18 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו במוצאי שבת, אם כי אנחנו ננסה לתפוס סרטים נוספים פחות או יותר עד לרגע האחרון. בתקווה שגם נכתוב עליהם עם תום הפסטיבל או עם הפיכת הסרטים לזמינים במשך הדרך. בפוסט זה תמצאו מבט על עוד ארבעה סרטים ישראליים שונים למדי. כמו כן, אמש גם חולקו הפרסים בפסטיבל ואת הרשימה המלאה, כמו גם דעות על חלק מהזוכים… להמשך קריאה
15 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
בפוסט הדיווח הקודם שלי מפסטיבל דוקאביב, נגעתי בכמה נושאים המשותפים למספר סרטים. בין היתר קשיים נפשיים, יחסים בתוך המשפחה, תיעוד אישי ואינטימיות עם מושא התיעוד. והנה בערב שאחרי פרסום הפוסט, צפיתי בסרט ישראלי נוסף העוסק בנושאים הללו. אולי אפילו מזקק אותם בדרכו למשהו ספק ברוטלי יותר, ספק טהור ואוהב יותר. אפתח עם הסרט הזה שמתחבר לפוסט הקודם, ואז אגע בכמה… להמשך קריאה
14 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
אין ספק כי הימים הראשונים של פסטיבל דוקאביב 2023 סיפקו חוויה מעט סוראליסטית, עם הסבר על כך שבהישמע אזעקה יש להישאר בתוך האולמות. אולי האופציה של להישאר באולמות טובה בכל מקרה, גם אם אין אזעקה או אפילו אם יש הפסקת אש. זאת למרות שרוב סרטי דוקאביב לא בדיוק עונים על ההגדרה של מפלט מן המציאות או הסחת דעת, אלא יותר… להמשך קריאה
12 במאי 2023 מאת אורון שמיר
פסטיבל דוקאביב נפתח אמש בצל עוד מבצע צבאי, הסלמת הסכסוך או כל דרך אחרת בה תבחרו לתאר את המצב הבטחוני בישראל השבוע. זה לא הוגן מצידי לעשות זאת, כי אני לא נמצא בארץ כרגע, לכן אשאיר זאת לכל השאר ורק אחזק איפה שצריך. קיווינו לפתיחה חגיגית יותר, אבל נעבוד עם מה שיש, ונחזיק אצבעות לסיום הסבב הנוכחי. במקור הפוסט הזה… להמשך קריאה
14 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
כאשר מדברים על "דפיקה בדלת", קודם כל צריך להבהיר על איזה "דפיקה בדלת" אנחנו מדברים. לא הסרט של מ. נייט שאמאלן שיצא מוקדם יותר השנה, גם לא הסרט של איילי רות' שגילה לעולם של אנה דה ארמס לפני מספר שנים. התרגום המילולי של שני הסרטים הללו אינו בדיוק "דפיקה בדלת", ואילו הסרט לו מוקדשת הסקירה הזו הוא סרט ישראלי. הדפיקה… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2022 מאת לירון סיני
יש משהו לא בטוח בצפייה בסרט תיעודי אישי על נושא כואב. עצם הידיעה המוקדמת על מידת החשיפה מול המצלמות יכולה לערער, לעורר חשש, אי נוחות, דאגה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוויה שעדיין לא מדוברת מספיק שעשויה להפעיל רגשית את כל מי שצופה. ולפני שאמשיך, אזהרה: סרטה של מוריה בן אבות, "בידיים ריקות", במהלכו היא מתעדת את ההריון שלה… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2022 מאת עופר ליברגל
"בת האמן" הוא סרט באורך 60 דקות בדיוק והוא נעשה בתקציב לא גדול במיוחד, המצטרף למסורת העשירה של סרטי תעודה ישראליים שעיקרם עיסוק של היוצרים במשפחתם, הפעם בשילוב עם עיסוק באמנות. יכול להיות שהוא מהווה את השעה הכי טובה שראיתי עד כה השנה בקולנוע, או לפחות אחד מן הסרטים הכי מדוייקים ומרגשים שראיתי בעת האחרונה. סרט שמרגע סיום הצפייה בו… להמשך קריאה
26 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
בסקירה זו אחבר בין שני סרטים תיעודיים וישראליים, שבגלל עומס ופסטיבלים, הכתיבה עליהם התעכבה מעט עבורי. אחד מוקרן בסינמטק תל אביב, השני הוקרן בפסטיבל דוקאביב וכעת עולה לשידור ביס דוקו. שני הסרטים עוסקים בתרבות ישראלית, במה שנראה כמו שתי קצוות מנוגדים שלה: הסרט הראשון עוסק בתרבות ששאפה להיות בשוליים בעוד השני בדמות שהייתה בלב הזרם המרכזי. רבים מן הצופים בסרט… להמשך קריאה
3 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נכנס לישורת האחרונה שלו וגם הסיקור שלנו מתקרב לסיומו, עם מבט על עוד ארבעה סרטים. כל אחד מהם משחק בדרך שונה עם גבולות הקולנוע התיעודי והמבע הקולנועי בכלל, בחלק מן המקרים תוך שילוב עם טכניקות הלוקחת מהקולנוע העלילתי. כמו סרטים עליהם כתבנו בדיווחים הקודמים, אליהם אפשר להגיע דרך התגית של פסטיבל דוקאביב 2022 או ברשימת לינקים בהמשך, ברוב… להמשך קריאה
2 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
אמש התקיים טקס חלוקת הפרסים בפסטיבל דוקאביב ואת רשימת הזוכים תכלו לקרוא כאן ממש בפסקאות הבאות. לפני כן, תזכורת לכך שהפסטיבל ממשיך ואולי אף מגיע לשיא מבחינת הקהל במהלך סוף השבוע וחג שבועות. אחרי רשימת הזוכים, בהמשך לדיווח השני שלי, אסקור בקצרה ארבעה סרטים ישראלים העוסקים בנושאים שונים, אך בדרכם הם מתכתבים זה עם זה וגם עם סרטים נוספים בפסטיבל.… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו במוצאי שבת, אם כי אנחנו ננסה לתפוס סרטים נוספים פחות או יותר עד לרגע האחרון. בתקווה שגם נכתוב עליהם עם תום הפסטיבל או עם הפיכת הסרטים לזמינים במשך הדרך. בפוסט זה תמצאו מבט על עוד ארבעה סרטים ישראליים שונים למדי. כמו כן, אמש גם חולקו הפרסים בפסטיבל ואת הרשימה המלאה, כמו גם דעות על חלק מהזוכים… להמשך קריאה
בפוסט הדיווח הקודם שלי מפסטיבל דוקאביב, נגעתי בכמה נושאים המשותפים למספר סרטים. בין היתר קשיים נפשיים, יחסים בתוך המשפחה, תיעוד אישי ואינטימיות עם מושא התיעוד. והנה בערב שאחרי פרסום הפוסט, צפיתי בסרט ישראלי נוסף העוסק בנושאים הללו. אולי אפילו מזקק אותם בדרכו למשהו ספק ברוטלי יותר, ספק טהור ואוהב יותר. אפתח עם הסרט הזה שמתחבר לפוסט הקודם, ואז אגע בכמה… להמשך קריאה
אין ספק כי הימים הראשונים של פסטיבל דוקאביב 2023 סיפקו חוויה מעט סוראליסטית, עם הסבר על כך שבהישמע אזעקה יש להישאר בתוך האולמות. אולי האופציה של להישאר באולמות טובה בכל מקרה, גם אם אין אזעקה או אפילו אם יש הפסקת אש. זאת למרות שרוב סרטי דוקאביב לא בדיוק עונים על ההגדרה של מפלט מן המציאות או הסחת דעת, אלא יותר… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב נפתח אמש בצל עוד מבצע צבאי, הסלמת הסכסוך או כל דרך אחרת בה תבחרו לתאר את המצב הבטחוני בישראל השבוע. זה לא הוגן מצידי לעשות זאת, כי אני לא נמצא בארץ כרגע, לכן אשאיר זאת לכל השאר ורק אחזק איפה שצריך. קיווינו לפתיחה חגיגית יותר, אבל נעבוד עם מה שיש, ונחזיק אצבעות לסיום הסבב הנוכחי. במקור הפוסט הזה… להמשך קריאה
כאשר מדברים על "דפיקה בדלת", קודם כל צריך להבהיר על איזה "דפיקה בדלת" אנחנו מדברים. לא הסרט של מ. נייט שאמאלן שיצא מוקדם יותר השנה, גם לא הסרט של איילי רות' שגילה לעולם של אנה דה ארמס לפני מספר שנים. התרגום המילולי של שני הסרטים הללו אינו בדיוק "דפיקה בדלת", ואילו הסרט לו מוקדשת הסקירה הזו הוא סרט ישראלי. הדפיקה… להמשך קריאה
יש משהו לא בטוח בצפייה בסרט תיעודי אישי על נושא כואב. עצם הידיעה המוקדמת על מידת החשיפה מול המצלמות יכולה לערער, לעורר חשש, אי נוחות, דאגה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוויה שעדיין לא מדוברת מספיק שעשויה להפעיל רגשית את כל מי שצופה. ולפני שאמשיך, אזהרה: סרטה של מוריה בן אבות, "בידיים ריקות", במהלכו היא מתעדת את ההריון שלה… להמשך קריאה
"בת האמן" הוא סרט באורך 60 דקות בדיוק והוא נעשה בתקציב לא גדול במיוחד, המצטרף למסורת העשירה של סרטי תעודה ישראליים שעיקרם עיסוק של היוצרים במשפחתם, הפעם בשילוב עם עיסוק באמנות. יכול להיות שהוא מהווה את השעה הכי טובה שראיתי עד כה השנה בקולנוע, או לפחות אחד מן הסרטים הכי מדוייקים ומרגשים שראיתי בעת האחרונה. סרט שמרגע סיום הצפייה בו… להמשך קריאה
בסקירה זו אחבר בין שני סרטים תיעודיים וישראליים, שבגלל עומס ופסטיבלים, הכתיבה עליהם התעכבה מעט עבורי. אחד מוקרן בסינמטק תל אביב, השני הוקרן בפסטיבל דוקאביב וכעת עולה לשידור ביס דוקו. שני הסרטים עוסקים בתרבות ישראלית, במה שנראה כמו שתי קצוות מנוגדים שלה: הסרט הראשון עוסק בתרבות ששאפה להיות בשוליים בעוד השני בדמות שהייתה בלב הזרם המרכזי. רבים מן הצופים בסרט… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב נכנס לישורת האחרונה שלו וגם הסיקור שלנו מתקרב לסיומו, עם מבט על עוד ארבעה סרטים. כל אחד מהם משחק בדרך שונה עם גבולות הקולנוע התיעודי והמבע הקולנועי בכלל, בחלק מן המקרים תוך שילוב עם טכניקות הלוקחת מהקולנוע העלילתי. כמו סרטים עליהם כתבנו בדיווחים הקודמים, אליהם אפשר להגיע דרך התגית של פסטיבל דוקאביב 2022 או ברשימת לינקים בהמשך, ברוב… להמשך קריאה
אמש התקיים טקס חלוקת הפרסים בפסטיבל דוקאביב ואת רשימת הזוכים תכלו לקרוא כאן ממש בפסקאות הבאות. לפני כן, תזכורת לכך שהפסטיבל ממשיך ואולי אף מגיע לשיא מבחינת הקהל במהלך סוף השבוע וחג שבועות. אחרי רשימת הזוכים, בהמשך לדיווח השני שלי, אסקור בקצרה ארבעה סרטים ישראלים העוסקים בנושאים שונים, אך בדרכם הם מתכתבים זה עם זה וגם עם סרטים נוספים בפסטיבל.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות