7 בספטמבר 2024 מאת אור סיגולי
עד השנה הזו, הניסיון המעשי שלי בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים הסתכם בסן סבסטיאן של 2008 (כשופט בתחרות הקצרים) ובפסטיבל הקולנוע הגאה של לונדון ארבע שנים לאחר מכן (כבמאי של סרט קצר שהוקרן שם). את קיץ 2024, לעומת זאת, אני מסיים אחרי שנכחתי בכל שלושת הפסטיבלים הגדולים של אירופה – ברלין, קאן ו-ונציה, יחד עם פסטיבל הקולנוע בירושלים באמצע כמובן, אך הפעם… להמשך קריאה
12 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
נקודת אמצע פסטיבל חיפה 2022 הגיעה, אבל המרתון עוד לא מתקרב אפילו להאטה. במהלך היומיים האחרונים, מאז הסיקור הקודם שלי, צפיתי בעשרה סרטים, על כמחצית מהם תוכלו לקרוא באריכות ממש פה. לפניהם, הסרטים הנוספים אותם ראיתי, שאשמח לזרוק עליהם מילה או שתיים ברשותכם, היו "44 שעות" מתחרות סרטי התעודה הישראליים, שהתגלה כשמונים דקות אפקטיביות, מלחיצות, וגם איכשהו מצחיקות מאוד. רצף… להמשך קריאה
עד השנה הזו, הניסיון המעשי שלי בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים הסתכם בסן סבסטיאן של 2008 (כשופט בתחרות הקצרים) ובפסטיבל הקולנוע הגאה של לונדון ארבע שנים לאחר מכן (כבמאי של סרט קצר שהוקרן שם). את קיץ 2024, לעומת זאת, אני מסיים אחרי שנכחתי בכל שלושת הפסטיבלים הגדולים של אירופה – ברלין, קאן ו-ונציה, יחד עם פסטיבל הקולנוע בירושלים באמצע כמובן, אך הפעם… להמשך קריאה
נקודת אמצע פסטיבל חיפה 2022 הגיעה, אבל המרתון עוד לא מתקרב אפילו להאטה. במהלך היומיים האחרונים, מאז הסיקור הקודם שלי, צפיתי בעשרה סרטים, על כמחצית מהם תוכלו לקרוא באריכות ממש פה. לפניהם, הסרטים הנוספים אותם ראיתי, שאשמח לזרוק עליהם מילה או שתיים ברשותכם, היו "44 שעות" מתחרות סרטי התעודה הישראליים, שהתגלה כשמונים דקות אפקטיביות, מלחיצות, וגם איכשהו מצחיקות מאוד. רצף…
תגובות אחרונות