30 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל
סינמטק תל אביב יציג החודש תכנית מיוחדת שאצר בנימין טוביאס, מבקר הקולנוע של ״ידיעות אחרונות״, על הקשר בין צרפת לארה"ב כפי שהוא משתקף בקולנוע. קשר שיש בו אהבה, תחרות וקנאה, סוג של מאבק בין ניגודים שהם למעשה משלימים, וייתכן שבסופו של דבר קרובים תרבותית הרבה יותר ממה שנדמה. ייתכן ומה שמתסיס את היריבות והקנאה הוא דווקא הדמיון - הן מבחינת… להמשך קריאה
21 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל
הבמאי ג'ף ניקולס פרץ לתדועה עם סרטו הארוך השני, ״סערת רוחות״ מ-2011, שסימן אותו כקול מקורי ומבטיח בקולנוע האמריקאי שפועל בשולי הוליווד. מאז, הוא סוג של חצי מימש את ההבטחה: כל אחד מסרטיו העוקבים כלל רגעים של קולנוע יצירתי ו/או מרשים, אבל אף אחד מהסרטים (״הסיפור של מאד״, ״לאבינג״, ״ספיישל חצות״) לא היה יצירה אחידה ברמתה. בנוסף, קשה לחשוב על… להמשך קריאה
5 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
לדב פאטל לא היו נעורים שגרתיים. השחקן הבריטי ממוצא הודי התאמן באמנות הלחימה טאקוונדו מילדות והתחרה וזכה במדליות בתחרויות בינלאומיות כולל אליפות עולם לנוער. הוא גם פצח בגיל התיכון בקריירת משחק וכבר בגיל 19 כיכב ב"נער החידות ממומבאי", סרט שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. מאז הוא זוכה לקריירה די מרשימה כסוג של כוכב קולנוע מן הסוג החדש, אך דומה כי… להמשך קריאה
22 במרץ 2024 מאת לירון סיני
"בקרבות אף אחד לא מנצח" - משיב דלטון (פטריק סווייזי המנוח), נטול חולצה וחבול, לרופאה אליזבט (קלי לינץ') שתוקעת בו סיכות כדי לסגור חתך טרי, כשזו שואלת אם הוא ניצח בעימות שהוביל אותו אל חדר המיון לפנות בוקר. בזמן שהם מנהלים שיחה עמוקה יחסית לשעה ולזווית הצילום - הוא מדבר אליה פחות או יותר דרך בית השחי שלו, כי הפצע… להמשך קריאה
2 במרץ 2024 מאת אורון שמיר
מבין כל הסרטים המוזיקליים של 2024 עד כה, ויש יותר מהרגיל לעונה (״המנצחים״, ״הצבע הארגמן״, ״דיקס: המיוזיקל״), הכי סיקרן אותי ״ילדות רעות״ (Mean Girls). בתור מי שמאוהב עד עמקי נשמתו בסרט המקורי, ולא מוכן לשמוע שהוא חוגג השנה 20 שנה לבכורתו כי למה שהזמן יהיה כל-כך חסר רחמים, כמובן שהלכתי לראות גם את העיבוד המוזיקלי שמוצג על במות ברודווי מאז… להמשך קריאה
23 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
לסרט "מעשייה אמריקאית" (American Fiction) יש נקודת מוצא ברורה שקל לשווק: סאטירה על תרבות התקינות הפוליטית בעת העכשווית, באופן ספציפי על הצפייה לגיוון באמנות ולנקודת מבט אותנטית של החוויה של בני מיעוטים. הסאטירה בנויה בצורה שפונה בצורה ישירה לאנשים שהם חלק מן התרבות שזוכה לביקורת, ודומה כי הם שמחים לקבל ביקרות פנימית, דרך ישירות ושנינות. מימד זה של היצירה יקסום… להמשך קריאה
19 בפברואר 2024 מאת אורון שמיר
יש הרבה תופעות לוואי בלתי חשובות לאירועי אוקטובר 2023 בישראל, וזו שקשורה לקולנוע ומעצבנת אותי מעבר לכל פרופורציה היא ״מי בעדנו ומי נגדנו״. כי הרי מה שחשוב לזכור אחרי טבח שלא נראה כמוהו בתולדות מדינת ישראל, שהוביל להרס והרג שהצד הישראלי מכחיש אקטיבית מדי יום, לצד התגייסות ציבורית מרגשת במשך חודשים וציניות בלתי נתפסת של המערכת הפוליטית שממשיכה להפקיר ולהפקיר… להמשך קריאה
10 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
שנות השבעים בקולנוע האמריקאי נחשבים לסוג של תור זהב, בעיקר בעיני סינפילים. זה העשור בו הוליווד יצרה סרטים אמנותיים יותר, ריאליסטיים יותר, בהם דומה כי סוף טוב היה דבר נדיר והמראה שהוצבה כנגד המציאות הייתה קשוחה יותר. התקופה הזו כונתה בין היתר "הוליווד החדשה" הודות קבוצה גדולה של במאים צעירים או צעירים יחסית שפרצו אז, ויצרו את הסרטים המאפיינים שלה.… להמשך קריאה
16 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
היו הרבה סיבות להוריד ציפיות לפני הצפייה בסרט "רק לא אתה" (Anyone But You). אחת העיקריות שבהן הוא דעת יתר המבקרים הישראלים, כאשר דומה כי כל טקסט שפורסם בעברית נכון לרגע כתיבת השורות אלו קטל את הסרט במידה זו או אחרת. לצד זאת, הציפיות עלו בגלל הרעב לצפייה בקומדיה רומנטית שמיועדת לקהל צעיר (ממני) בבית הקולנוע, דבר שנראה שחלף מן… להמשך קריאה
5 בינואר 2024 מאת לירון סיני
יש סוג של חלוקה גסה, אם תרצו, בין יצירות שהן "חשובות" לבין יצירות שהן "מבדרות". הראשונות ניכרות, על פניו, ברצינות ובמסר שהן מבקשות להעביר, ואלו נחשבות כמו קולנוע (ואמנות בכלל) עם ערך. משהו מעבר לבידור ולהנאה שבצפייה במשהו יפה מאוד, או עשוי לעילא, או מוזר, או מצחיק, או מפחיד, או מסעיר וכן הלאה. יצירות שמעבר לכך שהן גורמות לנו להרגיש… להמשך קריאה
תגובות אחרונות