28 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
זוכה האוסקר ה-39, "אדם לכל עת" (A Man for all Seasons), הוא אחד הסרטים הבודדים בפרויקט הזה שהתחלתי לצפות בהם מבלי לדעת עליהם כלום. כלומר, ידעתי שמדובר בדרמה בריטית תקופתית, ידעתי שפול סקופילד זכה בזכותו בפרס השחקן, וידעתי שביים אותו פרד זינמן, שניצח את האוסקר לפני 13 שנה עם "מעתה ועד עולם" וזכור בעיקר בזכות "בצהריי היום". מעבר לזה, כאמור,… להמשך קריאה
18 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
אם לשפוט לפי האוסקר, שנת 1953, בה הסתיימה מלחמת קוריאה, הייתה אחת מהשנים המדכאות ביותר שעברו על הוליווד. מתוך חמשת המועמדים, ארבעה מהם היו סיפורים טראגיים למדי, ורק קומדיה אחת נצנצה בתוך עננת המלנכוליה, "חופשה ברומא". השאר, "שיין", הסרטים התקופתיים-עד-מאוד "יוליוס קיסר" ו"הגלימה", והזוכה הגדול של אותה שנה, "מעתה ועד עולם" (From Here to Eternity), היו סיפור אחר לגמרי. סרטו… להמשך קריאה
זוכה האוסקר ה-39, "אדם לכל עת" (A Man for all Seasons), הוא אחד הסרטים הבודדים בפרויקט הזה שהתחלתי לצפות בהם מבלי לדעת עליהם כלום. כלומר, ידעתי שמדובר בדרמה בריטית תקופתית, ידעתי שפול סקופילד זכה בזכותו בפרס השחקן, וידעתי שביים אותו פרד זינמן, שניצח את האוסקר לפני 13 שנה עם "מעתה ועד עולם" וזכור בעיקר בזכות "בצהריי היום". מעבר לזה, כאמור,… להמשך קריאה
אם לשפוט לפי האוסקר, שנת 1953, בה הסתיימה מלחמת קוריאה, הייתה אחת מהשנים המדכאות ביותר שעברו על הוליווד. מתוך חמשת המועמדים, ארבעה מהם היו סיפורים טראגיים למדי, ורק קומדיה אחת נצנצה בתוך עננת המלנכוליה, "חופשה ברומא". השאר, "שיין", הסרטים התקופתיים-עד-מאוד "יוליוס קיסר" ו"הגלימה", והזוכה הגדול של אותה שנה, "מעתה ועד עולם" (From Here to Eternity), היו סיפור אחר לגמרי. סרטו…
תגובות אחרונות