4 ביוני 2023 מאת אורון שמיר
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
21 בספטמבר 2021 מאת עופר ליברגל
אתמול אור פתח את הדיווחים מפסטיבל חיפה והיום אני תופס את מקומו, במה שאולי ימשיך כדיווחים יומיים מן הנעשה בפסטיבל. אנחנו מתחילים לצבור כבר לא מעט סרטים לדווח עליהם ולמעשה רק על חלק מן הסרטים שהספקתי לראות בפסטיבל וטרם כתבנו עליהם מראש אדווח בפוסט הזה. בתפריט: שני סרטים עם קשר כלשהו לשואה/לרדיפה, אבל הם פחות כבדים ממה שאולי נדמה והדבר… להמשך קריאה
24 באפריל 2021 מאת אורון שמיר
בשנת אוסקר בה גם הסרטים המדוברים יחסית מתקשים להשיג את מלוא תשומת הלב בשל הנסיבות, מה יגידו המקופחים תמידית והנדחקים הקבועים לשוליים. זה נכון שיש לעולם האנימציה הקולנועי טקסים ופרסים משלו, שלא לומר פסטיבלים שלמים, אבל חותמת אוסקר לסרט מונפש, ארוך או קצר, היא עדיין סיבה למסיבה. לכן החלטתי הפעם להפריד בין הסרטים הקצרים התיעודיים והעלילתיים לבין סרטי האנימציה הקצרים… להמשך קריאה
3 במאי 2020 מאת אורון שמיר
אם יש תחום שבו נטפליקס עדיין לוקה בחסר, אלה הפקות המקור באנימציה. קצת מתריס לכתוב את זה על החברה שהביאה לנו את המופת שהן שש העונות של ״בוג׳ק הורסמן״, או ערכה ניסויים דוגמת ״אהבה, מוות ורובוטים״, אבל אלה מיועדים לקהל בוגר בלבד. בכל הקשור לסרטים מונפשים לכל המשפחה, ההסתמכות של נטפליקס על רכש בולטת למדי. ״קלאוס״ (Klaus) משלהי השנה החולפת… להמשך קריאה
11 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2018 מאת לירון סיני
בתחילת "קיר" (Wall) שכתב דיויד הייר ("השעות") קורה משהו מוזר. אנחנו רואים אדם, שיתברר בהמשך כהייר עצמו, מגיע לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון, עובר ביקורת דרכונים ואז נכנס דרך הדיוטי פרי לאזור מקבלי הפנים והחוצה אל המדינה. מי שיצא או נכנס מישראל בדרך הזו יודע שהמסלול של הסופר, המחזאי והתסריטאי המוערך - לא מדויק. אין כניסה לדיוטי פרי בשלב… להמשך קריאה
2 ביוני 2018 מאת לירון סיני
יש משהו מהנה מאוד ביכולת להצהיר שאני לוקחת "סרטים מצוירים" וקומיקס ברצינות. זו תחושה של שייכות למועדון כמו-סודי, כזה שהחברים בו נהנים מהאפשרות להרגיש צעירים בגלל אופי המדיום מחד, ומקבלה של משמעויות נוספות, רבדים וניתוחים של קריאה ביקורתית במשמעויות החבויות באותו יצירות. סוג של גילטי פלז'ר ודיון עומק בו זמנית. שמתי לב לכך לראשונה כשהסתובבתי בשדה התעופה לפני כמה שנים,… להמשך קריאה
25 במרץ 2018 מאת לירון סיני
בזמן שפאטי ג'נקינס וגל גדות שומרות על כבודו של היקום הקולנועי של DC, עלילות גיבורי העל ממשיכות להתנהל ביקום נפרד, זה של הסרטים המונפשים. הסרטים יוצאים לרוב ישר ל-On Demand או ל-DVD, ומדי פעם הם משמשים לוורנר כמעין גרסאות הרצה לטעם של חובבי הז'אנר. זה אמנם לא עזר ל"יחידת המתאבדים", שהגרסה המונפשת שלה טובה פי כמה בבניית דמויות וקונפליקט מהגרסה… להמשך קריאה
17 במרץ 2018 מאת אורון שמיר
תאריכי הפצת סרטים בישראל הופכים להיות מבלבלים יותר ויותר, כפי שהתלוננתי כבר במדורים השבועיים המוקדשים לסרטים חדשים. ״הקדמונים״ (Early Man), למשל, רשום בלוח ההפצה בתור סרט של ה-22 במרץ. אלא שמאז פורים בתחילת החודש, וגם ממש היום למעשה, הוא מוקרן פה ושם בטרום בכורות אז להמשיך לחכות עם הכתיבה עליו נראה לי תמוה ממש כמו להפיץ אותו בהבלחות. ביני לבין… להמשך קריאה
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
אתמול אור פתח את הדיווחים מפסטיבל חיפה והיום אני תופס את מקומו, במה שאולי ימשיך כדיווחים יומיים מן הנעשה בפסטיבל. אנחנו מתחילים לצבור כבר לא מעט סרטים לדווח עליהם ולמעשה רק על חלק מן הסרטים שהספקתי לראות בפסטיבל וטרם כתבנו עליהם מראש אדווח בפוסט הזה. בתפריט: שני סרטים עם קשר כלשהו לשואה/לרדיפה, אבל הם פחות כבדים ממה שאולי נדמה והדבר… להמשך קריאה
בשנת אוסקר בה גם הסרטים המדוברים יחסית מתקשים להשיג את מלוא תשומת הלב בשל הנסיבות, מה יגידו המקופחים תמידית והנדחקים הקבועים לשוליים. זה נכון שיש לעולם האנימציה הקולנועי טקסים ופרסים משלו, שלא לומר פסטיבלים שלמים, אבל חותמת אוסקר לסרט מונפש, ארוך או קצר, היא עדיין סיבה למסיבה. לכן החלטתי הפעם להפריד בין הסרטים הקצרים התיעודיים והעלילתיים לבין סרטי האנימציה הקצרים… להמשך קריאה
אם יש תחום שבו נטפליקס עדיין לוקה בחסר, אלה הפקות המקור באנימציה. קצת מתריס לכתוב את זה על החברה שהביאה לנו את המופת שהן שש העונות של ״בוג׳ק הורסמן״, או ערכה ניסויים דוגמת ״אהבה, מוות ורובוטים״, אבל אלה מיועדים לקהל בוגר בלבד. בכל הקשור לסרטים מונפשים לכל המשפחה, ההסתמכות של נטפליקס על רכש בולטת למדי. ״קלאוס״ (Klaus) משלהי השנה החולפת… להמשך קריאה
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
בתחילת "קיר" (Wall) שכתב דיויד הייר ("השעות") קורה משהו מוזר. אנחנו רואים אדם, שיתברר בהמשך כהייר עצמו, מגיע לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון, עובר ביקורת דרכונים ואז נכנס דרך הדיוטי פרי לאזור מקבלי הפנים והחוצה אל המדינה. מי שיצא או נכנס מישראל בדרך הזו יודע שהמסלול של הסופר, המחזאי והתסריטאי המוערך - לא מדויק. אין כניסה לדיוטי פרי בשלב… להמשך קריאה
יש משהו מהנה מאוד ביכולת להצהיר שאני לוקחת "סרטים מצוירים" וקומיקס ברצינות. זו תחושה של שייכות למועדון כמו-סודי, כזה שהחברים בו נהנים מהאפשרות להרגיש צעירים בגלל אופי המדיום מחד, ומקבלה של משמעויות נוספות, רבדים וניתוחים של קריאה ביקורתית במשמעויות החבויות באותו יצירות. סוג של גילטי פלז'ר ודיון עומק בו זמנית. שמתי לב לכך לראשונה כשהסתובבתי בשדה התעופה לפני כמה שנים,… להמשך קריאה
בזמן שפאטי ג'נקינס וגל גדות שומרות על כבודו של היקום הקולנועי של DC, עלילות גיבורי העל ממשיכות להתנהל ביקום נפרד, זה של הסרטים המונפשים. הסרטים יוצאים לרוב ישר ל-On Demand או ל-DVD, ומדי פעם הם משמשים לוורנר כמעין גרסאות הרצה לטעם של חובבי הז'אנר. זה אמנם לא עזר ל"יחידת המתאבדים", שהגרסה המונפשת שלה טובה פי כמה בבניית דמויות וקונפליקט מהגרסה… להמשך קריאה
תאריכי הפצת סרטים בישראל הופכים להיות מבלבלים יותר ויותר, כפי שהתלוננתי כבר במדורים השבועיים המוקדשים לסרטים חדשים. ״הקדמונים״ (Early Man), למשל, רשום בלוח ההפצה בתור סרט של ה-22 במרץ. אלא שמאז פורים בתחילת החודש, וגם ממש היום למעשה, הוא מוקרן פה ושם בטרום בכורות אז להמשיך לחכות עם הכתיבה עליו נראה לי תמוה ממש כמו להפיץ אותו בהבלחות. ביני לבין… להמשך קריאה
תגובות אחרונות