29 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
אני מגיש לכם את פוסט זה כמחווה לפוסט שכתבתי לפני שנה, שכן זוהי תכלית השנה בקולנוע על רגל אחת: היזכרות ביצירות שנוצרו בעבר. לרוב, היזכרות המלווה בתחושה נוסטלגית שפעם היה יותר טוב, אבל הקולנוע העכשווי יכול להחזיר אותנו במודעות לסרטים של פעם. גם בלהיטים הגדולים ביותר, גם בסרטים שקהל היעד שלהם היה אמור להיות ילדים שחווים את הפעמים הראשונות בהן… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2015 מאת אור סיגולי
למרבה הצער, כמו כל פרס קולנוע בארה"ב, גם פרסי הקולנוע העצמאי, המכונים Spirit Awards, זוכים בשנים האחרונות להתעניינות בעיקר כי הם הולכים ומתקרבים בטעמם לאוסקר. בשנה שעברה הספיריטס היו מתואמים עם האוסקר לא מעט, כאשר זכיות מסונכרנות היו בקטגורית הסרט ("בירדמן"), שחקנית המשנה (פטרישיה ארקט), שחקן המשנה (ג'י.קי. סימונס), השחקנית הראשית (ג'וליאן מור), הצילום ("בירדמן"), העריכה ("וויפלאש"), הסרט התיעודי ("סיטיזנפור") והסרט… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
צריך לדעת לקבל את השונה והאחר, להבין כי לפעמים האנושות נחשפת בשיא יופיה דווקא במקומות אליהם אנחנו לרוב לא מביטים וכי בעולם של ימינו יש מקום לכל אחד. אפילו לסרטים שצולמו בסמארטפון. ״מנדרינות״ (Tangerine), סרטו של הבמאי האמריקאי העצמאי שון בייקר, הוא סרט באורך מלא שצולם בסמארטפון. קשה לא לשים לכך לב. ולמרות כל סגולות הטכנולוגיה המודרנית ופלאי האפליקציות - זה לא… להמשך קריאה
20 בספטמבר 2015 מאת אור סיגולי
פסטיבל הקולנוע הסתווי של ישראל, הידוע גם כ"פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה", חוזר השנה במהדורתו ה-31. כמו תמיד, במהלך כל חג הסוכות, יהפוך מרכז הכרמל לחגיגה גדולה של קולנוע ואורחים רבים. הפעם אנחנו נהיה שם בנוכחות מתוגברת, כלומר, מעבר לסיקורים שלי, אורון ועופר מתכננים להיות בפסטיבל הרבה יותר מבדרך כלל, ואם הכל ילך כמו שצריך, אתם יכולים לסמוך על שלל דיווחים… להמשך קריאה
19 בדצמבר 2014 מאת אור סיגולי
כמעט חודש לפני לפני הכרזת המועמדים, והאקדמיה האמריקאית שיחררה את תשיעיית הסרטים שיתמודדו על חמשת המקומות הסופיים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. האכזבה שלנו היא רבה, מכיוון ש"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" איננו ברשימה, וכך חוסלו סיכויינו להגיע לאוסקר השנה. זה מאכזב, מכיוון שבאמת מדובר בסרט נהדר. אבל נשים את תנחומנו במועמדות לפרס גלובוס הזהב. התשיעייה שנבחרה היא מהמפתיעות… להמשך קריאה
19 ביולי 2014 מאת אורון שמיר
ערב אחרון של פסטיבל הקולנוע בירושלים במהדורתו ה-31. בכל רגע עומד להתחיל טקס הסיום וחלוקת הפרסים, יומיים בלבד לאחר טקס הפתיחה הדחוי בשל האירועים הבטחוניים. מדהימה אותי העובדה שהמלחמה הארורה לא העיבה על הפסטיבל, אבל לחלוטין השפיעה עליו והפכה את השיח במסדרונות הסינמטק לשילוב בין פוליטיקה, קולנוע ובני האדם והשטויות שלהם. אנחנו מאוד מקווים ששום אזעקה לא תעיב על ההתכנסות… להמשך קריאה
אני מגיש לכם את פוסט זה כמחווה לפוסט שכתבתי לפני שנה, שכן זוהי תכלית השנה בקולנוע על רגל אחת: היזכרות ביצירות שנוצרו בעבר. לרוב, היזכרות המלווה בתחושה נוסטלגית שפעם היה יותר טוב, אבל הקולנוע העכשווי יכול להחזיר אותנו במודעות לסרטים של פעם. גם בלהיטים הגדולים ביותר, גם בסרטים שקהל היעד שלהם היה אמור להיות ילדים שחווים את הפעמים הראשונות בהן… להמשך קריאה
למרבה הצער, כמו כל פרס קולנוע בארה"ב, גם פרסי הקולנוע העצמאי, המכונים Spirit Awards, זוכים בשנים האחרונות להתעניינות בעיקר כי הם הולכים ומתקרבים בטעמם לאוסקר. בשנה שעברה הספיריטס היו מתואמים עם האוסקר לא מעט, כאשר זכיות מסונכרנות היו בקטגורית הסרט ("בירדמן"), שחקנית המשנה (פטרישיה ארקט), שחקן המשנה (ג'י.קי. סימונס), השחקנית הראשית (ג'וליאן מור), הצילום ("בירדמן"), העריכה ("וויפלאש"), הסרט התיעודי ("סיטיזנפור") והסרט… להמשך קריאה
צריך לדעת לקבל את השונה והאחר, להבין כי לפעמים האנושות נחשפת בשיא יופיה דווקא במקומות אליהם אנחנו לרוב לא מביטים וכי בעולם של ימינו יש מקום לכל אחד. אפילו לסרטים שצולמו בסמארטפון. ״מנדרינות״ (Tangerine), סרטו של הבמאי האמריקאי העצמאי שון בייקר, הוא סרט באורך מלא שצולם בסמארטפון. קשה לא לשים לכך לב. ולמרות כל סגולות הטכנולוגיה המודרנית ופלאי האפליקציות - זה לא… להמשך קריאה
כמעט חודש לפני לפני הכרזת המועמדים, והאקדמיה האמריקאית שיחררה את תשיעיית הסרטים שיתמודדו על חמשת המקומות הסופיים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. האכזבה שלנו היא רבה, מכיוון ש"גט: המשפט של ויויאן אמסלם" איננו ברשימה, וכך חוסלו סיכויינו להגיע לאוסקר השנה. זה מאכזב, מכיוון שבאמת מדובר בסרט נהדר. אבל נשים את תנחומנו במועמדות לפרס גלובוס הזהב. התשיעייה שנבחרה היא מהמפתיעות… להמשך קריאה
ערב אחרון של פסטיבל הקולנוע בירושלים במהדורתו ה-31. בכל רגע עומד להתחיל טקס הסיום וחלוקת הפרסים, יומיים בלבד לאחר טקס הפתיחה הדחוי בשל האירועים הבטחוניים. מדהימה אותי העובדה שהמלחמה הארורה לא העיבה על הפסטיבל, אבל לחלוטין השפיעה עליו והפכה את השיח במסדרונות הסינמטק לשילוב בין פוליטיקה, קולנוע ובני האדם והשטויות שלהם. אנחנו מאוד מקווים ששום אזעקה לא תעיב על ההתכנסות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות