5 בספטמבר 2019 מאת אור סיגולי
לפני שנתיים בדיוק התרחש נס קטן בעולם סרטי האימה. האולפנים וורנר וניו ליין לקחו סיכון של 35 מיליון דולר עם עיבוד מחודש לאחת מהקלאסיקות הגדולות של ספרות האימה, "זה" מאת סטיבן קינג, שכבר נעשה בעבר כמיני-סדרה. על אף שלא היו בו שחקנים מוכרים, על אף שאורכו עמד על מעל לשעתיים וטמן בחובו רק כחצי מעלילת הספר, "זה" התגלה כהצלחה בסדר… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
2017 הייתה שנה מאתגרת. אני לא מתכוון להיות השכן הזה מהקומה למטה שכל היום מתלונן, אבל כן הייתה תחושה של יבול לא מרהיב. זה לא אומר שלא היו סרטים מצוינים, בטח כשלוקחים בחשבון את מעוכבי 2016 שהגיעו בינואר-פברואר, אבל כשזה מגיע לחיפוש אחר המצטיינים, איכשהו הייתה לי הרגש השנה שקשה יותר למצוא. אולי בגלל זה השנה גם השקעתי יותר בצפייה… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
2017 הייתה שנה יוצאת דופן בקולנוע האימה. אמנם על איכות תמיד אפשר להתווכח, אבל אני לא מצליח להיזכר בשנה אחרת מהזמן האחרון בה האימה הקולנועית הייתה כל כך חזקה בשיח המיינסטרימי, והביאה לכל כך הרבה הצלחות אצל הקהל. ואני לא מדבר רק על חו"ל, אלא גם בארץ. "ספליט", "תברח", "זה" ו"מז"ל טוב" רצו שבועות ארוכים בבתי הקולנוע המקומיים, ובארה"ב אל… להמשך קריאה
14 בספטמבר 2017 מאת אור סיגולי
"האימה, שלא תגמר עוד 28 שנים – אם אי פעם תגמר בכלל – החלה, ככל שאני יודע וככל שאני יכול לומר, בסירה של נייר עיתון ששטה בתעלה מלאה מי גשם", זהו משפט הפתיחה האהוב עלי בספרות. הוא לקוח, כפי שאני מניח שכבר הבנתם, מספרו של סטיבן קינג, "זה", שראה אור בשנת 1986. קראתי אותו בפעם הראשונה בחטיבה, בתקופה בה צרכתי… להמשך קריאה
13 בספטמבר 2017 מאת אורון שמיר
שישה סרטים חדשים מצטרפים היום אל אולמות הקולנוע, מתוכם על אחד כבר כתבנו ואחד אחר שווה סקירה וישבור אצלנו בצורת קצרה בעניין הזה. אך מלבדם, לא ממש שווה להתעכב על ההיצע השבועי, בטח ובטח כשיש כל-כך הרבה אירועים ועניינים על הפרק. ראשית, ההצבעה לפרסי אופיר 2017 ננעלת היום, אז זוהי תזכורת אחרונה לחברי וחברות האקדמיה (ובעיקר לעצמי) להצביע בכל הקטגוריות. שנית,… להמשך קריאה
לפני שנתיים בדיוק התרחש נס קטן בעולם סרטי האימה. האולפנים וורנר וניו ליין לקחו סיכון של 35 מיליון דולר עם עיבוד מחודש לאחת מהקלאסיקות הגדולות של ספרות האימה, "זה" מאת סטיבן קינג, שכבר נעשה בעבר כמיני-סדרה. על אף שלא היו בו שחקנים מוכרים, על אף שאורכו עמד על מעל לשעתיים וטמן בחובו רק כחצי מעלילת הספר, "זה" התגלה כהצלחה בסדר… להמשך קריאה
2017 הייתה שנה מאתגרת. אני לא מתכוון להיות השכן הזה מהקומה למטה שכל היום מתלונן, אבל כן הייתה תחושה של יבול לא מרהיב. זה לא אומר שלא היו סרטים מצוינים, בטח כשלוקחים בחשבון את מעוכבי 2016 שהגיעו בינואר-פברואר, אבל כשזה מגיע לחיפוש אחר המצטיינים, איכשהו הייתה לי הרגש השנה שקשה יותר למצוא. אולי בגלל זה השנה גם השקעתי יותר בצפייה… להמשך קריאה
2017 הייתה שנה יוצאת דופן בקולנוע האימה. אמנם על איכות תמיד אפשר להתווכח, אבל אני לא מצליח להיזכר בשנה אחרת מהזמן האחרון בה האימה הקולנועית הייתה כל כך חזקה בשיח המיינסטרימי, והביאה לכל כך הרבה הצלחות אצל הקהל. ואני לא מדבר רק על חו"ל, אלא גם בארץ. "ספליט", "תברח", "זה" ו"מז"ל טוב" רצו שבועות ארוכים בבתי הקולנוע המקומיים, ובארה"ב אל… להמשך קריאה
"האימה, שלא תגמר עוד 28 שנים – אם אי פעם תגמר בכלל – החלה, ככל שאני יודע וככל שאני יכול לומר, בסירה של נייר עיתון ששטה בתעלה מלאה מי גשם", זהו משפט הפתיחה האהוב עלי בספרות. הוא לקוח, כפי שאני מניח שכבר הבנתם, מספרו של סטיבן קינג, "זה", שראה אור בשנת 1986. קראתי אותו בפעם הראשונה בחטיבה, בתקופה בה צרכתי… להמשך קריאה
שישה סרטים חדשים מצטרפים היום אל אולמות הקולנוע, מתוכם על אחד כבר כתבנו ואחד אחר שווה סקירה וישבור אצלנו בצורת קצרה בעניין הזה. אך מלבדם, לא ממש שווה להתעכב על ההיצע השבועי, בטח ובטח כשיש כל-כך הרבה אירועים ועניינים על הפרק. ראשית, ההצבעה לפרסי אופיר 2017 ננעלת היום, אז זוהי תזכורת אחרונה לחברי וחברות האקדמיה (ובעיקר לעצמי) להצביע בכל הקטגוריות. שנית,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות