• אוסקר 2017/18: רשימת המועמדים המלאה
  • ״50 גוונים של שחרור״, סקירה
  • הפנתר השחור
  • הרפורמה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
  • ״אלסקה״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״צורת המים״ של גיירמו דל טורו
  • הכהנים הגדולים: פרק שלישי - ״צומת מילר״
  • אוסקר 2017/18: השחקניות
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 66
  • ״חי בסרט״ (או ״אמן האסונות״ אם לתרגם לבד), סקירה
  • ״אני, טוניה״, סקירה
  • ״כוכבים חיים לנצח״, סקירה
  • ״החדר״, סקירה לקראת בואו של ״חי בסרט״
  • אוסקר 2017/18: פרסי שחקן המשנה והשחקן הראשי
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 65
  • ״רומן ג׳יי. יזראל, עו״ד״, סקירה
  • המלצות סינמטקים לחודש פברואר
  • חוטים נסתרים
  • ״קרא לי בשמך״, סקירה

49 מחשבות על ״בלייד ראנר 2049״

12 בנובמבר 2017 מאת אורון שמיר
1. בשנה שעברה הצטרפתי רשמית אל מועדון המעריצים של הבמאי הקנדי דני וילנב, בזכות ״המפגש״ שהפך לסרט השנה שלי והוליד ניתוח/פרשנות שהפכה לאחד הטקסטים הנקראים בסריטה נכון לשנתון הקודם. הייתה לי תחושה שלא רק אני מצאתי סוף סוף את הבמאי המהולל על ידי עמיתיי, אלא שגם הוא מצא את הז׳אנר שלו – מדע בדיוני. הידיעה שכבר בשנת 2017 הוא עומד… להמשך קריאה

״וונדר וומן״, סקירה

2 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
בהמשך סקירה זו: דיון בהיבט הפמיניסטי של סרט נדיר המציג גיבורת-על ובוים בידי אישה, וכמובן גם על ההישג הפלאי של המפעל הציוני בדמות הליהוק של גל גדות לסרט אמריקאי בעל תקציב עתק. אבל קודם כל, אתייחס למה שהוא לדעתי האתגר הגדול יותר שעמד בפני חטיבת הקולנוע של חברת DC בהעברת דמותה של וונדר וומן ליקום הקולנועי בימינו. חוברות הקומיקס יצרו במהלך המאה… להמשך קריאה

"כנס העתידנים", סקירה

27 בספטמבר 2013 מאת עופר ליברגל
"כנס העתידנים" (The Congress) של ארי פולמן הוא הסרט שהכי צפיתי לו בחיי בתור חובב קולנוע - ובמבחן התוצאה הוא ענה על כל הצפיות. יחד עם זאת, החששות המסוימים שהיו לי לגבי הסרט התאמתו גם הם. בשורה התחתונה, זהו סרט שקשה לי מאוד להגיע לשורה תחתונה לגביו - הוא עד כדי כך ייחודי, חוויתי, עוצמתי, מובן ולא מובן, דורש מבטים… להמשך קריאה

"רמפארט", סקירה

24 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
כותרת המשנה של "רמפארט" ("Rampart") מבטיחה לנו את "השוטר המושחת ביותר שנראה על המסכים". מכיוון שסרטי שוטרים בכלל ושוטרים מושחתים בפרט הם נושא קולנועי שחוק מאין כמוהו, הבטחה שכזו יש בה גורם המייצר אוטומטית עניין, אבל גם סכנה מוחשית. מפתה להתחיל להשוות את דמותו של דייב בראון, בגילומו של וודי הרלסון, לאייקונים קולנועיים של שומרי חוק שסרחו. הצרה היא שהשוואה… להמשך קריאה