19 בנובמבר 2021 מאת עופר ליברגל
באז אוסקר לא מבוטל מלווה את יציאתו לאקרנים של הסרט "משפחה מנצחת" (King Richard במקור, בלי קשר להיסטורה בריטית ו/או שייקספיר). אומנם הבאז הזה בעיקר מנבא לו כרגע זכיה בקטגוריות המשחק, אבל הרבה מן ההערכות בשלב המוקדם הזה מציבות אותו גם כמועמד אפשרי לפרס הסרט הטוב ביותר. באתר goldderby שמרכז תחזיות כאלו, הוא שלישי בקטגוריית הסרט כרגע, ואף כי סביר… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2021 מאת עופר ליברגל
לו הוא היה סרט של נטפליקס, ״פינץ'״ (Finch) היה הדבר הראשון שקופץ באלגוריתם ואנשים היו מדברים עליו - סרט פוסט אפוקליפיטי חדש ודי מתוקצב. כלומר, טום הנקס מככב בו. לו הוא היה מופץ בקולנוע (כמו בארה״ב, בהיותו הפקה של אולפני יוניברסל במקור), ייתכן הנופים שמצולמים יפה היו מספיקים כדי לכתוב שכדאי לנסות לתפוס אותו על המסך הגדול. אבל זהו סרט… להמשך קריאה
29 באוקטובר 2021 מאת לירון סיני
ביציאה מההקרנה של הסרט הלכו מאחוריי צמד גברים צעירים, והאחד תיאר לשני את ראשי הפרקים של כל הסרט ואת האופן שבו נקודת המבט שלו השתנתה במהלך הצפייה, מהטריילר והציפיות שקבע ועד הסוף. או לפחות אפשר לשער שהוא הגיע עד הסוף, כי בשלב מסוים יצאנו את הקניון ולא שמעתי אותו יותר. כמובן שבן השיחה שלו היה איתו באולם וצפה באותו הסרט… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2021 מאת אורון שמיר
הדחייה הכי מכאיבה מבין כל הסרטים שזזו קדימה בלוח ההפצה, באשמת כולנו יודעים מה, הייתה מבחינתי זו של ״חולית״ (Dune), העיבוד של דני וילנב לספרו של פרנק הרברט. במקום בדצמבר של 2020 הוא מגיע לקולנוע רק כעת, מחר ליתר דיוק (וטרום-בכורה בסינמטק תל אביב הערב), כמעט שנה אחרי התאריך המקורי. התנודות גם עיכבו עד כדי השהייה את ההמשכונים האפשריים שהבטיח… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2021 מאת לירון סיני
זו העונה בה שירותי הסטרימינג וגם המסכים הגדולים גדושים בכל טוב וכל רע של סרטי אימה, בספירה לאחור עד ליל כל הקדושים. בתוך העושר והעומס הזה יש הרבה דברים שכדאי לדלג עליהם, כי הרצון לספק היצע עשיר גובר על האיכות. ככל שנלך לאיבוד בתוך יותר אפשרויות, רובן גרועות, נבלה זמן רב יותר בבהייה במסך ונתפתה ללחוץ על עוד מלבן צבעוני… להמשך קריאה
13 בספטמבר 2021 מאת אורון שמיר
מה קורה הקיץ עם סרטי מתנקשות? זה התחיל עם ״האלמנה השחורה״, סרט הסולו של סקרלט ג׳והנסון כגיבורת-העל המארוולית שהיא בעצם מרגלת קטלנית. אחר-כך היה תורו של נבות פפושדו לברוא יקום של נשים צולפות ב״מילקשייק אבק שריפה״, ואז המשיכו וטפטפו אל בתי הקולנוע ״סוכנת במלכודת״ (Ava) עם ג׳סיקה צ׳סטיין ו״הנוקמת״ עם מגי קיו, שעניינו פחות. במניין זה לא אחשיב סרטים שמכילים… להמשך קריאה
6 בספטמבר 2021 מאת לירון סיני
