23 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים מגיע לסיומו, וזהו המקום שלי להודות לצוות הפסטיבל והיח"צ, בדומה לחבריי ל"סריטה" ובאותה מידה של הכרת תודה והתלהבות, גם אם בפחות מילים. עבורי, סינמטק ירושלים הוא מקום שעיצב את טעמי הקולנועי ואת אישיותי ולכן יש לי קשר רגשי עמוק לפסטיבל, לשיבה למתחם הסינמטק ולרחובות הסמוכים, וזה קורה מדי שנה. זה הטקסט העשירי שלנו שמדווח מהפסטיבל, לא כולל פוסטים… להמשך קריאה
16 ביוני 2019 מאת מערכת סריטה
היום (16.6) נפתחת המהדורה ה-21 של פסטיבל סרטי הסטודנטים, האירוע שהפך מדו-שנתי לשנתי ולכן המספר הזה קצת משקר לגבי גילו האמיתי. גם השם לא מבהיר במלוא גרון עד כמה מדובר בחגיגת קולנוע על כל סוגיו, בעיקר קצר אבל לא בהכרח רק סרטי גמר של תלמידי ותלמידות קולנוע. ובטח שלא רק של ביה״ס לקולנוע ע״ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, אלא… להמשך קריאה
17 ביולי 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך הסרט ״ויל-מארי״, עליו אכתוב את דעתי בהמשך, אומרת אחת הדמויות כי היא לוקחת על עצמה הרבה משמרות לילה כפולות משום שזה עדיף על לחזור לבית ריק. אולי זו הסיבה בגללה ראיתי השנה הרבה מאוד סרטים בפסטיבל (ולא על כולם כתבתי). אבל נדמה לי שיש גם סיבות אחרות. בכל מקרה, הנה עוד חוות דעת שלי על מספר סרטים נוספים שראיתי… להמשך קריאה
19 ביוני 2016 מאת אורון שמיר
הערב יחלו בסינמטק תל אביב ההקרנות לסרטים המבקשים לסיים את חודש ספטמבר עם זכיות בטקס פרסי אופיר ה-27. מי שעוקב ועוקבת אחרי הבלוג אולי התפלאו שטרם פרסמנו את הפוסט השנתי שמתחיל את החגיגות, משום שהוא מגיע בדרך כלל בתחילת מאי או אפילו אפריל. אבל השנה האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, הגוף האחראי על תחרות האופירים, התעכבה מסיבות רבות עם טקס פרסי הטלוויזיה,… להמשך קריאה
17 בנובמבר 2013 מאת פבלו אוטין
כשעליתי לארץ ב-1996, ידעתי שאני מגיע למדינה לא מפותחת מבחינת תעשיית הקולנוע שלה. הסרט הישראלי היחיד שראיתי היה "סיפורי תל-אביב" שהוצג בפסטיבל הקולנוע הישראלי בבואנוס איירס ב-1995. זה היה סרט חביב בהחלט, אבל מאוד בוסרי, ובכל מקרה אני מניח שחלק גדול ממנו בכלל לא הבנתי בגלל ההקשרים התרבותיים. באופן כללי לא שמעתי הרבה על סרטים ישראלים ובטח שלא באמת ראיתי… להמשך קריאה
16 ביוני 2013 מאת פבלו אוטין
הקולנוע נולד קצר. מלומייר, סקלדנובסקי, מלייס, פורטר וגריפית ועד קיטון וצ'פלין, כולם חקרו את הפורמט הקצר ויצרו בתוכו. חלק מהיצירות הגדולות בתולדות הקולנוע הן קצרות: "הכלב האנדלוזי", "אפס בהתנהגות", "חופשה בכפר", "דם הבהמות", "המזח" ועוד. כך גם בקולנוע הישראלי. לכן שמחתי כאשר לכבוד פסטיבל סרטי הסטודנטים התבקשתי לאצור תכנית הקרנות שתסקור את ההתפתחות ההיסטורית של הקולנוע הקצר בישראל. בכלל, נראה… להמשך קריאה
פסטיבל ירושלים מגיע לסיומו, וזהו המקום שלי להודות לצוות הפסטיבל והיח"צ, בדומה לחבריי ל"סריטה" ובאותה מידה של הכרת תודה והתלהבות, גם אם בפחות מילים. עבורי, סינמטק ירושלים הוא מקום שעיצב את טעמי הקולנועי ואת אישיותי ולכן יש לי קשר רגשי עמוק לפסטיבל, לשיבה למתחם הסינמטק ולרחובות הסמוכים, וזה קורה מדי שנה. זה הטקסט העשירי שלנו שמדווח מהפסטיבל, לא כולל פוסטים… להמשך קריאה
היום (16.6) נפתחת המהדורה ה-21 של פסטיבל סרטי הסטודנטים, האירוע שהפך מדו-שנתי לשנתי ולכן המספר הזה קצת משקר לגבי גילו האמיתי. גם השם לא מבהיר במלוא גרון עד כמה מדובר בחגיגת קולנוע על כל סוגיו, בעיקר קצר אבל לא בהכרח רק סרטי גמר של תלמידי ותלמידות קולנוע. ובטח שלא רק של ביה״ס לקולנוע ע״ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, אלא… 
במהלך הסרט ״ויל-מארי״, עליו אכתוב את דעתי בהמשך, אומרת אחת הדמויות כי היא לוקחת על עצמה הרבה משמרות לילה כפולות משום שזה עדיף על לחזור לבית ריק. אולי זו הסיבה בגללה ראיתי השנה הרבה מאוד סרטים בפסטיבל (ולא על כולם כתבתי). אבל נדמה לי שיש גם סיבות אחרות. בכל מקרה, הנה עוד חוות דעת שלי על מספר סרטים נוספים שראיתי… 
הערב יחלו בסינמטק תל אביב ההקרנות לסרטים המבקשים לסיים את חודש ספטמבר עם זכיות בטקס פרסי אופיר ה-27. מי שעוקב ועוקבת אחרי הבלוג אולי התפלאו שטרם פרסמנו את הפוסט השנתי שמתחיל את החגיגות, משום שהוא מגיע בדרך כלל בתחילת מאי או אפילו אפריל. אבל השנה האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, הגוף האחראי על תחרות האופירים, התעכבה מסיבות רבות עם טקס פרסי הטלוויזיה,… 
כשעליתי לארץ ב-1996, ידעתי שאני מגיע למדינה לא מפותחת מבחינת תעשיית הקולנוע שלה. הסרט הישראלי היחיד שראיתי היה "סיפורי תל-אביב" שהוצג בפסטיבל הקולנוע הישראלי בבואנוס איירס ב-1995. זה היה סרט חביב בהחלט, אבל מאוד בוסרי, ובכל מקרה אני מניח שחלק גדול ממנו בכלל לא הבנתי בגלל ההקשרים התרבותיים. באופן כללי לא שמעתי הרבה על סרטים ישראלים ובטח שלא באמת ראיתי… 
הקולנוע נולד קצר. מלומייר, סקלדנובסקי, מלייס, פורטר וגריפית ועד קיטון וצ'פלין, כולם חקרו את הפורמט הקצר ויצרו בתוכו. חלק מהיצירות הגדולות בתולדות הקולנוע הן קצרות: "הכלב האנדלוזי", "אפס בהתנהגות", "חופשה בכפר", "דם הבהמות", "המזח" ועוד. כך גם בקולנוע הישראלי. לכן שמחתי כאשר לכבוד פסטיבל סרטי הסטודנטים התבקשתי לאצור תכנית הקרנות שתסקור את ההתפתחות ההיסטורית של הקולנוע הקצר בישראל. בכלל, נראה…
תגובות אחרונות