29 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
״הרס״ (Demolition) הוא מסוג הסרטים שנותנים את ההרגשה כי אינם סרטים רגילים. אמנם העלילה שלו מכילה לא מעט התפתחויות צפויות ומהלך פסיכולוגי מנומק של התמודדות עם אובדן וחיבור עם אנשים אחרים, אבל הקצב בו האירועים קורים, או האופן בו דמויות הופכת מראשיות למשניות ולהפך, לא נע באופן טיפוסי לסרט הוליוודי. יותר מכל, הגיבור של הסרט סובל ממשבר נפשי שגורם לו להתנהג בצורה שחורגת מכללי החברה.… להמשך קריאה
23 ביוני 2015 מאת אורון שמיר
תארו לכם ולכן שלבמאי כמו דייויד או ראסל יש סרט חדש והעולם שותק. או מוזר יותר - תארו לכם שלבמאי דייויד או ראסל בכבודו ובעצמו יש סרט חדש שהעולם מכתיר כאחד הגרועים והבזויים של 2015. משהו ברמת הקטסטרופה, עם 4.1 בימד״ב ו-8% בלבד במדד העגבניות הרקובות, כזה שמופץ באינטרנט לפני ההפצה המסחרית המזורזת והמוגבלת בארצו בחודש מרץ, ויורד מהמסכים בבושת… להמשך קריאה
1 בנובמבר 2014 מאת אור סיגולי
הקלישאה הידועה על סרטים היא שכל צופה חווה אותם באופן אחר. אין, ולא הייתה מעולם, ביקורת קולנוע אובייקטיבית, כי אין כזה דבר צפייה אובייקטיבית. הצופה מכניס לסרט את ההיסטוריה שלו, את העדפותיו, את הערכים שלו, את הנוסטלגיה שלו ואת כל מי שהוא גדל להיות עד הנקודה בה הסרט פגש אותו. זאת גם הסיבה שדעתנו על סרטים לעיתים משתנה בין צפייה… להמשך קריאה
5 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
זהו כנראה הטרנד הקולנועי הגלובלי המפתיע והאפל ביותר בכל הזמנים: גל של סרטים ממקומות שונים ברחבי הגלובוס שמתחילים בחטיפת ילדות ואז עוברים לכליאת אנשים, לאו דווקא רק הילדות, במרתף. מה שהחל עבור הקהל בארץ עם "מי מפחד מהזאב הרע" המקומי (אליו ניתן לצרף גם את "הנוער" העוסק בחטיפה של נערה ולא של ילדה), המשיך לא מזמן עם "אסירים" האמריקאי, המזכיר… להמשך קריאה
״הרס״ (Demolition) הוא מסוג הסרטים שנותנים את ההרגשה כי אינם סרטים רגילים. אמנם העלילה שלו מכילה לא מעט התפתחויות צפויות ומהלך פסיכולוגי מנומק של התמודדות עם אובדן וחיבור עם אנשים אחרים, אבל הקצב בו האירועים קורים, או האופן בו דמויות הופכת מראשיות למשניות ולהפך, לא נע באופן טיפוסי לסרט הוליוודי. יותר מכל, הגיבור של הסרט סובל ממשבר נפשי שגורם לו להתנהג בצורה שחורגת מכללי החברה.… להמשך קריאה
תארו לכם ולכן שלבמאי כמו דייויד או ראסל יש סרט חדש והעולם שותק. או מוזר יותר - תארו לכם שלבמאי דייויד או ראסל בכבודו ובעצמו יש סרט חדש שהעולם מכתיר כאחד הגרועים והבזויים של 2015. משהו ברמת הקטסטרופה, עם 4.1 בימד״ב ו-8% בלבד במדד העגבניות הרקובות, כזה שמופץ באינטרנט לפני ההפצה המסחרית המזורזת והמוגבלת בארצו בחודש מרץ, ויורד מהמסכים בבושת… להמשך קריאה
הקלישאה הידועה על סרטים היא שכל צופה חווה אותם באופן אחר. אין, ולא הייתה מעולם, ביקורת קולנוע אובייקטיבית, כי אין כזה דבר צפייה אובייקטיבית. הצופה מכניס לסרט את ההיסטוריה שלו, את העדפותיו, את הערכים שלו, את הנוסטלגיה שלו ואת כל מי שהוא גדל להיות עד הנקודה בה הסרט פגש אותו. זאת גם הסיבה שדעתנו על סרטים לעיתים משתנה בין צפייה… להמשך קריאה
זהו כנראה הטרנד הקולנועי הגלובלי המפתיע והאפל ביותר בכל הזמנים: גל של סרטים ממקומות שונים ברחבי הגלובוס שמתחילים בחטיפת ילדות ואז עוברים לכליאת אנשים, לאו דווקא רק הילדות, במרתף. מה שהחל עבור הקהל בארץ עם "מי מפחד מהזאב הרע" המקומי (אליו ניתן לצרף גם את "הנוער" העוסק בחטיפה של נערה ולא של ילדה), המשיך לא מזמן עם "אסירים" האמריקאי, המזכיר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות