20 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
שני סרטים המשתייכים למשפחת סרטי הנקמה, ושניהם תוצרים של מסלולי הפצה אלטרנטיביים (בערך. זה משתנה די מהר), הגיעו לאחרונה למדיה הביתית. "בעמק האלימות" הוקרן ממש לפני שנה בפסטיבל SXSW ומשם יצא להפצה מצומצמת במקביל ל-VOD באוקטובר 16 ולאחרונה הגיע לבלו-ריי. לסרט השני, "אני כבר לא מרגישה בבית בעולם הזה" היה מסלול אפילו יותר שונה, ועל כן נתחיל ממנו. "אני לא… להמשך קריאה
23 בספטמבר 2016 מאת אור סיגולי
זה לא משהו שאנחנו יודעים רק מעכשיו, אבל קשה לומר שיכולה להתקיים רשימת "הסרטים המשפיעים ביותר בכל הזמנים" שלא תכלול את סרטו של אקירה קוראסווה משנת 1954, "שבעת הסמוראים". רק ארבע שנים לאחר שקוראסווה חשף את הקולנוע היפני לעולם בפסטיבל ונציה עם סרטו "ראשומון", הוא חזר ללידו עם "שבעת הסמוראים" והלהיב את צופי הקולנוע עד כדי כך, שכשישים שנה לאחר… להמשך קריאה
25 ביוני 2016 מאת עופר ליברגל
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה
12 במאי 2015 מאת עופר ליברגל
בפסטיבל דוקאביב לסרטים תיעודיים המתקיים בסינמטק תל אביב בימים אלו, אני מכהן כשופט בתחרות "עומק שדה" מטעם פורום מבקרי הקולנוע. הצפייה בסרטי התחרות גוזלת ממני את מירב זמן שהותי בפסטיבל, ואני מקווה לכתוב סקירה על כל סרטי התחרות המרתקת, אך אעשה זאת רק לאחר שיוחלקו הפרסים בפסטיבל. אולם בנוסף לתחרות, הספקתי גם לצפות בעוד מספר סרטים עליהם ארחיב בקצרה בדיווח… להמשך קריאה
13 בספטמבר 2014 מאת פבלו אוטין
כשהחלטתנו להקליט את הפודקאסט על "בויהוד" (או בשמו העברי "התבגרות") כמובן שהדבר הראשון שעלה זה הפנטזיה להקליט אותו במשך 12 שנה, כל שנה לנסח מחשבה או שתיים על הסרט... אבל ירדנו מהר מהפנטזיה, גם כי זה בהחלט פחות מעניין בתור אקספרימנט, וגם כי פשוט היה לנו הרבה מה להגיד על הסרט ולא יכולנו לחכות כל כך הרבה זמן. כתוצאה, יניב,… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
בלתי אפשרי לכתוב סקירה רגילה על סרט כמו "התבגרות" (Boyhood). הגרסה הראשונה של הטקסט שאתם קוראים עמדה על 1930 מילה שעדיין לא גירדה את כל מה שיש לומר עליו. אבל מכיוון שהייתי מאוד רוצה שמי שהגיע הנה יקרא עד הסוף, הייתי חייב לוותר על לא מעט ולהתמקד כמה שיותר. וכמו לינקלייטר שערך 12 שנה לתוך פחות משלוש שעות, גם הטקסט… להמשך קריאה
16 ביוני 2014 מאת אור סיגולי
הקומדיה "רחוב ג'אמפ 22" סימנה, מבחינתי, את כניסתם של צ'נינג טייטום וג'ונה היל להיכל התהילה של הצמדים הקולנועיים. עקרונית זהו הסרט הרביעי שלהם ביחד, אם כי באחד מהם הם כלל לא נפגשו ("סוף.") ובשני לא נראו על המסך ("סרט לגו", שם גיל טייטום את סופרמן והיל את גרין לנטרן). "רחוב ג'אמפ 21" משנת 2012, וממשיך דרכו שהגיע אלינו זה עתה,… להמשך קריאה
16 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
יש כמה סיבות בגללן קשה לי לכתוב סקירה על סרטו החדש והנהדר-עד-שזה-כואב של ריצ'ארד לינקלייטר, "לפני חצות" (Before Midnight). הפער בין הצופים שראו את שני הסרטים הקודמים בטרילוגיה לבין אלו שלא; רצון להימנע ככל הניתן מספוילרים לטובת חובבי שני הפרקים הראשונים שטרם צפו בשלישי, שכן עבור צופים כאלו עדיף לא דעת דבר או אפילו רמז לגבי תוכן הסרט החדש; וקשה מכל… להמשך קריאה
14 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
ריצ'ארד לינקלייטר התיישב על במה בדשא של הסינמטק מעט לפני חצות. הבריזה, השקט והחושך הליליים יצרו אווירה אינטימית. הצעירים שהצטופפו, שכבו על פופים והתנחלו על הספות, השרו תחושה נעימה ורגועה שהבטיחה שיחה זורמת ופתוחה. גם ליה ון ליר הייתה שם, אבל היה נראה שהקהל היה תל-אביבי ברובו. לינקלייטר התחיל כמובן במילות נועם: "להיות כאן נותן לי הרבה השראה. הסתובבתי קודם בארכיון… להמשך קריאה
4 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
"לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה" הם שירי הלל לדיאלוג כמחווה רומנטית. האפשרות לעשות אהבה באמצעות מילים ודיבור. האירוטיקה של השפה והעדינות האינטנסיבית שבמפגש בין שניים החוקרים את סוג החיבור ביניהם. צמד הסרטים של ריצ'ארד לינקלייטר, ג'ולי דלפי ואיתן הוק משפיעים כבר 18 שנה על דורות של צעירים יותר וצעירים פחות שמחפשים את המפתח להבנה מה זאת אהבה, מה הקשר בינה לבין מערכת יחסים,… להמשך קריאה
שני סרטים המשתייכים למשפחת סרטי הנקמה, ושניהם תוצרים של מסלולי הפצה אלטרנטיביים (בערך. זה משתנה די מהר), הגיעו לאחרונה למדיה הביתית. "בעמק האלימות" הוקרן ממש לפני שנה בפסטיבל SXSW ומשם יצא להפצה מצומצמת במקביל ל-VOD באוקטובר 16 ולאחרונה הגיע לבלו-ריי. לסרט השני, "אני כבר לא מרגישה בבית בעולם הזה" היה מסלול אפילו יותר שונה, ועל כן נתחיל ממנו. "אני לא… להמשך קריאה
זה לא משהו שאנחנו יודעים רק מעכשיו, אבל קשה לומר שיכולה להתקיים רשימת "הסרטים המשפיעים ביותר בכל הזמנים" שלא תכלול את סרטו של אקירה קוראסווה משנת 1954, "שבעת הסמוראים". רק ארבע שנים לאחר שקוראסווה חשף את הקולנוע היפני לעולם בפסטיבל ונציה עם סרטו "ראשומון", הוא חזר ללידו עם "שבעת הסמוראים" והלהיב את צופי הקולנוע עד כדי כך, שכשישים שנה לאחר… 
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… 
בפסטיבל דוקאביב לסרטים תיעודיים המתקיים בסינמטק תל אביב בימים אלו, אני מכהן כשופט בתחרות "עומק שדה" מטעם פורום מבקרי הקולנוע. הצפייה בסרטי התחרות גוזלת ממני את מירב זמן שהותי בפסטיבל, ואני מקווה לכתוב סקירה על כל סרטי התחרות המרתקת, אך אעשה זאת רק לאחר שיוחלקו הפרסים בפסטיבל. אולם בנוסף לתחרות, הספקתי גם לצפות בעוד מספר סרטים עליהם ארחיב בקצרה בדיווח… 
כשהחלטתנו להקליט את הפודקאסט על "בויהוד" (או בשמו העברי "התבגרות") כמובן שהדבר הראשון שעלה זה הפנטזיה להקליט אותו במשך 12 שנה, כל שנה לנסח מחשבה או שתיים על הסרט... אבל ירדנו מהר מהפנטזיה, גם כי זה בהחלט פחות מעניין בתור אקספרימנט, וגם כי פשוט היה לנו הרבה מה להגיד על הסרט ולא יכולנו לחכות כל כך הרבה זמן. כתוצאה, יניב,… 
בלתי אפשרי לכתוב סקירה רגילה על סרט כמו "התבגרות" (Boyhood). הגרסה הראשונה של הטקסט שאתם קוראים עמדה על 1930 מילה שעדיין לא גירדה את כל מה שיש לומר עליו. אבל מכיוון שהייתי מאוד רוצה שמי שהגיע הנה יקרא עד הסוף, הייתי חייב לוותר על לא מעט ולהתמקד כמה שיותר. וכמו לינקלייטר שערך 12 שנה לתוך פחות משלוש שעות, גם הטקסט… 
הקומדיה "רחוב ג'אמפ 22" סימנה, מבחינתי, את כניסתם של צ'נינג טייטום וג'ונה היל להיכל התהילה של הצמדים הקולנועיים. עקרונית זהו הסרט הרביעי שלהם ביחד, אם כי באחד מהם הם כלל לא נפגשו ("סוף.") ובשני לא נראו על המסך ("סרט לגו", שם גיל טייטום את סופרמן והיל את גרין לנטרן). "רחוב ג'אמפ 21" משנת 2012, וממשיך דרכו שהגיע אלינו זה עתה,… 
יש כמה סיבות בגללן קשה לי לכתוב סקירה על סרטו החדש והנהדר-עד-שזה-כואב של ריצ'ארד לינקלייטר, "לפני חצות" (Before Midnight). הפער בין הצופים שראו את שני הסרטים הקודמים בטרילוגיה לבין אלו שלא; רצון להימנע ככל הניתן מספוילרים לטובת חובבי שני הפרקים הראשונים שטרם צפו בשלישי, שכן עבור צופים כאלו עדיף לא דעת דבר או אפילו רמז לגבי תוכן הסרט החדש; וקשה מכל… 
ריצ'ארד לינקלייטר התיישב על במה בדשא של הסינמטק מעט לפני חצות. הבריזה, השקט והחושך הליליים יצרו אווירה אינטימית. הצעירים שהצטופפו, שכבו על פופים והתנחלו על הספות, השרו תחושה נעימה ורגועה שהבטיחה שיחה זורמת ופתוחה. גם ליה ון ליר הייתה שם, אבל היה נראה שהקהל היה תל-אביבי ברובו. לינקלייטר התחיל כמובן במילות נועם: "להיות כאן נותן לי הרבה השראה. הסתובבתי קודם בארכיון… 
"לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה" הם שירי הלל לדיאלוג כמחווה רומנטית. האפשרות לעשות אהבה באמצעות מילים ודיבור. האירוטיקה של השפה והעדינות האינטנסיבית שבמפגש בין שניים החוקרים את סוג החיבור ביניהם. צמד הסרטים של ריצ'ארד לינקלייטר, ג'ולי דלפי ואיתן הוק משפיעים כבר 18 שנה על דורות של צעירים יותר וצעירים פחות שמחפשים את המפתח להבנה מה זאת אהבה, מה הקשר בינה לבין מערכת יחסים,…
תגובות אחרונות