26 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
ניתן להסתכל על "הפייבלמנים" (The Fablemans), סרטו החדש של סטיבן ספילברג, כחלק מגל של סרטים בהם במאי קולנוע מוערכים וותיקים (יחסית) חוזרים לספר על ילדות שלהם, דוגמאות "רומא" של אלפונסו קאורון ו"בלפסט" של קנת' בראנה. אבל לא מדובר בגל ייחודי ממש. יצירה קולנועית, כמו כל יצירה, כוללת פעמים רבות רבדים אוטוביוגרפיים, גלויים או סמויים, כאשר לפעמים הם סמויים גם ליוצרים… להמשך קריאה
10 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
מצחיק להסתכל על זה ככה, אבל איכשהו הפכו המיוזיקלס הקולנועיים של 2021 לסוג של עבודת שורשים, או אולי "חזרה למקורות" יהיה יותר נכון לומר. כאילו כל סרט שהגיע חשף שכבה נוספת בדרך אל בראשית. זה התחיל בקיץ עם "שכונה על הגובה" שביים ג'ון צ'ו על פי המחזמר זוכה הטוני מ-2005 של לין-מנואל מירנדה. כחצי שנה לאחר מכן, בנובמבר, יצא "טיק,… להמשך קריאה
14 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
מבלי שהתכוונתי לכך או אפילו חשבתי בכיוון, הפך הבמאי-מפיק סטיבן ספילברג לאושיה הבולטת ביותר של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר. אמנם בגלל ההצלחות הקופתיות שלו ו"רשימת שינדלר", ספילברג, בקלות אחד הקולנוענים החשובים ביותר אי פעם, לא נתפס כאיזה לוזר אוסקרים, אבל לפתע התברר כמה פעמים הוא היה קרוב אך לא סיגר. בפרויקט עצמו הופיע גוף עבודותיו של ספילברג דרך… להמשך קריאה
21 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
רצף הפסדי האייטיז של סטיבן ספילברג הגיע לסופו ב-1985, אבל זו הייתה עצירה מטלטלת. סרט הקולנוע השמיני של הבמאי הצעיר, "הצבע ארגמן" (The Color Purple), הפך להיות מסיפור הצלחה ללוזר הגדול ביותר בתולדות האוסקר עם 11 מועמדויות אך בלי אפילו זכייה אחת (הוא חולק את ההישג הזה עם "נקודת מפנה" ב-1977). אבל יותר מזה, על אף שנדמה שהאקדמיה דחפה אותו… להמשך קריאה
9 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
לסטיבן ספילברג יש, איך לנסח בעדינות, לא מעט הישגים בחמישים שנות העשייה שלו. הוא שינה את הקולנוע כמה פעמים, הזרים להוליווד סכומי כסף שאף אחד לא חשב שבכלל אפשריים, ואפשר לומר שגידל דור שלם של סינפילים ויוצרים. אולי אפילו יותר מדור אחד. ב-1993 זכה באוסקר לראשונה על אחד הסרטים המונומנטליים שלו, "רשימת שינדלר", אבל זה הגיע אחרי אי אילו הפסדים.… להמשך קריאה
4 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
הגענו לשליש האחרון בעונה מספר 2 של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר, ואפשר לומר ששמרתי את הטוב לסוף. עד כה התרכזנו בסרטים המפסידים של שניים מטובי השחקנים ההוליוודיים של התקופה, גלן קלוז ו-ויליאם הארט (לינקים לכל הפרקים תוכלו למצוא בסוף הפוסט) כאשר ביניהם נשזרה הקריירה של הבמאי-תסריטאי לורנס קסדן. עכשיו אני משתמש בקסדן כדי להחליק אל האושייה הרשמית האחרונה… להמשך קריאה
7 באפריל 2020 מאת אור סיגולי
שני הפרקים הראשונים בעונת הניינטיז של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר, "JFK" ו"שארית היום", עסקו בהפסדים ידועים מראש. הם אמנם היו שחקני אוסקר מרכזיים ובעלי רשימת מועמדויות ארוכה, אבל קשה לומר שהם עמדו בראש טבלאות ההימורים. המקרה של "להציל את טוראי ראיין" (Saving Private Ryan) ב-1998 לא יכול להיות יותר שונה מאלו. סרט מלחמת העולם השנייה של סטיבן ספילברג… להמשך קריאה
28 במרץ 2018 מאת עופר ליברגל
״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One) הוא אחד מן הסרטים הכי מצופים של השנה עבור לא מעט אנשים, מסיבות שונות. עבורי, זו קודם כל החזרה של הבמאי סטיבן ספילברג למדע בדיוני, הז'אנר בו יצר כמה מסרטיו הכי טובים, בערך בכל פעם שנגע בו פרט לסרט המד"ב האחרון שלו - ״מלחמת העולמות״. עבור אחרים, מדובר בעיבוד לספר הפולחן שכתב ארנסט קליין, המשלב… להמשך קריאה
11 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
"רשימת שינדלר" (Schindler’s List) היה למעשה סופת אוסקר מושלמת. כלומר, אם מסתכלים על הנתונים איתם הגיע הסרט לעונת פרסי הקולנוע של 1993, אפשר לראות בקלות שהדבר הזה הולך לחסל כל מתחרה בדרך. הסיבות לכך רבות. קודם כל, כמובן, מדובר בסרט שעוסק בנושא חשוב – שואת יהודי אירופה, שאמנם הגיעה למסך בעבר באין ספור סרטים (חלקם אפילו כיכבו באוסקר) אבל אף… להמשך קריאה
11 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
בעוד כחודשיים ישוב סטיבן ספילברג אל סרטי ההרפתקאות לצעירים (גם אם רק ברוחם), בעיבוד הקולנועי לספר הקאלט ״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One). אבל כעת, בתפר שבין 2017 ל-2018, הוא מסתער על עונת הפרסים עם סרט מהסוג השני בו הוא מתמחה – חשוב וגדול מספיק כדי לנסות להיות מועמד לאוסקר. זה נכון שמעצם המעמד של ספילברג, כל סרט בבימויו הוא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות