3 ביוני 2021 מאת אורון שמיר
צירוף המילים ״סרט של גאי ריצ׳י״ כנראה יעורר אצל הרוב זכרונות דומים: חיתוכי עריכה מהירים וקליפיים, סטייל מלוטש ותנועות מצלמה חלקלקות, עלילות פשע מפותלות ודמויות גבריות לרוב. הקריירה של הבמאי הבריטי ידעה עליות ומורדות, אבל הסגנון שהוא מביא לכל סרטיו מובחן ומאופיין היטב. זה נכון לסרטים שהפכו אותו למי שהוא בהחלפת הקידומת בין המאות (״לוק סטוק ושני קנים מעשנים״ ו״סנאצ׳״),… להמשך קריאה
25 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למרות ההצלחות, תמיד נראה לי קצת מבאס להיות גאי ריצ'י. מבחינה מקצועית, נדמה שלא משנה מה יעשה בקריירה, הכל יחסה ממילא בצל סרטו הראשון, או השני. גם אם מאז ״לוק, סטוק ושני קנים מעשנים״ ו״סנאצ׳״ עברו כבר מעל 20 שנה ועוד עשרה סרטים באורך מלא, נדמה לי שאלה עדיין שני הסרטים שהבמאי האנגלי הכי מזוהה איתם. אפילו שיצר מאז עוד… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
תודו שזה נשמע מתבקש: עיבוד לכידת תנועה ל״ספר הג׳ונגל״ של רודיארד קיפלינג, הרחק מידיהם הדביקות של אולפני וולט דיסני ובניצוחו של מי שהכי מזוהה עם הטכניקה – אנדי סרקיס. השחקן האנגלי אמנם נמצא על המסכים מאז סוף שנות ה-80, אבל את התפקידים שהכי מזוהים איתו יצר מאחורי שכבת פיקסלים המכסים את פניו. זה התחיל עם גולום ב״שר הטבעות״ (וקצת ״ההוביט״)… להמשך קריאה
29 במרץ 2018 מאת אורון שמיר
איני יודע של מי ההחלטה לשבץ את ״7 ימים באנטבה״ (Seven Days In Entebbe) לבכורה ישראלית בסוף השבוע של ליל הסדר, שבועיים אחרי שעלה לאקרנים בארצות הברית, אבל אני בעדה. הסרט אמנם חוזר לאירועים שהתרחשו בקו התפר שבין יוני ויולי של 1976, אבל נפתח עם ״אחד מי יודע״ המתאים מאוד לחג הפסח. הרפרנס הוא לא רק להגדה, אלא ציטוט ישיר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות