19 בינואר 2023 מאת אור סיגולי
יום אחד, אי שם בתחילת 2020, נכנס הבמאי דמיאן שאזל בדלתות אולפני פרמאונט ובצעדים בטוחים התקדם לחדר הישיבות. הוא הגיע בלי תיק, בלי ערמות דפים אחוזות בידיו, אפילו טלפון נייד לא היה עליו. הוא הילך במהירות במסדרונות, מכיר את הדרך בעל פה, עד שהגיע לאולם הישיבות הגדול, שם כבר חיכו לו כולם בציפייה דרוכה. עוד לפני שברך אותם לשלום, נעמד… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל
אני פותח את הדיווחים שלי השנה מפסטיבל הקולנוע ה-75 של ונציה עם שלושה סרטים שפותחים מסגרות. תחילה סרט הפתיחה של התחרות ואחריו סרטי הפתיחה של מסגרות "ימי ונציה" ו"אופקים". בסיום אוסיף סקירה מורחבת יחסית גם על סרט ישראלי שכבר כתבתי על העניין שעורר כאשר הוקרן לחברי אקדמיה בהקרנות המקדימות לפרסי אופיר, שם ינסה את מזלו בטקס שיתקיים בשבוע הבא ובזמן… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2016 מאת מערכת סריטה
אחרי מצעד הסרטים האהובים על חברי סריטה השנה, מגיע כתמיד הזמן לחלק השני בסיכום הקולקטיבי שלנו ובו אנו חולקים כבוד לנשים ולאנשים שעשו לנו את 2016 בתחום הקולנוע. אלה שעיצבו את השנה בדמותם, ואת פרצופיהם או את הסרטים להם תרמו מכשרונם נזכור יותר מכל כשנשוב להיזכר בערגה בשנה הזו (ומי שקראו את החלקים הקודמים בסיכומי השנה שלנו יסכימו שיהיה למה… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
הבמאי דמיאן שאזל (״וויפלאש״) אהב כבר מגיל צעיר גם קולנוע וגם ומוזיקה, בעיקר מוזיקת ג'אז. שתי האהבות הללו נכחו ברמה זו או אחרת גם בסרטו הקודם, ובסרט ״התו האחרון״ אותו רק כתב. עם זאת, דומה כי בסרטו הנוכחי, ״לה לה לנד״ (La La Land), הוא מנסח את מכתב האהבה שלו לאמנויות הללו בבהירות ובתשוקה גדולות יותר - זה סרט שכולו הצדעה… להמשך קריאה
2 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
בחורה צעירה, המגולמת בידי מרי אליזבת' ווינסטד (״סקוט פילגרים נגד העולם״), עוזבת את הדירה בה היא חיה. היא אורזת תיק קטן, מותירה מאחור את טבעת הנישואין ואת חייה הקודמים ויוצאת לדרך עצמאית. את הפתיחה הזו מלווה מוזיקה מאוד מודגשת שחיבר עבור הסרט בר מק'רירי, אשר גם בונה את המימד האפי שבהחלטה לעזוב וגם מתחילה למקם את הסרט בטריטוריה של סרטי אימה. זוהי… להמשך קריאה
יום אחד, אי שם בתחילת 2020, נכנס הבמאי דמיאן שאזל בדלתות אולפני פרמאונט ובצעדים בטוחים התקדם לחדר הישיבות. הוא הגיע בלי תיק, בלי ערמות דפים אחוזות בידיו, אפילו טלפון נייד לא היה עליו. הוא הילך במהירות במסדרונות, מכיר את הדרך בעל פה, עד שהגיע לאולם הישיבות הגדול, שם כבר חיכו לו כולם בציפייה דרוכה. עוד לפני שברך אותם לשלום, נעמד… להמשך קריאה
אני פותח את הדיווחים שלי השנה מפסטיבל הקולנוע ה-75 של ונציה עם שלושה סרטים שפותחים מסגרות. תחילה סרט הפתיחה של התחרות ואחריו סרטי הפתיחה של מסגרות "ימי ונציה" ו"אופקים". בסיום אוסיף סקירה מורחבת יחסית גם על סרט ישראלי שכבר כתבתי על העניין שעורר כאשר הוקרן לחברי אקדמיה בהקרנות המקדימות לפרסי אופיר, שם ינסה את מזלו בטקס שיתקיים בשבוע הבא ובזמן… להמשך קריאה
אחרי מצעד הסרטים האהובים על חברי סריטה השנה, מגיע כתמיד הזמן לחלק השני בסיכום הקולקטיבי שלנו ובו אנו חולקים כבוד לנשים ולאנשים שעשו לנו את 2016 בתחום הקולנוע. אלה שעיצבו את השנה בדמותם, ואת פרצופיהם או את הסרטים להם תרמו מכשרונם נזכור יותר מכל כשנשוב להיזכר בערגה בשנה הזו (ומי שקראו את החלקים הקודמים בסיכומי השנה שלנו יסכימו שיהיה למה… להמשך קריאה
הבמאי דמיאן שאזל (״וויפלאש״) אהב כבר מגיל צעיר גם קולנוע וגם ומוזיקה, בעיקר מוזיקת ג'אז. שתי האהבות הללו נכחו ברמה זו או אחרת גם בסרטו הקודם, ובסרט ״התו האחרון״ אותו רק כתב. עם זאת, דומה כי בסרטו הנוכחי, ״לה לה לנד״ (La La Land), הוא מנסח את מכתב האהבה שלו לאמנויות הללו בבהירות ובתשוקה גדולות יותר - זה סרט שכולו הצדעה… להמשך קריאה
בחורה צעירה, המגולמת בידי מרי אליזבת' ווינסטד (״סקוט פילגרים נגד העולם״), עוזבת את הדירה בה היא חיה. היא אורזת תיק קטן, מותירה מאחור את טבעת הנישואין ואת חייה הקודמים ויוצאת לדרך עצמאית. את הפתיחה הזו מלווה מוזיקה מאוד מודגשת שחיבר עבור הסרט בר מק'רירי, אשר גם בונה את המימד האפי שבהחלטה לעזוב וגם מתחילה למקם את הסרט בטריטוריה של סרטי אימה. זוהי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות