13 בספטמבר 2014 מאת פבלו אוטין
כשהחלטתנו להקליט את הפודקאסט על "בויהוד" (או בשמו העברי "התבגרות") כמובן שהדבר הראשון שעלה זה הפנטזיה להקליט אותו במשך 12 שנה, כל שנה לנסח מחשבה או שתיים על הסרט... אבל ירדנו מהר מהפנטזיה, גם כי זה בהחלט פחות מעניין בתור אקספרימנט, וגם כי פשוט היה לנו הרבה מה להגיד על הסרט ולא יכולנו לחכות כל כך הרבה זמן. כתוצאה, יניב,… להמשך קריאה
15 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
השנה לקחנו את מורשת הדיווחים מפסטיבל הקולנוע של ירושלים לקיצוניות. אולי זו החגיגיות המביאה עימה שנתו ה-30, אולי ההיערכות שלנו בכוחות מתוגברים במהלך השנה, ואולי העובדה שאנחנו סובלים מקיץ הוליוודי חלש יחסית. כך או אחרת, יצא שכל חברי הבלוג פקדו הפעם את הפסטיבל, מי יותר ומי פחות וכמעט אף פעם לא בימים מקבילים, וכתוצאה מכך נולדו פוסטים רבים. ובכל זאת,… להמשך קריאה
14 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
את הפוסט הזה אני כבר כותב מתל אביב, לאחר שפסטיבל ירושלים הסתיים עבורי אתמול, במועד הרגיל שלו. על יום הבונוס שהתווסף השנה לעשרת ימי הפסטיבל המסורתיים, החלטתי/נאלצתי לוותר. כמו בכל סוף שבוע אחרון של פסטיבל, החוקים והנהלים התרופפו מעט. היומיים (הפעם אלה השלושה) האחרונים בדרך כלל מביאים עימם אווירת סוף ושחרור, שבמסגרתה תגי העיתונות מאבדים מעט מכוחם והחברויות שנרקמו עם… להמשך קריאה
14 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
ריצ'ארד לינקלייטר התיישב על במה בדשא של הסינמטק מעט לפני חצות. הבריזה, השקט והחושך הליליים יצרו אווירה אינטימית. הצעירים שהצטופפו, שכבו על פופים והתנחלו על הספות, השרו תחושה נעימה ורגועה שהבטיחה שיחה זורמת ופתוחה. גם ליה ון ליר הייתה שם, אבל היה נראה שהקהל היה תל-אביבי ברובו. לינקלייטר התחיל כמובן במילות נועם: "להיות כאן נותן לי הרבה השראה. הסתובבתי קודם בארכיון… להמשך קריאה
13 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
אולי היה ראוי להמתין עם זה לפוסט סיכום הפסטיבל, אבל בוער לי להוציא את זה עכשיו: הסרטונים של הוט בידור ישראלי המוקרנים לפני הסרטים פשוט איומים, נעדרי קונספט אחיד ורובם פשוט משפילים את המפורסמים שמופיעים בהם. חוץ מזאב רווח המרגש. אבל זוהי נקודה מעצבנת קטנה בים של מפגשים עם אנשים טובים וסרטים מגוונים, אז כעת נשוב ונפנה לסרטים. ג׳ינג׳ר ורוזה… להמשך קריאה
12 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
אמש (חמישי) ננעלו התחרויות בפסטיבל הקולנוע של ירושלים זו הפעם ה-30, והפרסים חולקו לסרטים המצטיינים בעשרות הקטגוריות. אינני יודע אם זו כמות הסרטים המצומצמת יחסית בתחרות העלילתית אשר איפשרה את קיום הטקס כבר אתמול, כאשר נותרו עוד שלושה ימים לפסטיבל (שיימשך השנה עד יום ראשון במקום עד מוצ"ש כרגיל), או שמדובר בהחלטה מכוונת וראויה להימנע מן השמש והדשא של הסינמטק… להמשך קריאה
11 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
לא פעם אני נוטה בכתיבתי להגזמה, לרומנטיקה ולרוחניות כלפי החוויה הקולנועית. אם זה מפריע לכם, נא דלגו להמשך הפוסט, עד אחרי הסקירה על סרטו של מוחסן מחמלבאף, ״הגנן״, סרט שהקרנתו הביאה אותי לדמעות עוד בטרם החלה, מעצם נוכחתו של הבמאי באולם ודבריו החמים והחכמים לפני ואחרי ההקרנה. לא האמנתי כי אזכה בימי חיי לביקור של מחמלבאף בישראל, בטח שלא לסרט… להמשך קריאה
10 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
שיטת הדיווחים הממוספרים שלנו עובדת נהדר - אין לי מושג איזה יום היום, לפחות כמה פעמים ביום. התוכניות נזילות, ומגיעות רק עד חצות של אותו יום ספציפי, תקראו לו איך שתרצו, לי כבר לא אכפת. לפני שאספר שהפסטיבל ממשיך להוכיח את עצמו עם סרטים שוודאי יככבו ברשימת סיכום השנה שלי, אברך את זוכי הפיצ'פוינט, כנס הפי'צינג השנתי בו פרויקטים המצויים… להמשך קריאה
9 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
הגענו לשלב המתיש של הפסטיבל, בו הרצון להספיק לראות עוד סרטים מתעמת עם קריסה פיזית של הגוף וקריסה מנטלית בגלל העצב הרב והאווירה הקודרת של רוב סרטי הפסטיבל. אז הנה חוות הדעת שלי על עוד מספר סרטים, לא כולל הלב של הפסטיבל, שהוא התחרות הישראלית העלילתית - אורון מתייחס אליה ואני אקדיש לחלק מן הסרטים בה מבט נפרד, שלא כחלק… להמשך קריאה
8 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
אתמול נאלצתי להבריז מן הפסטיבל (זוכרים את האוטו שהתקלקל ביום הראשון?) אבל החופשה שנכפתה עליי עוד תעשה לי רק טוב בהמשך ותאפשר לי להסתחרר פנימה אל תוך המערבולת שהוא פסטיבל קולנוע בחפץ לב ועם עוד קצת בטריה בעקבות שעות שינה שלא תכננתי. הפסקה שכזו גם מאפשרת הסתכלות חיצונית על הכיף הדחוס והאינטסנסיבי הזה של צפיה בסרט, היתקלויות ושיחות מסדרון, התנצלות… להמשך קריאה
כשהחלטתנו להקליט את הפודקאסט על "בויהוד" (או בשמו העברי "התבגרות") כמובן שהדבר הראשון שעלה זה הפנטזיה להקליט אותו במשך 12 שנה, כל שנה לנסח מחשבה או שתיים על הסרט... אבל ירדנו מהר מהפנטזיה, גם כי זה בהחלט פחות מעניין בתור אקספרימנט, וגם כי פשוט היה לנו הרבה מה להגיד על הסרט ולא יכולנו לחכות כל כך הרבה זמן. כתוצאה, יניב,… להמשך קריאה
השנה לקחנו את מורשת הדיווחים מפסטיבל הקולנוע של ירושלים לקיצוניות. אולי זו החגיגיות המביאה עימה שנתו ה-30, אולי ההיערכות שלנו בכוחות מתוגברים במהלך השנה, ואולי העובדה שאנחנו סובלים מקיץ הוליוודי חלש יחסית. כך או אחרת, יצא שכל חברי הבלוג פקדו הפעם את הפסטיבל, מי יותר ומי פחות וכמעט אף פעם לא בימים מקבילים, וכתוצאה מכך נולדו פוסטים רבים. ובכל זאת,… להמשך קריאה
את הפוסט הזה אני כבר כותב מתל אביב, לאחר שפסטיבל ירושלים הסתיים עבורי אתמול, במועד הרגיל שלו. על יום הבונוס שהתווסף השנה לעשרת ימי הפסטיבל המסורתיים, החלטתי/נאלצתי לוותר. כמו בכל סוף שבוע אחרון של פסטיבל, החוקים והנהלים התרופפו מעט. היומיים (הפעם אלה השלושה) האחרונים בדרך כלל מביאים עימם אווירת סוף ושחרור, שבמסגרתה תגי העיתונות מאבדים מעט מכוחם והחברויות שנרקמו עם… להמשך קריאה
ריצ'ארד לינקלייטר התיישב על במה בדשא של הסינמטק מעט לפני חצות. הבריזה, השקט והחושך הליליים יצרו אווירה אינטימית. הצעירים שהצטופפו, שכבו על פופים והתנחלו על הספות, השרו תחושה נעימה ורגועה שהבטיחה שיחה זורמת ופתוחה. גם ליה ון ליר הייתה שם, אבל היה נראה שהקהל היה תל-אביבי ברובו. לינקלייטר התחיל כמובן במילות נועם: "להיות כאן נותן לי הרבה השראה. הסתובבתי קודם בארכיון… להמשך קריאה
אולי היה ראוי להמתין עם זה לפוסט סיכום הפסטיבל, אבל בוער לי להוציא את זה עכשיו: הסרטונים של הוט בידור ישראלי המוקרנים לפני הסרטים פשוט איומים, נעדרי קונספט אחיד ורובם פשוט משפילים את המפורסמים שמופיעים בהם. חוץ מזאב רווח המרגש. אבל זוהי נקודה מעצבנת קטנה בים של מפגשים עם אנשים טובים וסרטים מגוונים, אז כעת נשוב ונפנה לסרטים. ג׳ינג׳ר ורוזה… להמשך קריאה
אמש (חמישי) ננעלו התחרויות בפסטיבל הקולנוע של ירושלים זו הפעם ה-30, והפרסים חולקו לסרטים המצטיינים בעשרות הקטגוריות. אינני יודע אם זו כמות הסרטים המצומצמת יחסית בתחרות העלילתית אשר איפשרה את קיום הטקס כבר אתמול, כאשר נותרו עוד שלושה ימים לפסטיבל (שיימשך השנה עד יום ראשון במקום עד מוצ"ש כרגיל), או שמדובר בהחלטה מכוונת וראויה להימנע מן השמש והדשא של הסינמטק… להמשך קריאה
לא פעם אני נוטה בכתיבתי להגזמה, לרומנטיקה ולרוחניות כלפי החוויה הקולנועית. אם זה מפריע לכם, נא דלגו להמשך הפוסט, עד אחרי הסקירה על סרטו של מוחסן מחמלבאף, ״הגנן״, סרט שהקרנתו הביאה אותי לדמעות עוד בטרם החלה, מעצם נוכחתו של הבמאי באולם ודבריו החמים והחכמים לפני ואחרי ההקרנה. לא האמנתי כי אזכה בימי חיי לביקור של מחמלבאף בישראל, בטח שלא לסרט… להמשך קריאה
שיטת הדיווחים הממוספרים שלנו עובדת נהדר - אין לי מושג איזה יום היום, לפחות כמה פעמים ביום. התוכניות נזילות, ומגיעות רק עד חצות של אותו יום ספציפי, תקראו לו איך שתרצו, לי כבר לא אכפת. לפני שאספר שהפסטיבל ממשיך להוכיח את עצמו עם סרטים שוודאי יככבו ברשימת סיכום השנה שלי, אברך את זוכי הפיצ'פוינט, כנס הפי'צינג השנתי בו פרויקטים המצויים… להמשך קריאה
הגענו לשלב המתיש של הפסטיבל, בו הרצון להספיק לראות עוד סרטים מתעמת עם קריסה פיזית של הגוף וקריסה מנטלית בגלל העצב הרב והאווירה הקודרת של רוב סרטי הפסטיבל. אז הנה חוות הדעת שלי על עוד מספר סרטים, לא כולל הלב של הפסטיבל, שהוא התחרות הישראלית העלילתית - אורון מתייחס אליה ואני אקדיש לחלק מן הסרטים בה מבט נפרד, שלא כחלק… להמשך קריאה
אתמול נאלצתי להבריז מן הפסטיבל (זוכרים את האוטו שהתקלקל ביום הראשון?) אבל החופשה שנכפתה עליי עוד תעשה לי רק טוב בהמשך ותאפשר לי להסתחרר פנימה אל תוך המערבולת שהוא פסטיבל קולנוע בחפץ לב ועם עוד קצת בטריה בעקבות שעות שינה שלא תכננתי. הפסקה שכזו גם מאפשרת הסתכלות חיצונית על הכיף הדחוס והאינטסנסיבי הזה של צפיה בסרט, היתקלויות ושיחות מסדרון, התנצלות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות