31 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2015 מאת אורון שמיר
כבר יממה שמסוף ההצבעה לפרסי אופיר 2015 פתוח, ויש כאלה שכבר סיימו את חובותם או חובתן הרבה לפני שייסגר בלילה של יום רביעי הקרוב. אישית, אני עדיין רוצה להתלבט ולהתנדנד, לפקפק בקטגוריות שבהן ברור לי למי אצביע ולהרהר לכאן ולכאן בקטגוריות בהן אין לי עדיין אפילו מושג מה לעשות. האם להצביע מהבטן או מהראש? לתת את קולי למועמד או המועמדת… להמשך קריאה
29 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
אחר הקריירה הקולנועית של תום שובל אני עוקב בדריכות מאז נחשפתי לראשונה לסרטיו הקצרים, שהפכו אותו לאחת ההבטחות הגדולות של הקולנוע הישראלי. במהלך שנות האלפיים היו אלה "הלב הרעב", ועוד לפני כן "ואן גוך בתל אביב", שיצר במסגרת קבוצת "באבון" (בה היו חברים גם אדם סנדרסון שהפך לבמאי ומיכאל הנגבי שנהיה לאגדה). אך היה זה "פתח תקווה", סרט הגמר שלו… להמשך קריאה
25 ביולי 2013 מאת אור סיגולי
סרטו הארוך הראשון של עידן הובל אמנם יוצא להקרנות מסחריות לראשונה רק בסוף השבוע, אך דרכו לשם הייתה ארוכה ועמוסה, ומי שהיה אתנו בשנה האחרונה ודאי שם לב שכתבנו על "מנתק המים" לא מעט. לפני שנה בדיוק הסרט התמודד על פרסי אופיר. מכל 29 סרטי התחרות אשתקד, הסרט הזה היה אחד האהובים עלי ביותר, שני רק ל"ההתחלפות". במהלך המרוץ לאופיר… להמשך קריאה
29 בספטמבר 2012 מאת אסף שניר
לאחרונה נכנסו לתוקפן תקנות חדשות לגביית תשלום על צריכת המים. אם אתם גרים בבניין משותף ולא החלפתם ממַד-מים המשותף לכל השכנים למד-מים פרטי (בהשקעה של 1000 ₪) תצטרכו לשלם אוטומטית על צריכה של פי שלוש מהצריכה הממוצעת. אחרי הקוטג', הדלק, הסיגריות והלחם, גם התשלום עבור מים במדינת ישראל מתייעל, כלומר - מתייקר. ואם יהיה לכם חוב, ינתקו אתכם. מי ינתק… להמשך קריאה
22 ביולי 2012 מאת אור סיגולי
הקולנוע הישראלי והסביבה העירונית תמיד הלכו טוב ביחד. יכול להיות שזה מכיוון שבתעשייה המקומית אין תקציבים לבניית סטים, יכול להיות שבגלל שההיכרות של הצופים עם כל פינה בארצנו הקטנה אין מקום לברוא עיר חדשה באופן אמין, יכול להיות שפשוט יוצרי הקולנוע בארץ הם יצורים אורבניים. תהיה הסיבה אשר תהיה, ישנו איזה קשר הדוק בין המרחב האורבני והסרטים הישראלים. השילוב הזה… להמשך קריאה
27 במרץ 2012 מאת אורון שמיר
לפני מספר שנים יצא לי לפגוש לראשונה במשורר הרחוב אברהם שיין. כמו שקורה עם כל לקוחותיו, גם אליי הוא פנה במשפט הקבוע שלו: “היי, אתה אוהב שירה?”. עד היום יש אצלי את שרכשתי ממנו תמורת כמה מטבעות – ספרון שירה וסימניה שעליה הכיתוב: "כל הלילה הייתי עסוק בלהמציא לך שם חיבה". במהלך השיחה הקצרה שניהלתי עימו, הוא התפאר בשני דברים.… להמשך קריאה
19 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
ודאי יצא לכם פעם להיתקל בכרזת פרסום לסרט חדש, המעוטרת בציטוטים. כאלה עליהם חתומים מבקרי קולנוע, מהארץ או מהעולם, הכוללים בדרך כלל קטעי תשבוחת לסרט אותו הם מקדמים. יש כמה דברים שאתם צריכים לדעת על המובאות האלה. קודם כל, ב-99% מהמקרים איש לא מבקש את רשות המבקר להשתמש במילותיו, למרות שאלה עוזרות לקדם את הסרט ובהחלט משפיעות לעיתים על ההחלטה… להמשך קריאה
28 באפריל 2011 מאת אורון שמיר
באמת שאני מעריך את התעוזה, השאפתנות וחוסר ההתפשרות של משה איבגי, בסרט הראשון שביים, שנקרא "וביום השלישי". אבל אין זה אומר שהתוצאה מצאה חן בעיניי כמכלול. ובחיי שאני מנסה לפרגן לכל סרט ישראלי שיוצא, כנקודת מוצא בבואי לכתוב עליו. אך לצערי, קורה לעיתים שהסרט לא לרוחי, על אף ישראליותו. לדעתי הסיבה אינה חוסר הבנה שלי, למרות שאני כמובן יכול להיות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות