3 במאי 2013 מאת פבלו אוטין
בסצנת הפתיחה של "לא" (NO), רנה, פרסומאי שמנסה למכור לקליינטים את הרעיון שלו לפרסומת חדשה, מסיים את דבריו בטון "דון דרייפרי" ואומר את המשפט: "היום, צ'ילה חושבת על העתיד שלה". המשפט הזה יחזור עוד פעמיים במהלך הסרט, ובכל פעם תהיה לו משמעות אחרת. מתי "היום" הזה? באיזה סוג של "עתיד" מדובר? איזה סוג "צ'ילה" חושבת? ואולי הדבר החשוב ביותר, מה… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… להמשך קריאה
27 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
על הטקסט הנ"ל התחלתי לעמול מיד לאחר החוויה שעברתי בערב פתיחת פסטיבל הסטודנטים, בבואי לצפות ב"הדיקטטור" ("The Dictator"). לא היו לי שום ציפיות מיוחדות מהקומדיה החדשה של לארי צ'רלס (בימוי) וסשה ברון כהן (כתיבה ומשחק), מלבד לצחוק והרבה. אבל איכשהו, למרות שמשאלתי התגשמה, סיימתי אותו באחת התחושות הנוראיות ביותר שצופה קולנוע יכול לסיים עימן סרט. הרגשתי שראיתי סרט גרוע מהזן… להמשך קריאה
9 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
תתפלאו, אבל לפחות עבורי הדיקטטור (The Dictator) אינו הסרט הכי וולגרי שעולה לאקרנים בארץ השבוע. סרטה החדש של ג'ולי דלפי יומיים בניו יורק (Two Days in New York) עוקף אותו בכמות האיברים המוצנעים הצצים לפתע, דיון על הפרשות שונות ועיסוק בנושאים אינטימיים בסיטואציות לא מתאימות. לא משהו שצריך להפתיע את מי שראה את 2 ימים בפריז, שהסרט הנוכחי הוא סוג של המשך… להמשך קריאה
7 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
ארבעה סרטים חדשים עולים היום לבתי הקולנוע. נדמה לי שהפעם קשה לנו במיוחד להבטיח לכם סקירות, אבל מי יודע. בינתיים עדכנו אותנו מה ראיתם ואיך היה. את "הדיקטטור" ("The Dictator"), הידוע בכינויו "החדש של סאשה ברון כהן", דווקא ראינו עופר ואני במסגרת ערב הפתיחה של פסטיבל סרטי הסטודנטים. אבל באופן אישי, אני חושב שהרבה יותר מ"מאוד מצחיק, חרא סרט" אין… להמשך קריאה
21 באפריל 2012 מאת מערכת סריטה
שבוע מוזר עבר הבלוג, בעיקר ממרכזו ועד תומו. אפשר היה להתלונן על חוסר התחשבות הגלובלי על כך שהליין-אפ של פסטיבל קאן ה-65 הוכרז ביום השואה עצמו וחצי גמר ליגת האלופות התקיים אף הוא ביום זה, אבל גם האקדמיה הישראלית לקולנוע הכריזה על המתמודדים הראשוניים לפרסי אופיר דווקא בערב יום השואה. מוזר, כאמור. אבל בכלל לא על זה רצינו לדבר אתכן ואתכם. יותר… להמשך קריאה
31 במרץ 2012 מאת מערכת סריטה
השבוע גילו שלושת כותבי הבלוג עולם שלם המתנהל מחוצה לו ואף מחוץ לגבולות הוירטואליים של האינטרנט. והם כאן כדי לספר לכם על: אור מתארח בטלוויזיה, אורון מתארח בעין הדג, סשה ברון כהן (אולי) מתארח בפסטיבל סרטי הסטודנטים הקרוב, החדש של זבייר דולאן, החדש של אדגר רייט, פסטיבל ירושלים הבא, פסטיבל סרטי נשים הבא, "משחקי הרעב", "הדיקטטור", "אדון לזהאר", "זעם הטיטאנים"… להמשך קריאה
בסצנת הפתיחה של "לא" (NO), רנה, פרסומאי שמנסה למכור לקליינטים את הרעיון שלו לפרסומת חדשה, מסיים את דבריו בטון "דון דרייפרי" ואומר את המשפט: "היום, צ'ילה חושבת על העתיד שלה". המשפט הזה יחזור עוד פעמיים במהלך הסרט, ובכל פעם תהיה לו משמעות אחרת. מתי "היום" הזה? באיזה סוג של "עתיד" מדובר? איזה סוג "צ'ילה" חושבת? ואולי הדבר החשוב ביותר, מה… להמשך קריאה
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… להמשך קריאה
על הטקסט הנ"ל התחלתי לעמול מיד לאחר החוויה שעברתי בערב פתיחת פסטיבל הסטודנטים, בבואי לצפות ב"הדיקטטור" ("The Dictator"). לא היו לי שום ציפיות מיוחדות מהקומדיה החדשה של לארי צ'רלס (בימוי) וסשה ברון כהן (כתיבה ומשחק), מלבד לצחוק והרבה. אבל איכשהו, למרות שמשאלתי התגשמה, סיימתי אותו באחת התחושות הנוראיות ביותר שצופה קולנוע יכול לסיים עימן סרט. הרגשתי שראיתי סרט גרוע מהזן… להמשך קריאה
תתפלאו, אבל לפחות עבורי הדיקטטור (The Dictator) אינו הסרט הכי וולגרי שעולה לאקרנים בארץ השבוע. סרטה החדש של ג'ולי דלפי יומיים בניו יורק (Two Days in New York) עוקף אותו בכמות האיברים המוצנעים הצצים לפתע, דיון על הפרשות שונות ועיסוק בנושאים אינטימיים בסיטואציות לא מתאימות. לא משהו שצריך להפתיע את מי שראה את 2 ימים בפריז, שהסרט הנוכחי הוא סוג של המשך… להמשך קריאה
שבוע מוזר עבר הבלוג, בעיקר ממרכזו ועד תומו. אפשר היה להתלונן על חוסר התחשבות הגלובלי על כך שהליין-אפ של פסטיבל קאן ה-65 הוכרז ביום השואה עצמו וחצי גמר ליגת האלופות התקיים אף הוא ביום זה, אבל גם האקדמיה הישראלית לקולנוע הכריזה על המתמודדים הראשוניים לפרסי אופיר דווקא בערב יום השואה. מוזר, כאמור. אבל בכלל לא על זה רצינו לדבר אתכן ואתכם. יותר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות