23 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
דומה כי עם כל שנה שעוברת, ווס אנדרסון הופך להיות במאי יותר ויותר מוכר. ליתר דיוק: הסגנון שלו הופך ליותר יותר מוכר דרך סוגים שונים של סרטונים ויראליים, שהופכים את הדרך שבה הסרטים שלו נראים ונשמעים לפופולרית גם בקרב קהל שמעולם לא צפה בסרט שלו. זוהי חרב פיפיות: מצד אחד, הכרה ותהילה זה דבר שבסופו של דבר יוצרי קולנוע שואפים… להמשך קריאה
22 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
אם מתחשק לכם או לכן סרט פשע אמריקאי רחב יריעה, עם אווירת פיפטיז וצילומים של ניו יורק בערפל, כנראה שתבחרו לראות בסופש הזה את ״האירי״ של מרטין סקורסזה. לא שאני מאשים, זו גם הבחירה המקורית שלי ואני מסכים עם הסקירה של עופר – מדובר בסרט פשוט ענק, מהטובים של השנה וכנראה גם הכי טוב של סקורסזה בעשור הנוכחי. אבל רצה… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
31 בינואר 2015 מאת Yaniv Eidelstein
שמעתם הרבה שבחים, ואולי עוד תשמעו עוד, על ״בירדמן״ (Birdman) של אלחנדרו גונזלס איניאריטו. הוא גם עלול לגזול כמה פרסי אוסקר מסרטים ראויים ממנו. מרבית המבקרים (והנוכחים בהקרנת העיתונאים) התרשמו מהווירטואוזיות, מהמשחק, מהחוויה. ההרגשה שלי הייתה כי ״בירדמן״ הוא סרט גרוע והבמאי שלו הוא נוכל, סליחה על הבוטות. זו כמות העצבים שהסרט הבלתי נסבל הזה הוציא ממני, ולכן אני רוצה… להמשך קריאה
29 בינואר 2015 מאת עופר ליברגל
לפעמים מזמן לנו הגורל, או לוח ההפצה של סרטים בבתי הקולנוע בארץ, צירופי מקרים. כך יוצא שבאותו תאריך עולים לאקרנים בארץ שני סרטים עם הרבה קווי דמיון - "בירדמן" (Birdman) של אלחנדרו גונזלס איניאריטו מגיע לבתי הקולנוע אחרי הרבה מאוד הייפ, כולל תשע מועמדויות בטקס אוסקר הקרוב, בו הוא אחד מן הפייבורטים לזכייה בלא מעט פרסים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. לעומתו, "מפלה"… להמשך קריאה
7 במרץ 2014 מאת אור סיגולי
ווס אנדרסון גדול יותר מהסרטים שלו. כמו טרנטינו, כמו אלמדובר, כמו וודי אלן. המשפט "רוצה לראות את החדש של ווס אנדרסון?" יאמר פי חמישה יותר פעמים מהמשפט "רוצה לראות את 'מלון גרנד בודפשט?", כי סרט של אנדרסון הוא לפני הכל תצוגת יכולת של הבמאי והחזון הקבוע שלו יותר מאשר עלילה ומשחק. בשלב הזה, אחרי קריירה שמונה סרטים על פני 18… להמשך קריאה
6 ביוני 2012 מאת יהונתן בר אילן
הקדמת אורון: בחיי שרציתי לכתוב סקירה נגדית לזו של עופר על "ממלכת אור הירח" ("Moonrise Kingdom") של ווס אנדרסון, סרט שיופיו ועושרו הויזואלי אינם מוטלים בספק, אבל גם כנראה הסרט שלו שאני אישית הכי פחות התחברתי אליו. אבל עוד לפני שהצלחתי לנסח מחשבות בנושא, הפתיע אותי יהונתן בר אילן עם הצעה לפוסט אורח בסריטה שיעשה בדיוק את זה - יצביע… להמשך קריאה
1 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
יש יוצרי קולנוע אשר ניתן לזהות את הסגנון הייחודי שלהם בכל סרט שהם מביימים, כמעט בכל סצנה. ויש את ווס אנדרסון, שהוא מקרה הרבה יותר קיצוני של התופעה - הוא פיתח סגנון שאומנם מושפע מידע קולנועי רחב והשפיע בעצמו על לא מעט יוצרים, אבל דומה כאילו הוא מנתהל בתוך יקום סגנוני נבדל משאר העולם. הסרטים של ווס אנדרסון נראים כאילו… להמשך קריאה
דומה כי עם כל שנה שעוברת, ווס אנדרסון הופך להיות במאי יותר ויותר מוכר. ליתר דיוק: הסגנון שלו הופך ליותר יותר מוכר דרך סוגים שונים של סרטונים ויראליים, שהופכים את הדרך שבה הסרטים שלו נראים ונשמעים לפופולרית גם בקרב קהל שמעולם לא צפה בסרט שלו. זוהי חרב פיפיות: מצד אחד, הכרה ותהילה זה דבר שבסופו של דבר יוצרי קולנוע שואפים… להמשך קריאה
אם מתחשק לכם או לכן סרט פשע אמריקאי רחב יריעה, עם אווירת פיפטיז וצילומים של ניו יורק בערפל, כנראה שתבחרו לראות בסופש הזה את ״האירי״ של מרטין סקורסזה. לא שאני מאשים, זו גם הבחירה המקורית שלי ואני מסכים עם הסקירה של עופר – מדובר בסרט פשוט ענק, מהטובים של השנה וכנראה גם הכי טוב של סקורסזה בעשור הנוכחי. אבל רצה… להמשך קריאה
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
שמעתם הרבה שבחים, ואולי עוד תשמעו עוד, על ״בירדמן״ (Birdman) של אלחנדרו גונזלס איניאריטו. הוא גם עלול לגזול כמה פרסי אוסקר מסרטים ראויים ממנו. מרבית המבקרים (והנוכחים בהקרנת העיתונאים) התרשמו מהווירטואוזיות, מהמשחק, מהחוויה. ההרגשה שלי הייתה כי ״בירדמן״ הוא סרט גרוע והבמאי שלו הוא נוכל, סליחה על הבוטות. זו כמות העצבים שהסרט הבלתי נסבל הזה הוציא ממני, ולכן אני רוצה… להמשך קריאה
לפעמים מזמן לנו הגורל, או לוח ההפצה של סרטים בבתי הקולנוע בארץ, צירופי מקרים. כך יוצא שבאותו תאריך עולים לאקרנים בארץ שני סרטים עם הרבה קווי דמיון - "בירדמן" (Birdman) של אלחנדרו גונזלס איניאריטו מגיע לבתי הקולנוע אחרי הרבה מאוד הייפ, כולל תשע מועמדויות בטקס אוסקר הקרוב, בו הוא אחד מן הפייבורטים לזכייה בלא מעט פרסים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. לעומתו, "מפלה"… להמשך קריאה
ווס אנדרסון גדול יותר מהסרטים שלו. כמו טרנטינו, כמו אלמדובר, כמו וודי אלן. המשפט "רוצה לראות את החדש של ווס אנדרסון?" יאמר פי חמישה יותר פעמים מהמשפט "רוצה לראות את 'מלון גרנד בודפשט?", כי סרט של אנדרסון הוא לפני הכל תצוגת יכולת של הבמאי והחזון הקבוע שלו יותר מאשר עלילה ומשחק. בשלב הזה, אחרי קריירה שמונה סרטים על פני 18… להמשך קריאה
הקדמת אורון: בחיי שרציתי לכתוב סקירה נגדית לזו של עופר על "ממלכת אור הירח" ("Moonrise Kingdom") של ווס אנדרסון, סרט שיופיו ועושרו הויזואלי אינם מוטלים בספק, אבל גם כנראה הסרט שלו שאני אישית הכי פחות התחברתי אליו. אבל עוד לפני שהצלחתי לנסח מחשבות בנושא, הפתיע אותי יהונתן בר אילן עם הצעה לפוסט אורח בסריטה שיעשה בדיוק את זה - יצביע… להמשך קריאה
יש יוצרי קולנוע אשר ניתן לזהות את הסגנון הייחודי שלהם בכל סרט שהם מביימים, כמעט בכל סצנה. ויש את ווס אנדרסון, שהוא מקרה הרבה יותר קיצוני של התופעה - הוא פיתח סגנון שאומנם מושפע מידע קולנועי רחב והשפיע בעצמו על לא מעט יוצרים, אבל דומה כאילו הוא מנתהל בתוך יקום סגנוני נבדל משאר העולם. הסרטים של ווס אנדרסון נראים כאילו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות