12 במרץ 2020 מאת מערכת סריטה
עדכון שהגיע כמה שעות לאחר פרסום הטקסט: למרבה הצער, בעקבות הוראת הממשלה בנוגע להתפשטות הקורונה, פסטיבל אפוס נדחה. אתמול נפתח בפעם ה-11 פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות, בצל הכותרות על מצב בריאות הציבור שמשתנה כל יממה. ככל הידוע לנו, הפסטיבל מתקיים כסדרו נכון לכרגע, אבל מומלץ לעקוב אחר אתר הפסטיבל או נוכחותו ברשתות החברתיות לעדכונים שוטפים. זה גם כמובן המקום… להמשך קריאה
5 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
זכייתו של "הקיסר האחרון" (The Last Emperor) ב-1987 רק הבהירה כמה היו קרובות במהותן זכיות האייטיז באוסקר לאלו של הסיקסטיז. כאילו שנות השבעים שבאמצע היו איזשהו חלום רע (שיצר עשור קולנועי משובח במיוחד), שוב חזרה האקדמיה לחבק הפקות תקופתיות שעלילתן מתרחשת בכל מקום שאיננו ארה"ב. בשנות השישים זכו שישה סרטים כאלו ("לורנס איש ערב", "טום ג'ונס", "גבירתי הנאווה", "צלילי המוסיקה",… להמשך קריאה
עדכון שהגיע כמה שעות לאחר פרסום הטקסט: למרבה הצער, בעקבות הוראת הממשלה בנוגע להתפשטות הקורונה, פסטיבל אפוס נדחה. אתמול נפתח בפעם ה-11 פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות, בצל הכותרות על מצב בריאות הציבור שמשתנה כל יממה. ככל הידוע לנו, הפסטיבל מתקיים כסדרו נכון לכרגע, אבל מומלץ לעקוב אחר אתר הפסטיבל או נוכחותו ברשתות החברתיות לעדכונים שוטפים. זה גם כמובן המקום… להמשך קריאה
זכייתו של "הקיסר האחרון" (The Last Emperor) ב-1987 רק הבהירה כמה היו קרובות במהותן זכיות האייטיז באוסקר לאלו של הסיקסטיז. כאילו שנות השבעים שבאמצע היו איזשהו חלום רע (שיצר עשור קולנועי משובח במיוחד), שוב חזרה האקדמיה לחבק הפקות תקופתיות שעלילתן מתרחשת בכל מקום שאיננו ארה"ב. בשנות השישים זכו שישה סרטים כאלו ("לורנס איש ערב", "טום ג'ונס", "גבירתי הנאווה", "צלילי המוסיקה",…
תגובות אחרונות