7 בספטמבר 2024 מאת עופר ליברגל
הנה מגיע עוד דיווח מפסטיבל ונציה, בשעה שמחולקים הפרסים ובשלב זה אני כבר לא יודע איזה מספר הוא, או איך קוראים לי. על רוב הסרטים שראיתי בפסטיבל טרם כתבתי ואני משתדל לכתוב בעיקר עלו אלו שהכי דיברו אליי, בפסטיבל בו לא תמיד הייתי מרוכז רק בסרטים. לא כל הסרטים היו טובים ואני משתדל להתמקד בהמלצות בעיקר, אבל גם להתייחס לסרטים… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2020 מאת אורון שמיר
לפני 15 שנה, סשה ברון כהן היה ידוע בעיקר בזכות האלטר-אגו שלו, עלי ג'י. הדמות הפיקטיבית של גנגסטר-צעצוע, שניכס לעצמו דיבור והתנהגות המאפיינים את האוכלוסיה השחורה/קאריבית בלונדון, הייתה אז קצת אחרי שיאה וקרבה למיצוי. ג׳י הפציע כבר בסוף שנות ה-90 ב-״ The 11 O'Clock Show״ ושלט במחצית הראשונה של שנות האלפיים עם תוכנית משלו, ספיישלים, הנחיה של טקסי פרסים, הופעות… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2019 מאת אורון שמיר
היום מגיע לאקרנים בישראל סרטו זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס, ״ג׳וקר״ (Joker), אבל נדמה שהוא כבר מזמן איתנו לפחות ברמת השיח. אפשר לחוש בזה קודם כל כי משפט כמו ״זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס״ עובר יותר חלק בגרון מאשר בזמן אמת, כלומר לפני כחודש בטקס הענקת פרסי הפסטיבל. שנית, עוד לפני הבכורה הוונציאנית, ובוודאי שלאחר הזכייה באריה הזהב… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה מצוי כעת במהלך סוף השבוע הראשון שלו, סוג של שיא מבחינת סרטים מעוררי עניין. לפני הסקירה הנוכחית של כמה מהסרטים המדוברים ביותר, כדאי להתייחס לסרט אחד בו לא צפיתי - החדש של רומן פונלסקי על פרשת דרייפוס, "אני מאשים" בצרפתית או בשמו האנגלי "קצין ומרגל". באופן טבעי הסרט מפצל את הקהל שצפה או לא צפה בו, ולא רק… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
הסרט ״כלבי מלחמה״ (War Dogs) מתבסס על חומר גלם נהדר - סיפור אמיתי שהוא מגוחך ואבסורדי, אך בו זמנית גם מייצג היטב דברים רבים אשר פגומים בתקופה בה אנו חיים. סיפור החושף מגרעות בשיטה הקפיטליסטית, בעודף הפרטה, ובהתערבות הצבאית של ארה"ב וצבאות מערביים נוספים בארצות ובתרבויות שאין להם מושג לגביהן. זהו סיפורם של שני חברים מפלורידה, שגילו שצבא ארה"ב מוציא מכרזים לכמעט כל הצרכים שלו, כולל כלי… להמשך קריאה
2 ביוני 2013 מאת אורון שמיר
הדבר הראשון והחשוב ביותר שיש לדעת על הסרט "הנגאובר 3: חוזרים לוגאס" (The Hangover: part III) הוא שלא מדובר בקומדיה. לא לשיטתי, או לפחות לפי החוויה האישית שלי. יכול להיות שפספסתי, אבל נדמה לי שבמהלך הסרט היו משהו כמו 5-6 ניסיונות להצחיק או לשעשע. בדרמה ישראלית כבדה על הסכסוך יש יותר בדיחות מאשר בסרט הזה. אני לא מדבר על בדיחות… להמשך קריאה
26 במאי 2011 מאת אורון שמיר
בקיץ של 2009 שטף את המסכים הלהיט המפתיע "The Hangover”, או בשמו העברי והמתגלגל על הלשון "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס”. הייתי גאה להיות אחד מן המבקרים שהחמיאו והיללו את הקומדיה המופרעת, בזמן שאחרים לא הבינו על מה המהומה. כעת, אפשר לומר בביטחון שאיש לא הכניס לי משהו למשקה, או לכיס, באותו ערב. משום שאת סרט ההמשך בעלילות חבורת החמרמורת, שזכה… להמשך קריאה
26 במאי 2011 מאת אורון שמיר
חמישה סרטים חדשים פוקדים את בתי הקולנוע החל מסוף השבוע הנוכחי. חצי מהם מדוברים ומצופים למדי והחצי השני לוטה באלמוניות בשלב זה. איך אני מחלק חמישה סרטים לשניים? טוב ששאלתם. המדובר מכולם הוא זוכה "דקל הזהב" הטרי-טרי מפסטיבל קאן, שהסתיים ביום ראשון. זהו "עץ החיים" ("The Tree of Life") של טרנס מאליק, הבמאי הידוע באיטיות המאפיינת את קצב העבודה שלו… להמשך קריאה
6 בדצמבר 2010 מאת אורון שמיר
מרוב אוסקרים אירופאיים, פסטיבלים יהודיים וכלבת, נשכחה מליבי הסקירה שכתבתי לעכבר העיר אונליין על הקומדיה החדשה של טוד פיליפס, בכיכובם של רוברט דאוני ג'וניור, זאק גליפיאנקיס וכלכלב. ולפעמים כאשר כותבים על סרט כמו "אל תלחצי אני בדרך" ("Due Date"), שאין המון מה להגיד עליו, מפליגים למחוזות לא מאוד קולנועיים. כמו למשל תלונות על שיבוש השם הלועזי, ביטוי ידוע המתייחס בדרך… להמשך קריאה
תגובות אחרונות