11 באפריל 2021 מאת אורון שמיר
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
19 במאי 2019 מאת אורון שמיר
לפעמים סרטים עושים כל מה שכתוב בספר כדי להיות מועמדים לאוסקר - ולא מצליחים. ״מלחמה פרטית״ (A Private War) היה חלק שולי בעונת הפרסים, עם מועמדות לגילדת הבמאים למשל, אבל אם מסתכלים על הנתונים היבשים היה מגיע לו יותר. הבמאי הוא זוכה האוסקר התיעודי מתיו היינמן (״ארץ הקרטל״), את העלילה סוחבת על גבה השחקנית המועמדת לאוסקר רוזמונד פייק (״נעלמת״), ומאחורי… להמשך קריאה
30 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר
בתור חובב מוצהר של סרטים המתרחשים בתקופות של אבירים ומלכים, עם או בלי מיני יצורים או קסמים וכשפים, אפשר בעיקר להתרעם נוכח ההיצע הפחות או יותר חד-שנתי בז׳אנר. כאילו הוליווד רק יוצאת ידי חובה. הסרט הגדול הכמעט-יחידי שעונה להגדרה זו מהשנה שעברה הוא ״קינג ארתור – אגדת החרב״ של גאי ריצ׳י, סרט שמצא עצמו בסוף השנה ברשימת הגרועים של 2017… להמשך קריאה
17 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
אם למדתי משהו מסדרת הסרטים על פי ספריה של אי. אל. ג׳יימס, זה מה נשים רוצות: למצוא גבר עשיר ומתוסבך, לצעוק שהן עצמאיות וחופשיות אבל בעצם להיכנע לו בלי תנאים, להתחתן איתו ולחיות על חשבונו, לשנות את אופיו מקצה לקצה ולוותר על שלהן, והכי חשוב – לעשות המון סקס בלי לגמור. אלה היו 50 מילים לסיכום הסרט ״50 גוונים של… להמשך קריאה
15 בפברואר 2015 מאת שירה ש. בן-סימון
גילוי נאות: לא קראתי את ״חמישים גוונים של אפור״ (Fifty Shades of Grey). לא מכירה אף אחד או אחת שקראה וגם לא מישהו ששמע על מישהו שקרא (או שהסכים להודות בזה). כל התופעה התרבותית שהתרחשה סביב הספר פסחה עלי ועל שכמותי לחלוטין וניבטה אלי רק מתוך אלפי הפרודיות שצצו ברשת ובטלוויזיה ומתוכן היה ניתן להסיק שקהל היעד של הספר הוא בעיקר… להמשך קריאה
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
לפעמים סרטים עושים כל מה שכתוב בספר כדי להיות מועמדים לאוסקר - ולא מצליחים. ״מלחמה פרטית״ (A Private War) היה חלק שולי בעונת הפרסים, עם מועמדות לגילדת הבמאים למשל, אבל אם מסתכלים על הנתונים היבשים היה מגיע לו יותר. הבמאי הוא זוכה האוסקר התיעודי מתיו היינמן (״ארץ הקרטל״), את העלילה סוחבת על גבה השחקנית המועמדת לאוסקר רוזמונד פייק (״נעלמת״), ומאחורי… להמשך קריאה
בתור חובב מוצהר של סרטים המתרחשים בתקופות של אבירים ומלכים, עם או בלי מיני יצורים או קסמים וכשפים, אפשר בעיקר להתרעם נוכח ההיצע הפחות או יותר חד-שנתי בז׳אנר. כאילו הוליווד רק יוצאת ידי חובה. הסרט הגדול הכמעט-יחידי שעונה להגדרה זו מהשנה שעברה הוא ״קינג ארתור – אגדת החרב״ של גאי ריצ׳י, סרט שמצא עצמו בסוף השנה ברשימת הגרועים של 2017… להמשך קריאה
אם למדתי משהו מסדרת הסרטים על פי ספריה של אי. אל. ג׳יימס, זה מה נשים רוצות: למצוא גבר עשיר ומתוסבך, לצעוק שהן עצמאיות וחופשיות אבל בעצם להיכנע לו בלי תנאים, להתחתן איתו ולחיות על חשבונו, לשנות את אופיו מקצה לקצה ולוותר על שלהן, והכי חשוב – לעשות המון סקס בלי לגמור. אלה היו 50 מילים לסיכום הסרט ״50 גוונים של… להמשך קריאה
גילוי נאות: לא קראתי את ״חמישים גוונים של אפור״ (Fifty Shades of Grey). לא מכירה אף אחד או אחת שקראה וגם לא מישהו ששמע על מישהו שקרא (או שהסכים להודות בזה). כל התופעה התרבותית שהתרחשה סביב הספר פסחה עלי ועל שכמותי לחלוטין וניבטה אלי רק מתוך אלפי הפרודיות שצצו ברשת ובטלוויזיה ומתוכן היה ניתן להסיק שקהל היעד של הספר הוא בעיקר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות