21 במאי 2023 מאת אורון שמיר
פסטיבל הקולנוע של קאן מתקיים בפעם ה-76 בתולדותיו מאז יום שלישי שעבר, אבל חשבתי שיהיה נכון יותר לחכות עד סוף דוקאביב. גם כדי לא לפגוע בשטף הדיווחים של עופר וגם כדי להספיק לצבור חוויות משלי ולחלק אותן לפוסטים נהירים ככל האפשר. בהתחשב במצב העייפות או הלו״ז שתמיד מתגלה כצפוף יותר מכפי שהוא נראה כשאני יושב לתכנן אותו. ממוצע שלושה סרטים… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2019 מאת אור סיגולי
הקולנוע על פי סטיבן קינג ידע עליות ומורדות מאז פריצתו בסוף שנות השבעים. זה התחיל, כזכור, בנקודה גבוהה מאוד ואז הלך ואיבד כוח אל תוך האייטיז, זוכה לעדנה מחודשת עם תום העשור, ואז שוב נחיתה די רצינית, ואז שוב רגע של גאולה עם "גרין מייל". בתקופת הזמן שלנו, תום העשור השני של האלף החדש, העיבודים לסטיבן קינג הם סחורה לוהטת… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2019 מאת אורון שמיר
אחרי שבוע וחצי של שמש קופחת, הגשם הגיע בסוף השבוע לוונציה. עופר ואני נצטרף לאווירה ונסיים את מבול הדיווחים, לפני שיכריזו במוצאי שבת על הזוכים באריה הזהב וביתר הפרסים. הספקולציות רבות משום שלא היה בהכרח סרט אחד בולט במיוחד, יותר כמו חמישה-שישה שנראים כמו מכנה משותף סביר עבור חבר שיפוט, לצד אחרים שיכולים להפתיע. על כמה מהם תוכלו לקרוא בהמשך… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2018 מאת לירון סיני
על פניו, במקום לכתוב סקירה על "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" (Fantastic Beasts: The Crimes of Grindelwald) הסרט השני בסדרת הסרטים החדשה של ג'יי קיי רולינג, יכולתי להפנות אתכם לסקירה של אור על הסרט הקודם, ולהגיד שהפעם המצב קצת יותר טוב, עם יותר פוטנציאל, ולעזוב את המקלדת. ובכל זאת, לאור הציפייה שהסרט החדש מעורר אצל אוהבי המותג וגם אצל מי… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
(סקירה זו נטולת ספויילרים לחלוטין) בפעם השנייה מזה 43 שנים חוזר לקולנוע פרי דמיונה של הסופרת אגאתה כריסטי - הבלש הבלגי המהולל הרקול פוארו, על מנת לפתור את תעלומת מותו של אחד מנוסעי רכבת האוריינט אקספרס. ארבעה עשורים וקצת זה לא מעט זמן, ועדיין במהלך הצפייה בגרסה החדשה ל"רצח באוריינט אקספרס" (Murder on the Orient Express), עניינה אותי שאלה אחת… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2014 מאת אור סיגולי
ב-9 לנובמבר 1984, בדיוק לפני 30 שנה, יצא לקולנועים בארה"ב סרט אימה עצמאי שענה לשם "סיוט ברחוב אלם" (A Nightmare on Elm Street). מאחורי הסרט הזה עמד ווס קרייבן, אחד מבמאי האימה החשובים ביותר בקולנוע, שבשנות השבעים עיצב את הז'אנר עם "הבית האחרון משמאל" ו"גבעות הפחד", שניהם זכו גם לרימייקים. "סיוט ברחוב אלם" הציג לראשונה את דמותו של פרדי קרוגר.… להמשך קריאה
30 ביוני 2014 מאת אור סיגולי
זו הפעם השלישית שאני עושה כאן ב"סריטה" את סיכום מחצית השנה הקולנועית, וכשהבטתי אחורה אל סיכומי המחצית של 2012 ו-2013, גיליתי משהו מאוד מעניין. אנחנו רגילים להסתכל על חציה הראשון של השנה כשלב בו התוצרת הקולנועית עדיין לא הבשילה. אני כמובן מתעלם מסרטי 2013 שהגיעו אלינו באיחור מעונת הפרסים ושאריות הפסטיבלים, ומתייחס אך ורק לסרטים שהוקרנו לראשונה - בפסטיבל או… להמשך קריאה
20 באפריל 2014 מאת אורון שמיר
אין שום דבר רע כמו מד"ב רע. סרטי מדע בדיוני רבים נסמכים על היכולת של צופיהם להתעלם מנדבכים חשובים בדרך כלל בסרטי קולנוע - כמו עלילת מסגרת משומשת, משחק לא משכנע או אפילו הפקה דלת תקציב - בתנאי שהרעיון המרכזי מגניב מספיק ומחזיק עניין. כלומר שהחלק המד"בי של הסרט פשוט עושה את העבודה ולכן מגמד את כל שאר הדברים שלא היינו… להמשך קריאה
6 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
כששמעתי על כך שמכינים סרט על "הפרש הבודד" (The Lone Ranger) מאוד התלהבתי ומיד הופתעתי לגלות שאין בין חבריי הישראלים אחד שמכיר אותו מילדותו. אני לא גדלתי בארץ, ובבואנוס איירס, אם היינו משחקים בקאובואים, היינו משחקים "שאנרו סוליטאריו" (הפרש הבודד). יש סיכוי שהמילים הראשונות שלמדתי להגיד באנגלית היו "האיו סילבר!". המוזיקה של רוסיני הייתה המוזיקה של הפרש הבודד – רק… להמשך קריאה
18 במאי 2012 מאת אור סיגולי
בראשית ברא טים ברטון את "הרפתקאותיו הגדולות של פי.ווי. הרמן" ואת "ביטלג'וס". וראה העולם כי טוב. האנימטור המוכשר התחיל את קריירתו הקולנועית עם שני סרטים מופרכים ומחופפים שהעידו לא רק על כשרון גדול אלא גם על תפיסה ויזואלית שונה לגמרי, מין פארודיית אקסטזי על אקספרסיוניזם קולנועי. אחר כך הופיעו "באטמן" ו"באטמן חוזר", שאולי הרגיזו כמה ממעריצי הקומיקס בעקבות החופש שברטון… להמשך קריאה
תגובות אחרונות