4 באוגוסט 2022 מאת עופר ליברגל
בפוסט "מתכוננים לקיץ" המסורתי שלנו, אורון בחר ב"רכבת הקליע" (Bullet Train) לסרט שהוא הכי מצפה לו מבין סרטי הקיץ השנה, והאמת היא שגם אני שקלתי לבחור בו. לא מתוך סקרנות ספציפית עקב יוצרי הסרט או העלילה, אלא בזכות ההבטחה להיות סרט קיץ טיפוסי מבחינת סוג הבידור שהוא מציע ומבלי להיות קשור לזיכיון מוכר. כלומר, הסרט מבוסס על ספר יפני מצליח,… להמשך קריאה
22 במרץ 2022 מאת אורון שמיר
החוויה הווירטואלית שלי בפסטיבל הקולנוע SXSW (סאות׳ ביי סאות׳ ווסט) הסתיימה אתמול עם צפיות אחרונות בהחלט מתוך ההיצע השנתי, במטרה להרכיב דיווח שני ואחרון לשנה זו. בעיר אוסטין שבמדינת טקסס בטח עדיין חוגגים, או מתאוששים משבוע וחצי של פסטיבל קולנוע (ומוזיקה ועוד), ואם אספיק לגדל שכל עד השנה הבאה אבלה את התקופה הזו שם, במקום על הספה בבית. המון אירועים… להמשך קריאה
9 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפרוייקטים הוליוודיים לפעמים לוקח זמן להתגבש. לא מעט סרטים מחליפים לא מעט כותבים, במאים וכוכבים, בטרם הם זוכים להיות מופקים. זהו גם המקרה של הסרט "קלון" (The Unforgivable במקור, אבל טוב עשה מי שבחר את השם העברי המונע בלבול עם סרטו קלינט איסטווד). הסרט מבוסס על המיני-סדרה הבריטית ״Unforgiven״ (שוב, אין קשר לאיסטווד) שיצרה סאלי ויינרייט בשנת 2009. העבודה על… להמשך קריאה
14 בינואר 2019 מאת אור סיגולי
את שנת האימה החדשה אנחנו פותחים במהדורה שכוללת ארבעה סרטים, שניים מהם מאת במאיות, ועם טיזר: בעוד חודשיים נחגוג יום הולדת לפינת סרטי הז'אנר של סריטה, וגם שלוש שנים למשאל סרטי האימה של האלף החדש, שאתם הפכתם לאחד הפוסטים הנקראים ביותר שלנו אי פעם. אז בתחושת חגיגיות נלהבת השנה שוב פניתי לכמה מהקולגות שלי בתחום הביקורת למצעד אימה חדש בנושא… להמשך קריאה
21 ביוני 2018 מאת אור סיגולי
ברשותכם, אתחיל את הסקירה דווקא עם אן הת'וואי, שמגלמת את הדבר שהכי קרוב לאנטגוניסט ב"אושן 8" (Ocean’s 8). יש פה משהו ממש מעניין, כי בהתחשב בפרסונה הציבורית שלה, ומצב הקריירה שלה כרגע, בעיני הת'וואי לקחה על עצמה פה את אחד הסיכונים הכי גדולים שאפשר לחשוב עליהם, וככזה הניצחון שלה כדפני קלוגר הוא לא רק מרשים נורא, אלא גם משדרג את… להמשך קריאה
22 באפריל 2018 מאת אור סיגולי
שנת 2005 לא הייתה שנה מדהימה בהוליווד, והטקס היוקרתי שסיים אותה לקח את זה לאקסטרים. אחרי זכיית "מיליון דולר בייבי" שנה לפני כן, המשיכה האקדמיה להתרחק מההפקות המרהיבות והבידוריות שאפיינו אותה, אל עבר עולם אורבני, עכשווי ומחוספס יותר. המועמדים של אוסקר 2005 העידו על הלך רוח משתנה אצל התעשייה האמריקאית, כזו שלמלחמה באפגניסטן ועיראק בוודאי היה קשר כזה או אחר… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2014 מאת פבלו אוטין
הדיון על "בין כוכבים" (Interstellar) לא יכול להסתיים רק בסקירות וביקורות. בין אם אהבתם או אהבתן את הסרט ובין אם לא כל כך, זה סרט שלדעתי מעניין לנהל שיחה עליו, גם אם זה כדי לדבר על הפגמים שלו וגם אם זה כדי לנסות לרדת לעומקו. אז הפודקאסט הזה נוצר כי נותרתי עם חשק לדבר על הסרט עם אנשים, אבל גם… להמשך קריאה
19 בנובמבר 2013 מאת עופר ליברגל
1. דמעה מנותקת מן הגוף כבר לא שייכת לפנים הבוכות שייכת ליקום, או לפנים שלי להן מחוברת דמעות אחרות שצצות פתאום כאשר הדמעה מרחפת בקו ישיר לצופה היא נושאת את הכאב שלו צפון בתוך כאב כללי, החלל בוכה הולכים לקולנוע לא על מנת להתרגש בגלל מה שעובר על הדמויות אלא על מנת להיזכר בכאב שלנו, להתגבר 2. ברגע הזה, "כח… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2013 מאת פבלו אוטין
בתור ילד אהבתי ללכת למתקן מיוחד בלונה פארק של ארגנטינה (שנקרא "איטל-פארק") בצורה של טיל/חללית סגורה לחלוטין. נכנסים, מתיישבים, מול עיניך מוקרן סרט שמדמה נסיעה בחלל והמתקן נע ורועד וגורם לך להרגיש שהחללית באמת המריאה ואתה באמת נמצא במסע הרפתקאות בחלל. שעשע אותי לחשוב שההיגיון החווייתי של המתקן הזה עומד במרכז סרטו החדש של אלפונסו קוארון "כח משיכה" (Gravity). הצפייה… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2013 מאת אורון שמיר
שישה סרטים חדשים עלו אתמול בבתי הקולנוע, והם מתפרשים הפעם על פני קשת גדולה למדי. בקצה האחד של הסקאלה נמצא סרט הוליוודי עתיר תקציב והבטחות לאוסקרים מונפים וקופות שבורות. מצידה האחר אפשר למצוא סרט ישראלי קטנטן ויפהפה. שניהם, אגב, סובבים סביב אנשים אבודים בשממה, בין אם של הנגב הישראלי או של החלל. יש לנו גם פארודיה אמריקאית, אינדי אמריקאי, קומדיה… להמשך קריאה
בפוסט "מתכוננים לקיץ" המסורתי שלנו, אורון בחר ב"רכבת הקליע" (Bullet Train) לסרט שהוא הכי מצפה לו מבין סרטי הקיץ השנה, והאמת היא שגם אני שקלתי לבחור בו. לא מתוך סקרנות ספציפית עקב יוצרי הסרט או העלילה, אלא בזכות ההבטחה להיות סרט קיץ טיפוסי מבחינת סוג הבידור שהוא מציע ומבלי להיות קשור לזיכיון מוכר. כלומר, הסרט מבוסס על ספר יפני מצליח,… להמשך קריאה
החוויה הווירטואלית שלי בפסטיבל הקולנוע SXSW (סאות׳ ביי סאות׳ ווסט) הסתיימה אתמול עם צפיות אחרונות בהחלט מתוך ההיצע השנתי, במטרה להרכיב דיווח שני ואחרון לשנה זו. בעיר אוסטין שבמדינת טקסס בטח עדיין חוגגים, או מתאוששים משבוע וחצי של פסטיבל קולנוע (ומוזיקה ועוד), ואם אספיק לגדל שכל עד השנה הבאה אבלה את התקופה הזו שם, במקום על הספה בבית. המון אירועים… להמשך קריאה
לפרוייקטים הוליוודיים לפעמים לוקח זמן להתגבש. לא מעט סרטים מחליפים לא מעט כותבים, במאים וכוכבים, בטרם הם זוכים להיות מופקים. זהו גם המקרה של הסרט "קלון" (The Unforgivable במקור, אבל טוב עשה מי שבחר את השם העברי המונע בלבול עם סרטו קלינט איסטווד). הסרט מבוסס על המיני-סדרה הבריטית ״Unforgiven״ (שוב, אין קשר לאיסטווד) שיצרה סאלי ויינרייט בשנת 2009. העבודה על… להמשך קריאה
את שנת האימה החדשה אנחנו פותחים במהדורה שכוללת ארבעה סרטים, שניים מהם מאת במאיות, ועם טיזר: בעוד חודשיים נחגוג יום הולדת לפינת סרטי הז'אנר של סריטה, וגם שלוש שנים למשאל סרטי האימה של האלף החדש, שאתם הפכתם לאחד הפוסטים הנקראים ביותר שלנו אי פעם. אז בתחושת חגיגיות נלהבת השנה שוב פניתי לכמה מהקולגות שלי בתחום הביקורת למצעד אימה חדש בנושא… להמשך קריאה
ברשותכם, אתחיל את הסקירה דווקא עם אן הת'וואי, שמגלמת את הדבר שהכי קרוב לאנטגוניסט ב"אושן 8" (Ocean’s 8). יש פה משהו ממש מעניין, כי בהתחשב בפרסונה הציבורית שלה, ומצב הקריירה שלה כרגע, בעיני הת'וואי לקחה על עצמה פה את אחד הסיכונים הכי גדולים שאפשר לחשוב עליהם, וככזה הניצחון שלה כדפני קלוגר הוא לא רק מרשים נורא, אלא גם משדרג את… להמשך קריאה
הדיון על "בין כוכבים" (Interstellar) לא יכול להסתיים רק בסקירות וביקורות. בין אם אהבתם או אהבתן את הסרט ובין אם לא כל כך, זה סרט שלדעתי מעניין לנהל שיחה עליו, גם אם זה כדי לדבר על הפגמים שלו וגם אם זה כדי לנסות לרדת לעומקו. אז הפודקאסט הזה נוצר כי נותרתי עם חשק לדבר על הסרט עם אנשים, אבל גם… להמשך קריאה
1. דמעה מנותקת מן הגוף כבר לא שייכת לפנים הבוכות שייכת ליקום, או לפנים שלי להן מחוברת דמעות אחרות שצצות פתאום כאשר הדמעה מרחפת בקו ישיר לצופה היא נושאת את הכאב שלו צפון בתוך כאב כללי, החלל בוכה הולכים לקולנוע לא על מנת להתרגש בגלל מה שעובר על הדמויות אלא על מנת להיזכר בכאב שלנו, להתגבר 2. ברגע הזה, "כח… להמשך קריאה
בתור ילד אהבתי ללכת למתקן מיוחד בלונה פארק של ארגנטינה (שנקרא "איטל-פארק") בצורה של טיל/חללית סגורה לחלוטין. נכנסים, מתיישבים, מול עיניך מוקרן סרט שמדמה נסיעה בחלל והמתקן נע ורועד וגורם לך להרגיש שהחללית באמת המריאה ואתה באמת נמצא במסע הרפתקאות בחלל. שעשע אותי לחשוב שההיגיון החווייתי של המתקן הזה עומד במרכז סרטו החדש של אלפונסו קוארון "כח משיכה" (Gravity). הצפייה… להמשך קריאה
שישה סרטים חדשים עלו אתמול בבתי הקולנוע, והם מתפרשים הפעם על פני קשת גדולה למדי. בקצה האחד של הסקאלה נמצא סרט הוליוודי עתיר תקציב והבטחות לאוסקרים מונפים וקופות שבורות. מצידה האחר אפשר למצוא סרט ישראלי קטנטן ויפהפה. שניהם, אגב, סובבים סביב אנשים אבודים בשממה, בין אם של הנגב הישראלי או של החלל. יש לנו גם פארודיה אמריקאית, אינדי אמריקאי, קומדיה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות