19 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
22 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
20 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
30 בנובמבר 2021 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים,… להמשך קריאה
23 בנובמבר 2021 מאת עופר ליברגל
היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. עלייה המתרחשת דווקא אחרי כעשור בו קמפיון יצרה רק לטלוויזיה, ועוד עשור לפניו בו הסרטים שלה התקבלו בתגובות מעורבות. הדיון מחדש על מקומן של נשים בעולם הקולנוע לא רק העלה את… להמשך קריאה
6 בדצמבר 2020 מאת עופר ליברגל
סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית האוסטרלית שאנון מרפי, הוא סרט מרשים למרות שהוא לא ממש אמור לעבוד. "שיני חלב" (Babyteeth) עוסק בסיפור שהוא טרגי מראשיתו, כאשר האירוע המחולל שלו התרחש לפני תחילת התקופה המתוארת בעלילה: נערה בגיל התיכון חלתה בסרטן. אולם, מרפי והתסריטאית ריטה קאלייס בחרו סגנון שנראה לעתים קליל וקופצני, עם כותרות המתארות את הצפוי להתרחש או את… להמשך קריאה
15 במאי 2020 מאת לירון סיני
אחת השאלות בביקורת קולנוע בעיניי היא למי הסרט מיועד. או יותר מדויק, מי ייהנו ממנו. כי לצד עניינים קצת יותר אובייקטיביים למראית עין, כמו רמת כתיבת התסריט, טיב המשחק, איכות הצילום וחבורתם, הרבה מאוד מהעמדות לגבי קולנוע או כל פיסת תרבות שהיא תלויות בטעם אישי. ככל שהסרט מוצא חן בעיני יותר אנשים האם הוא בהכרח "טוב" יותר? אם היינו מודדים… להמשך קריאה
9 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
בסקר מבקרים ומבקרות מקיף שערך ה-BBC לפני מספר חודשים (גם אור סיגולי מן הבלוג הזה נטל בו חלק), נבחר "הפסנתר" (The Piano), סרטה של ג'יין קמפיון, לסרט הטוב ביותר שביום בידי אישה. למעשה, הסרט זכה להכרה ותהילה מרגע צאתו. הוא קטף את פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 1993 ומספר חודשים מאוחר יותר הוסיף שלושה פרסי אוסקר - לתסריט שכתבה קמפיון,… להמשך קריאה
6 בדצמבר 2019 מאת אורון שמיר
בשלב זה של דמדומי השנה קלנדרית, אני אף פעם לא בטוח מה יהיה גורלם בישראל של כל הסרטים שנדחסים יחדיו במה שקרוי ״עונת החגים״ האמריקאית. לכן אני משתהה לעיתים עם הכללתם בפינת מחכים לתרגום, שנועדה להשאיר את קוראי וקוראות סריטה מעודכנים לגבי סרטים שלא בטוח אם יש להם עתיד בהפצה הישראלית. אבל במקרה של ״מפלצות קטנות״, אם לתרגם מילולית את… להמשך קריאה
8 במאי 2016 מאת עופר ליברגל
השחקן והבמאי האוסטרלי סיימון סטון העלה לפני כחמש שנים על הבמה במולדתו עיבוד חופשי משלו למחזה הנודע של הנריק איבסן ״ברווז הפרא״. הההצגה זכתה לשבחים וסטון ביים את העיבוד שלו מחדש ברחבי העולם, שהפך לאחד מן העיבודי הבימתיים הכי פופולאריים של איבסן במאה ה-21. גרסה קולנועית של סטון לאותו מחזה היא בחירה מתבקשת כסרט הקולנוע הראשון של סטון כבמאי. אלא שסטון… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… 
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… 
היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. עלייה המתרחשת דווקא אחרי כעשור בו קמפיון יצרה רק לטלוויזיה, ועוד עשור לפניו בו הסרטים שלה התקבלו בתגובות מעורבות. הדיון מחדש על מקומן של נשים בעולם הקולנוע לא רק העלה את… 
סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית האוסטרלית שאנון מרפי, הוא סרט מרשים למרות שהוא לא ממש אמור לעבוד. "שיני חלב" (Babyteeth) עוסק בסיפור שהוא טרגי מראשיתו, כאשר האירוע המחולל שלו התרחש לפני תחילת התקופה המתוארת בעלילה: נערה בגיל התיכון חלתה בסרטן. אולם, מרפי והתסריטאית ריטה קאלייס בחרו סגנון שנראה לעתים קליל וקופצני, עם כותרות המתארות את הצפוי להתרחש או את… 
אחת השאלות בביקורת קולנוע בעיניי היא למי הסרט מיועד. או יותר מדויק, מי ייהנו ממנו. כי לצד עניינים קצת יותר אובייקטיביים למראית עין, כמו רמת כתיבת התסריט, טיב המשחק, איכות הצילום וחבורתם, הרבה מאוד מהעמדות לגבי קולנוע או כל פיסת תרבות שהיא תלויות בטעם אישי. ככל שהסרט מוצא חן בעיני יותר אנשים האם הוא בהכרח "טוב" יותר? אם היינו מודדים… 
בסקר מבקרים ומבקרות מקיף שערך ה-BBC לפני מספר חודשים (גם אור סיגולי מן הבלוג הזה נטל בו חלק), נבחר "הפסנתר" (The Piano), סרטה של ג'יין קמפיון, לסרט הטוב ביותר שביום בידי אישה. למעשה, הסרט זכה להכרה ותהילה מרגע צאתו. הוא קטף את פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 1993 ומספר חודשים מאוחר יותר הוסיף שלושה פרסי אוסקר - לתסריט שכתבה קמפיון,… 
בשלב זה של דמדומי השנה קלנדרית, אני אף פעם לא בטוח מה יהיה גורלם בישראל של כל הסרטים שנדחסים יחדיו במה שקרוי ״עונת החגים״ האמריקאית. לכן אני משתהה לעיתים עם הכללתם בפינת מחכים לתרגום, שנועדה להשאיר את קוראי וקוראות סריטה מעודכנים לגבי סרטים שלא בטוח אם יש להם עתיד בהפצה הישראלית. אבל במקרה של ״מפלצות קטנות״, אם לתרגם מילולית את… 
השחקן והבמאי האוסטרלי סיימון סטון העלה לפני כחמש שנים על הבמה במולדתו עיבוד חופשי משלו למחזה הנודע של הנריק איבסן ״ברווז הפרא״. הההצגה זכתה לשבחים וסטון ביים את העיבוד שלו מחדש ברחבי העולם, שהפך לאחד מן העיבודי הבימתיים הכי פופולאריים של איבסן במאה ה-21. גרסה קולנועית של סטון לאותו מחזה היא בחירה מתבקשת כסרט הקולנוע הראשון של סטון כבמאי. אלא שסטון…
תגובות אחרונות