כבר ציינתי פה בעבר שאחת הדרכים הנוחות עבורי להעריך סרט היא איזה טעם הוא מותיר בזיכרון ככל שחולף הזמן. פרטי העלילה ברובם עשויים לדהות ואפילו להיעלם בחלק מהמקרים (למעט סרטים שנחקקו עקב ריבוי צפיות או רושם עז ברמת הנרטיב). מה שנשאר הוא גחלים של תמצית, סצנה פה, רגע מכונן או זניח שם ותחושה. וכעת כשהעיבוד החדש של "קנדימן" (Candyman) כבר… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
יש הרבה מילים בשפה האנגלית שפירושן זיכרון או שנועדו לתאר סוגי זכרונות. בעברית יש אחת, אליה מוסיפים תותבים (אלא אם מדובר בזיכרון בהקשרים של שכול, אז אנחנו אלופים במילים נרדפות). זו הסיבה שהסרט ״Reminiscence״ זכה בישראל לשם ״מסע בזיכרון״, בעוד המילה הלועזית מתייחסת לאופן בו מספר מעלה פרטים מן העבר במוחו ומעבירם הלאה. זו מילה המכילה התייחסות גם להתבוננות, גם… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
הסרט "עד במנוסה" (Those Who Wish Me Dead) מגיע להקרנות בארץ בעיתוי שנראה אקטואלי, על סף האקטואלי מדי. הסרט עוסק בין היתר בלוחמי אש במדינת מונטנה שבארה״ב. בין הלוחמים גם אישה הסובלת מטראומה בעקבות שריפה קשה שהתרחשה טרם תחילת הסרט, ואנו מקבלים פלאשבקים ממנה. זו לא השריפה היחידה או הגדולה בסרט. בעקבות ההתחממות הגלובלית עלה מספר השריפות הקשות ברחבי העולם… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
איזה קיץ הוליוודי משונה עובר עלינו. מבט ברשימת הכותרים מדמה דווקא את התחושה שהכל כרגיל: כמה סרטי קומיקס גדולים מבית די.סי. או מארוול, פרקים חדשים של מותגי ענק, מקבץ כותרי אימה, איזה מחזמר גרנדיוזי, רימייקים וסיקוולים שאיש לא דרש, פיקסאר והלווינים הקבועים לכל המשפחה, וכן הלאה. אלא שרוב רובם עורר בעיקר פיהוקים, מול סרטים שנשכחו כלעומת שבאו והוחלפו באחרים שגורלם… להמשך קריאה
באז אוסקר לא מבוטל מלווה את יציאתו לאקרנים של הסרט "משפחה מנצחת" (King Richard במקור, בלי קשר להיסטורה בריטית ו/או שייקספיר). אומנם הבאז הזה בעיקר מנבא לו כרגע זכיה בקטגוריות המשחק, אבל הרבה מן ההערכות בשלב המוקדם הזה מציבות אותו גם כמועמד אפשרי לפרס הסרט הטוב ביותר. באתר goldderby שמרכז תחזיות כאלו, הוא שלישי בקטגוריית הסרט כרגע, ואף כי סביר… להמשך קריאה
לו הוא היה סרט של נטפליקס, ״פינץ'״ (Finch) היה הדבר הראשון שקופץ באלגוריתם ואנשים היו מדברים עליו - סרט פוסט אפוקליפיטי חדש ודי מתוקצב. כלומר, טום הנקס מככב בו. לו הוא היה מופץ בקולנוע (כמו בארה״ב, בהיותו הפקה של אולפני יוניברסל במקור), ייתכן הנופים שמצולמים יפה היו מספיקים כדי לכתוב שכדאי לנסות לתפוס אותו על המסך הגדול. אבל זהו סרט… להמשך קריאה
ביציאה מההקרנה של הסרט הלכו מאחוריי צמד גברים צעירים, והאחד תיאר לשני את ראשי הפרקים של כל הסרט ואת האופן שבו נקודת המבט שלו השתנתה במהלך הצפייה, מהטריילר והציפיות שקבע ועד הסוף. או לפחות אפשר לשער שהוא הגיע עד הסוף, כי בשלב מסוים יצאנו את הקניון ולא שמעתי אותו יותר. כמובן שבן השיחה שלו היה איתו באולם וצפה באותו הסרט… להמשך קריאה
הדחייה הכי מכאיבה מבין כל הסרטים שזזו קדימה בלוח ההפצה, באשמת כולנו יודעים מה, הייתה מבחינתי זו של ״חולית״ (Dune), העיבוד של דני וילנב לספרו של פרנק הרברט. במקום בדצמבר של 2020 הוא מגיע לקולנוע רק כעת, מחר ליתר דיוק (וטרום-בכורה בסינמטק תל אביב הערב), כמעט שנה אחרי התאריך המקורי. התנודות גם עיכבו עד כדי השהייה את ההמשכונים האפשריים שהבטיח… להמשך קריאה
זו העונה בה שירותי הסטרימינג וגם המסכים הגדולים גדושים בכל טוב וכל רע של סרטי אימה, בספירה לאחור עד ליל כל הקדושים. בתוך העושר והעומס הזה יש הרבה דברים שכדאי לדלג עליהם, כי הרצון לספק היצע עשיר גובר על האיכות. ככל שנלך לאיבוד בתוך יותר אפשרויות, רובן גרועות, נבלה זמן רב יותר בבהייה במסך ונתפתה ללחוץ על עוד מלבן צבעוני… להמשך קריאה
מה קורה הקיץ עם סרטי מתנקשות? זה התחיל עם ״האלמנה השחורה״, סרט הסולו של סקרלט ג׳והנסון כגיבורת-העל המארוולית שהיא בעצם מרגלת קטלנית. אחר-כך היה תורו של נבות פפושדו לברוא יקום של נשים צולפות ב״מילקשייק אבק שריפה״, ואז המשיכו וטפטפו אל בתי הקולנוע ״סוכנת במלכודת״ (Ava) עם ג׳סיקה צ׳סטיין ו״הנוקמת״ עם מגי קיו, שעניינו פחות. במניין זה לא אחשיב סרטים שמכילים… להמשך קריאה
כבר ציינתי פה בעבר שאחת הדרכים הנוחות עבורי להעריך סרט היא איזה טעם הוא מותיר בזיכרון ככל שחולף הזמן. פרטי העלילה ברובם עשויים לדהות ואפילו להיעלם בחלק מהמקרים (למעט סרטים שנחקקו עקב ריבוי צפיות או רושם עז ברמת הנרטיב). מה שנשאר הוא גחלים של תמצית, סצנה פה, רגע מכונן או זניח שם ותחושה. וכעת כשהעיבוד החדש של "קנדימן" (Candyman) כבר… להמשך קריאה
יש הרבה מילים בשפה האנגלית שפירושן זיכרון או שנועדו לתאר סוגי זכרונות. בעברית יש אחת, אליה מוסיפים תותבים (אלא אם מדובר בזיכרון בהקשרים של שכול, אז אנחנו אלופים במילים נרדפות). זו הסיבה שהסרט ״Reminiscence״ זכה בישראל לשם ״מסע בזיכרון״, בעוד המילה הלועזית מתייחסת לאופן בו מספר מעלה פרטים מן העבר במוחו ומעבירם הלאה. זו מילה המכילה התייחסות גם להתבוננות, גם… להמשך קריאה
הסרט "עד במנוסה" (Those Who Wish Me Dead) מגיע להקרנות בארץ בעיתוי שנראה אקטואלי, על סף האקטואלי מדי. הסרט עוסק בין היתר בלוחמי אש במדינת מונטנה שבארה״ב. בין הלוחמים גם אישה הסובלת מטראומה בעקבות שריפה קשה שהתרחשה טרם תחילת הסרט, ואנו מקבלים פלאשבקים ממנה. זו לא השריפה היחידה או הגדולה בסרט. בעקבות ההתחממות הגלובלית עלה מספר השריפות הקשות ברחבי העולם… להמשך קריאה
איזה קיץ הוליוודי משונה עובר עלינו. מבט ברשימת הכותרים מדמה דווקא את התחושה שהכל כרגיל: כמה סרטי קומיקס גדולים מבית די.סי. או מארוול, פרקים חדשים של מותגי ענק, מקבץ כותרי אימה, איזה מחזמר גרנדיוזי, רימייקים וסיקוולים שאיש לא דרש, פיקסאר והלווינים הקבועים לכל המשפחה, וכן הלאה. אלא שרוב רובם עורר בעיקר פיהוקים, מול סרטים שנשכחו כלעומת שבאו והוחלפו באחרים שגורלם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות