8 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
שלושה שבועות לפני האירוע ההוליוודי הגדול ביותר של השנה, והתחושה היא של בלגן. אני לא מדבר על המועמדים וההימורים, זה תמיד כאוס מהנה בשלב הזה, אלא על מה שקורה עם מתכנני הטקס. שוב האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אמנות ומדעים מנסה להמציא מחדש את המשדר כדי לנסות להציל את הרייטינג הצונח, ובדרך פשוט מביכה את עצמה פעם אחר פעם. ההחלטה ההזויה הראשונה… להמשך קריאה
13 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
דבר די יוצא דופן התגלה עם הכרזת המועמדים לאוסקר ה-94 בשבוע שעבר, עדות לעולם התוכן המשתנה שלנו. מתוך עשרת סרטי הפרס הגדול, לא פחות משמונה מהם כבר יצאו להפצה בישראל, אחד קיבל מקום של כבוד בשני פסטיבלים, ואחד בלעדי לרשת סטרימינג זמינה. אמנם רוב העשירייה הזו לא מורכבת מהצלחות קופתיות, אבל יותר מחודש לפני הטקס, היה אפשר לראות את כולם.… להמשך קריאה
31 בדצמבר 2021 מאת אורון שמיר
באופן מסורתי, הפוסט המסכם בהחלט של השנה הקולנועית בסריטה עולה ביום האחרון של אותה שנה ומזאת לא חרגנו. מה שכן הצלחנו לעשות הפעם הוא לסיים עם הסיכומים הלכה למעשה בטרם היום הלפני-אחרון של 2021 ולרכז את כולם לשבועיים האחרונים של השנה, בדיוק הזמן המתאים לתכנים מסוג זה אם תשאלו אותנו. אפשר לומר שזה גם בגלל שיש לנו פחות פוסטים השנה… להמשך קריאה
21 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
מבחינת הקולנוע, בדומה להרבה בחינות אחרות יש להניח, שנת 2021 נראית בו זמנית ארוכה מדי וקצרה מדי. ארוכה, שכן חלק ממני מרגיש כי הפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע התרחשה לפני זמן רב, בטח שיותר משנה, אך בפועל בתי הקולנוע המסחריים חזרו לפעול רק בסוף מאי (להוציא תקופת הרצה חלקית מאוד בהוט סינמה). הסינמטקים עבדו בצורה רציפה מאז ראשית חודש מרץ… להמשך קריאה
20 בדצמבר 2021 מאת לירון סיני
גבירותיי ורבותיי, מהפך. זו הפעם הראשונה מזה זמן מה שאני ניגשת לכתוב את סיכום השנה הקולנועי האישי בלי שסגרתי את רשימת הסרטים שהותירו עליי חותם. ובזמן שמדובר בסיכום אישי, אפילו אישי מאוד כפי שתיווכחו מיד, הסיבה שאני פותחת עם אבחנה זו שרלוונטית בעיקר לי עצמי, היא שיש בה כדי להעיד על מצב הדברים ותרבות צריכת הקולנוע שלנו באופן קצת יותר… להמשך קריאה
18 בנובמבר 2021 מאת אור סיגולי
עברו 28 שנים מאז ניפצה הבמאית הניו זילנדית ג'יין קמפיון שתי תקרות זכוכית גבוהות באופן מתסכל. הראשונה הייתה באביב 1993, אז עוטר סרטה הארוך השלישי, "הפסנתר", בפרס דקל הזהב של פסטיבל קאן. זאת הייתה הפעם הראשונה שאישה אחזה בתואר הזה (רק ב-2021, אחרי "טיטאן", אנחנו יכולים להשתמש במילה "ראשונה" ולא "היחידה"). בחורף לאחר מכן הייתה קמפיון לאישה הראשונה שהצליחה לעשות… להמשך קריאה
17 בנובמבר 2021 מאת אורון שמיר
לפני ששת הסרטים החדשים של השבוע, אני מתרגש לכתוב שמה שאתם קוראים ואתן קוראות כעת הוא הפוסט ה-4,000 של סריטה. לא עברו חודשיים מאז יום ההולדת ה-11 שלנו והנה בא עוד ציון דרך, שהוא תמיד הזדמנות להודות לכל מי שמבקרים או מבקרות פה, תרתי משמע. זה כל הזמן שאני מקציב לחגיגות משום שלוח ההפצה מתמלא, חלק מהפסטיבלים עוד בעיצומם, ואחרים… להמשך קריאה
12 באוקטובר 2021 מאת אורון שמיר
פסטיבל הקולנוע של ניו-יורק, שהסתיים בסוף השבוע, תופס מקום מיוחד בליבי. הוא מסמל שעוד שנה שלי בארה״ב חלפה, שעוד סתיו שהוא העונה החביבה עליי בעיר מגיע. השנה הנוכחית הייתה מיוחדת מכמה סיבות, אפילו בלי התאריך החצי-עגול עבורי של חמש שנים בניכר. זו בעצם שנת החזרה שלי לפסטיבל כהלכתו, אחרי מהדורת אונליין בשנה שעברה והחמצה מוחלטת של האירוע לפני שנתיים. אגב,… להמשך קריאה
שלושה שבועות לפני האירוע ההוליוודי הגדול ביותר של השנה, והתחושה היא של בלגן. אני לא מדבר על המועמדים וההימורים, זה תמיד כאוס מהנה בשלב הזה, אלא על מה שקורה עם מתכנני הטקס. שוב האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אמנות ומדעים מנסה להמציא מחדש את המשדר כדי לנסות להציל את הרייטינג הצונח, ובדרך פשוט מביכה את עצמה פעם אחר פעם. ההחלטה ההזויה הראשונה… להמשך קריאה
דבר די יוצא דופן התגלה עם הכרזת המועמדים לאוסקר ה-94 בשבוע שעבר, עדות לעולם התוכן המשתנה שלנו. מתוך עשרת סרטי הפרס הגדול, לא פחות משמונה מהם כבר יצאו להפצה בישראל, אחד קיבל מקום של כבוד בשני פסטיבלים, ואחד בלעדי לרשת סטרימינג זמינה. אמנם רוב העשירייה הזו לא מורכבת מהצלחות קופתיות, אבל יותר מחודש לפני הטקס, היה אפשר לראות את כולם.… להמשך קריאה
באופן מסורתי, הפוסט המסכם בהחלט של השנה הקולנועית בסריטה עולה ביום האחרון של אותה שנה ומזאת לא חרגנו. מה שכן הצלחנו לעשות הפעם הוא לסיים עם הסיכומים הלכה למעשה בטרם היום הלפני-אחרון של 2021 ולרכז את כולם לשבועיים האחרונים של השנה, בדיוק הזמן המתאים לתכנים מסוג זה אם תשאלו אותנו. אפשר לומר שזה גם בגלל שיש לנו פחות פוסטים השנה… להמשך קריאה
מבחינת הקולנוע, בדומה להרבה בחינות אחרות יש להניח, שנת 2021 נראית בו זמנית ארוכה מדי וקצרה מדי. ארוכה, שכן חלק ממני מרגיש כי הפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע התרחשה לפני זמן רב, בטח שיותר משנה, אך בפועל בתי הקולנוע המסחריים חזרו לפעול רק בסוף מאי (להוציא תקופת הרצה חלקית מאוד בהוט סינמה). הסינמטקים עבדו בצורה רציפה מאז ראשית חודש מרץ… להמשך קריאה
גבירותיי ורבותיי, מהפך. זו הפעם הראשונה מזה זמן מה שאני ניגשת לכתוב את סיכום השנה הקולנועי האישי בלי שסגרתי את רשימת הסרטים שהותירו עליי חותם. ובזמן שמדובר בסיכום אישי, אפילו אישי מאוד כפי שתיווכחו מיד, הסיבה שאני פותחת עם אבחנה זו שרלוונטית בעיקר לי עצמי, היא שיש בה כדי להעיד על מצב הדברים ותרבות צריכת הקולנוע שלנו באופן קצת יותר… להמשך קריאה
עברו 28 שנים מאז ניפצה הבמאית הניו זילנדית ג'יין קמפיון שתי תקרות זכוכית גבוהות באופן מתסכל. הראשונה הייתה באביב 1993, אז עוטר סרטה הארוך השלישי, "הפסנתר", בפרס דקל הזהב של פסטיבל קאן. זאת הייתה הפעם הראשונה שאישה אחזה בתואר הזה (רק ב-2021, אחרי "טיטאן", אנחנו יכולים להשתמש במילה "ראשונה" ולא "היחידה"). בחורף לאחר מכן הייתה קמפיון לאישה הראשונה שהצליחה לעשות… להמשך קריאה
לפני ששת הסרטים החדשים של השבוע, אני מתרגש לכתוב שמה שאתם קוראים ואתן קוראות כעת הוא הפוסט ה-4,000 של סריטה. לא עברו חודשיים מאז יום ההולדת ה-11 שלנו והנה בא עוד ציון דרך, שהוא תמיד הזדמנות להודות לכל מי שמבקרים או מבקרות פה, תרתי משמע. זה כל הזמן שאני מקציב לחגיגות משום שלוח ההפצה מתמלא, חלק מהפסטיבלים עוד בעיצומם, ואחרים… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע של ניו-יורק, שהסתיים בסוף השבוע, תופס מקום מיוחד בליבי. הוא מסמל שעוד שנה שלי בארה״ב חלפה, שעוד סתיו שהוא העונה החביבה עליי בעיר מגיע. השנה הנוכחית הייתה מיוחדת מכמה סיבות, אפילו בלי התאריך החצי-עגול עבורי של חמש שנים בניכר. זו בעצם שנת החזרה שלי לפסטיבל כהלכתו, אחרי מהדורת אונליין בשנה שעברה והחמצה מוחלטת של האירוע לפני שנתיים. אגב,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות