'ה-וו, אחרי צפייה בעוד סיפור אמתי על כתבת שגדלה בתנאים פרובלמטיים, יצאה מהם, זכתה להצלחה, ואחרי שנים מנסה להשלים עם העבר של המשפחה והאופי יוצא הדופן של הוריה. כל-כך יוצא דופן שהוא שונה רק בניואנסים קטנים מסרטים כמו… להמשך קריאה
סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון, "ליקריץ פיצה" (Licorice Pizza), פגש אותי בעיתוי מוצלח מאוד. הייתי נורא עצוב מסיבות אישיות והסרט היווה עבורי זריקת מורל נחוצה מאוד, עד למצב בו כמעט רצתי ברחובות העיר בסיומו. הסרט עטוף באווירה קלילה ובאנרגיה מתפרצת. היא אומנם מסתירה לא מעט אפלה ובנייה מורכבת של מערכות יחסים בעייתיות, אך גם האופן בו הסרט משקף את… להמשך קריאה
ביום חמישי שעבר הוכרזו הסרטים שישתתפו השנה בפסטיבל קאן. אחרי הפסקה של שנה ודחייה מן האביב לקיץ עושה רושם שהפסטיבל אכן יתקיים השנה במהדורה פיזית, במחצית הראשונה של חודש יולי. כרגיל, אני לא אהיה בפסטיבל, אבל המבט על רשימת הסרטים בבחירה הרשמית היא סוג של תצפית נוחה למה שמצפה לנו בעתיד הקרוב מבחינת סרטים בולטים בפסטיבלים אחרים, ויש לקוות שגם… להמשך קריאה
באחת מן המסורות הכי קשה לתפעול מבחינת הבלוג, כמדי שנה אני סוקר את הסרטים אשר ישתתפו בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע הידוע ביותר בעולם שמסמן את תחילת העונה של סרטי איכות. בשנים האחרונות, מסתבר כי הבכורה של כמה מן הסרטים שהכי אהבתי במהלך כל שנה נתונה הייתה בפסטיבל זה, לבטח יותר מכל פסטיבל אחר. בפוסט של השנה שעברה די ניחשתי… להמשך קריאה
בשנות השלושים המאוחרת פירסם הסופר האמריקאי ג'יימס תרבר את הסיפור הקצר "חייו הסודים של וולטר מיטי" (The Secret Life of Walter Mitty) - סיפור של עמודים ספורים על אדם פשוט אשר בהשראת אירועים בסביבה שלו מדמיין את עצמו לוקח חלק בהרפתקאות מרהיבות. "חייו הסודיים" הם חיי הדמיון העשירים שלו, למרות שבשגרה הוא אדם רגיל. נורמן זד מקלואד, במאי קומי מצליח… להמשך קריאה
אחד הדברים הנפלאים בלהיות ילד, או אפילו צעיר מאוד, הוא שכמעט כל אירוע מדהים אותך. מדהים באמת, לא במובן השחוק והיומיומי של המילה. יש לי תחושה, שמתגברת ככל שנוקפות השנים, שסרטים כבר לא רוצים להדהים יותר. הם רוצים לבדר, להעביר את הזמן בכיף, לספר סיפור או ליצור תחושה מלאכותית של שאריות רגש אנושי שפעם ידענו להרגיש. אחרים דווקא רוצים להדהים,… להמשך קריאה
בקיץ 2007 קוונטין טרנטינו הצליח להרגיז את תעשיית הקולנוע של איטליה כאשר צוטט באומרו: "הקולנוע האיטלקי העכשווי פשוט מדכא. כל הסרטים האיטלקיים שראיתי לאחרונה נראים בדיוק אותו דבר." אולי לא המשפט הטקטי ביותר בעולם, אבל אין ספק שדבריו של טרנטינו – שנבעו מאכזבה אחרי אמצע המאה הקודמת בהם איטליה ייצרה את הטוב והמשפיע שבקולנוע העולמי – ביטאו את רחשי ליבם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות