6 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
החצי השני של שנת 2020 מביא עימו רצון לבחון את מה שהיה עד עכשיו, עניין שאצלנו בסריטה זוכה לכיסוי קבוע בסיכום המחצית של אור. מזווית קצת אחרת, החודש שהסתיים לפני כמה ימים הביא עימו תזכורת למשהו שמסמל עד מאוד עבורי השנה עד כה – נוכחות של הקולנוע הישראלי בפסטיבלים בינלאומיים. מפה לשם, וגם בלי להתחשב בכך שמאז ברלין כל הפסטיבל… להמשך קריאה
10 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
״האפיפיור הצעיר״ (The Young Pope), סדרת הטלוויזיה הראשונה של הבמאי האיטלקי האהוב על בלוג זה פאולו סורנטינו, שודרה לא מכבר בארץ (ב-HOT) ובעולם. דומני כי למרות המוניטין של היוצר היא כמעט ולא עוררה בארץ שיח, פרט למספר ביקורות שפורסמו עם עלייתה לאוויר. זאת למרות השיח הרב שמעוררת היצירה הקולנועית של סורנטינו בשנים האחרונות, בעיקר סביב סרטו ״יפה לנצח״ שזיכה אותו בפרס האוסקר… להמשך קריאה
31 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
אם לא יקרה שום דבר מסעיר או יוצא דופן בשעות הקרובות, כנראה ששנת 2016 המושמצת יתר על המידה תגיע אל סיומה. שום סלבריטאים לא ימותו יותר, בבתי הקולנוע יוקרנו רק סרטים מעולים, ואת כותרות העיתונים והאתרים ימלאו ידיעות משמחות. או שאולי החלפת הקידומת בלוח השנה האזרחי היא בסך הכל עוד אחד מהטקסים שאנחנו עושים, אין לדעת. באופן יוצא דופן, חג נוסף… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2016 מאת מערכת סריטה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
10 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה השנייה שלי בסרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, ״נעורים״ (Youth), שמתי לב ללחישות אשר נשמעו מכיוונים שונים בנקודות שונות של הסרט. המילים "איזה יופי" חזרו פעם אחרי פעם, או פשוט "וואו". נדמה לי כי התגובה הזו מאפיינת את החוויה אשר הבמאי מותיר על הצופה, יותר מכל במאי אחר בן זמננו - כל הסרטים של סורנטינו הם חגיגה מפעימה של יופי… להמשך קריאה
9 במרץ 2016 מאת אורון שמיר
חמישה סרטים חדשים עולים השבוע לאקרנים, אף אחד מהם לא רצה לארח חברה לסרט הבודד שיצא בשבוע שעבר. החמישייה הזו היא הרכב קלאסי לחודש מעבר מסוגו של מרץ, עם סרט ישראלי מעונת האופירים האחרונה, יצירה נשגבת מפסטיבל קאן הקודם, המשכון לכותר ידוע מהעשור הקודם, קצת אקשן צבאי ומעט גל גדות, שעומדת להיות מוזכרת בכלי התקשורת המון בתקופה הקרובה. את פינת… להמשך קריאה
31 בדצמבר 2015 מאת מערכת סריטה
רגע לפני ש-2016 מגיעה כדי לנסות ולהתעלות על קודמתה, אנחנו עוצרים להביט בפעם האחרונה על העליות והמורדות של מי שעוד רגע תהיה אשתקד. הפוסט המערכתי המכונה ״סיכום הסיכומים״ נוצר בשנתו השנייה של הבלוג, ומלווה אותנו מאז (הנה סיכומי 2011, 2012, 2013, 2014). מטרתו הייתה לאגד בלינק אחד את כל המילים שהרעפנו על השנה החולפת בסיכומים האישיים או הקבוצתיים, אבל מהר מאוד הוא גם למקום… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2015 מאת מערכת סריטה
כמו תמיד, אחרי סיכומי השנה האישיים, מגיע תורן של העשיריות. אור התחיל את סיכום השנה עם 20 הרגעים הגדולים בקולנוע (וגם עם סיכום האימה), אורון חלק אתנו את הנצחונות וההפסדים המשמעותיים של השנה מבחינתו, ועופר הרחיב על מגמות שהוא מצא בקולנוע ומה כל זה בעצם אומר, אם בכלל. הפוסט הזה ממשיך את המסורת שלנו מהשנתיים האחרונות. זהו פוסט משותף לכל… להמשך קריאה
27 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
327. זה מספר הסרטים שראיתי במהלך השנה, כאשר שלושה מהם ראיתי פעמיים. שיא אישי חדש. ובזמן שהשנה הזו לא הייתה אחת הבלתי נשכחות, זה עדיין אומר המון רגעים. המון המון רגעים. הצרה היא שגם לסרטים פחות טובים, או כאלה שלא בהכרח עשויים מהחומר של העשיריות השנתיות, גם בהם יש מדי פעם הברקות או סצנות מצוינות שראוי לחגוג בדיעבד. יכול להיות… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2015 מאת אור סיגולי
נובמבר, והעולם מתחיל לשלוף את פרסי השנה שלו. כבר היו לנו את המועמדים לפרסי הגותהאם הניו יורקים, את המועמדים לפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי, וממש עכשיו הגיעו המועמדים לפרסי הקולנוע האירופאי. בכל שנה מתגבשת רשימה ארוכה של טובי הסרטים מהיבול האירופאי שנצפו בפסטיבלים ובהקרנות ברחבי העולם. 52 סרטים נכנסו לרשימה ההתחלתית, מתוכם ייצגו את ישראל "מיתה טובה" ו"היורד למעלה", אך למרבה… להמשך קריאה
החצי השני של שנת 2020 מביא עימו רצון לבחון את מה שהיה עד עכשיו, עניין שאצלנו בסריטה זוכה לכיסוי קבוע בסיכום המחצית של אור. מזווית קצת אחרת, החודש שהסתיים לפני כמה ימים הביא עימו תזכורת למשהו שמסמל עד מאוד עבורי השנה עד כה – נוכחות של הקולנוע הישראלי בפסטיבלים בינלאומיים. מפה לשם, וגם בלי להתחשב בכך שמאז ברלין כל הפסטיבל… להמשך קריאה
״האפיפיור הצעיר״ (The Young Pope), סדרת הטלוויזיה הראשונה של הבמאי האיטלקי האהוב על בלוג זה פאולו סורנטינו, שודרה לא מכבר בארץ (ב-HOT) ובעולם. דומני כי למרות המוניטין של היוצר היא כמעט ולא עוררה בארץ שיח, פרט למספר ביקורות שפורסמו עם עלייתה לאוויר. זאת למרות השיח הרב שמעוררת היצירה הקולנועית של סורנטינו בשנים האחרונות, בעיקר סביב סרטו ״יפה לנצח״ שזיכה אותו בפרס האוסקר… להמשך קריאה
אם לא יקרה שום דבר מסעיר או יוצא דופן בשעות הקרובות, כנראה ששנת 2016 המושמצת יתר על המידה תגיע אל סיומה. שום סלבריטאים לא ימותו יותר, בבתי הקולנוע יוקרנו רק סרטים מעולים, ואת כותרות העיתונים והאתרים ימלאו ידיעות משמחות. או שאולי החלפת הקידומת בלוח השנה האזרחי היא בסך הכל עוד אחד מהטקסים שאנחנו עושים, אין לדעת. באופן יוצא דופן, חג נוסף… להמשך קריאה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
במהלך הצפייה השנייה שלי בסרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, ״נעורים״ (Youth), שמתי לב ללחישות אשר נשמעו מכיוונים שונים בנקודות שונות של הסרט. המילים "איזה יופי" חזרו פעם אחרי פעם, או פשוט "וואו". נדמה לי כי התגובה הזו מאפיינת את החוויה אשר הבמאי מותיר על הצופה, יותר מכל במאי אחר בן זמננו - כל הסרטים של סורנטינו הם חגיגה מפעימה של יופי… להמשך קריאה
חמישה סרטים חדשים עולים השבוע לאקרנים, אף אחד מהם לא רצה לארח חברה לסרט הבודד שיצא בשבוע שעבר. החמישייה הזו היא הרכב קלאסי לחודש מעבר מסוגו של מרץ, עם סרט ישראלי מעונת האופירים האחרונה, יצירה נשגבת מפסטיבל קאן הקודם, המשכון לכותר ידוע מהעשור הקודם, קצת אקשן צבאי ומעט גל גדות, שעומדת להיות מוזכרת בכלי התקשורת המון בתקופה הקרובה. את פינת… להמשך קריאה
רגע לפני ש-2016 מגיעה כדי לנסות ולהתעלות על קודמתה, אנחנו עוצרים להביט בפעם האחרונה על העליות והמורדות של מי שעוד רגע תהיה אשתקד. הפוסט המערכתי המכונה ״סיכום הסיכומים״ נוצר בשנתו השנייה של הבלוג, ומלווה אותנו מאז (הנה סיכומי 2011, 2012, 2013, 2014). מטרתו הייתה לאגד בלינק אחד את כל המילים שהרעפנו על השנה החולפת בסיכומים האישיים או הקבוצתיים, אבל מהר מאוד הוא גם למקום… להמשך קריאה
כמו תמיד, אחרי סיכומי השנה האישיים, מגיע תורן של העשיריות. אור התחיל את סיכום השנה עם 20 הרגעים הגדולים בקולנוע (וגם עם סיכום האימה), אורון חלק אתנו את הנצחונות וההפסדים המשמעותיים של השנה מבחינתו, ועופר הרחיב על מגמות שהוא מצא בקולנוע ומה כל זה בעצם אומר, אם בכלל. הפוסט הזה ממשיך את המסורת שלנו מהשנתיים האחרונות. זהו פוסט משותף לכל… להמשך קריאה
327. זה מספר הסרטים שראיתי במהלך השנה, כאשר שלושה מהם ראיתי פעמיים. שיא אישי חדש. ובזמן שהשנה הזו לא הייתה אחת הבלתי נשכחות, זה עדיין אומר המון רגעים. המון המון רגעים. הצרה היא שגם לסרטים פחות טובים, או כאלה שלא בהכרח עשויים מהחומר של העשיריות השנתיות, גם בהם יש מדי פעם הברקות או סצנות מצוינות שראוי לחגוג בדיעבד. יכול להיות… להמשך קריאה
נובמבר, והעולם מתחיל לשלוף את פרסי השנה שלו. כבר היו לנו את המועמדים לפרסי הגותהאם הניו יורקים, את המועמדים לפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי, וממש עכשיו הגיעו המועמדים לפרסי הקולנוע האירופאי. בכל שנה מתגבשת רשימה ארוכה של טובי הסרטים מהיבול האירופאי שנצפו בפסטיבלים ובהקרנות ברחבי העולם. 52 סרטים נכנסו לרשימה ההתחלתית, מתוכם ייצגו את ישראל "מיתה טובה" ו"היורד למעלה", אך למרבה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות