14 בינואר 2024 מאת אור סיגולי
את 1999 בקולנוע הישראלי אפשר לתאר על ידי ציטוט מהשורה המפורסמת של שלום חנוך, "הכי חשוך לפני עלות השחר". או, לחילופין, "תמיד זה הכי חשוך לפני הזריחה", אם אתם רוצים לדבוק בפסקול העכשווי של התקופה. טקס פרסי הקולנוע הישראלי שוב נאלץ להתמודד עם כמה נתוני פתיחה קשים למדי, אבל עוד מאמץ קטן והנה תגיע הארץ המבוטחת. סוג של. בדומה לשנים… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
את הפרק הזה אני מבקש להקדיש לזכרו של המפיק איתן אבן, שלפני כמה ימים התבשרנו בצער רוב על מותו בגיל 75. אבן לא קשור ישירות לזוכה "שחור", אבל לא רק שהוא מפיק רב פעלים שתרם רבות לקולנוע הישראלי, וכמה מסרטיו עוד יוזכרו בהמשך הפרויקט ("עץ הדומים תפוס", "מסוכנת" והזוכה "אביבה אהובתי"), הוא גם היה יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
בשנתו הרביעית של פרס הקולנוע הישראלי (אז עדיין נטול שם רשמי), נראה כאילו הוא מתחיל לקבל צורה של טקס אמיתי, אבל בגדול זה היה עדיין כאוס משונה למדי. 11 סרטים נרשמו לתחרות (שלושה פחות משנה שעברה) ונכנסו לסבב הצבעה בודד, שבעצם קבע רק את הזוכה, ואת אלו שמשתרכים אחריו. במעמד הטקס עצמו, ולא לפני, הוכרזו הארבעה שזכו בהכי הרבה קולות… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
ברשותכם, רגע קל של עניינים טכניים לפני שאנחנו צוללים לטקס פרסי הקולנוע הישראלי השלישי במספר, ולזוכה המונומנטלי שלו. הטקס של 1992 הוא היחיד שלא הצלחתי לדלות מידע לגבי מתכונת חלוקת הפרסים בו. כלומר אינני יכול לדעת האם, כמו בשנתיים שקדמו, כל הסרטים הרשומים היו מועמדים אוטומטית, או שהתבצע שלב סינון, כמו שיקרה מ-1993 ואילך. לא במשרדי האקדמיה, לא בארכיונים מצולמים,… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
טקס פרסי הקולנוע הישראלי השני במספר, זה של סרטי 1991, היה מוזר אפילו יותר מהראשון, תוצאה של המאבק הבלתי נגמר של תעשיית הקולנוע להצדיק את קיומה המאוים ללא הפסק. רואים את זה בקלות דרך המספרים: על פי "הקולנוע הישראלי" של מאיר שניצר, רק שבעה סרטים ישראלים הופקו ב-1991, אך שניים מהם, "זמן הגמל" ו"קיץ אצל אריקה", נרשמו לפרס התעשייה שנה… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
מבט על רשימת המועמדים לפרס הסרט התיעודי מעל 60 דקות בפרסי אופיר השנה חושף מכנה משותף די ברור - חמשת המועמדים השנה מתמקדים בדמות ציבורית מוכרת אחת. לגבי ארבעה מן הסרטים, שם הדמות נוכח בכותרת: "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם" (אחד הפריימים בתמונה בראש הפוסט),"ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר", "ז'ה טם רונית אלקבץ", ו"פוליקר – הילד שבי". הסרט… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2023 מאת אורון שמיר
חודש אוגוסט מעביר את תחרות פרסי אופיר ה-34 במספר אל שלב הגמר. ראינו זאת מוקדם יותר השבוע עם הכרזת הסרטים המועמדים בכל הקטגוריות, כאשר הפוסט של אור כבר סיכם בזמן אמת את תמונת המצב. זו יכולה להשתנות כמובן, שכן החודש כולו יוקדש לצפיות השלמה או צפיות חוזרות, בהקרנות מפיקים או דרך אתר הסטרימינג של האקדמיה שחוזר היום לפעילות. הכל לקראת… להמשך קריאה
28 ביולי 2023 מאת מערכת סריטה
את טקס פרסי אופיר המתקרב ובא, מלוות לא רק הבעיות האינהרנטיות שלו (אל רובן כבר התרגלנו), אלא גם העננה השחורה של המצב הפוליטי-חברתי בישראל. בימים הכי מפלגים וקשים שידענו מזה שנים, ואולי אי פעם, גם בתוך האקדמיה עולות שאלות שמהותן האם בכלל כל זה צריך לקרות בתקופת הזמן הזו. אמנם לא נראה שהטקס בדרכו להשתנות, בטח לא להתבטל, אבל דיונים… להמשך קריאה
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
את הפרק הזה אני מבקש להקדיש לזכרו של המפיק איתן אבן, שלפני כמה ימים התבשרנו בצער רוב על מותו בגיל 75. אבן לא קשור ישירות לזוכה "שחור", אבל לא רק שהוא מפיק רב פעלים שתרם רבות לקולנוע הישראלי, וכמה מסרטיו עוד יוזכרו בהמשך הפרויקט ("עץ הדומים תפוס", "מסוכנת" והזוכה "אביבה אהובתי"), הוא גם היה יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין… להמשך קריאה
בשנתו הרביעית של פרס הקולנוע הישראלי (אז עדיין נטול שם רשמי), נראה כאילו הוא מתחיל לקבל צורה של טקס אמיתי, אבל בגדול זה היה עדיין כאוס משונה למדי. 11 סרטים נרשמו לתחרות (שלושה פחות משנה שעברה) ונכנסו לסבב הצבעה בודד, שבעצם קבע רק את הזוכה, ואת אלו שמשתרכים אחריו. במעמד הטקס עצמו, ולא לפני, הוכרזו הארבעה שזכו בהכי הרבה קולות… להמשך קריאה
ברשותכם, רגע קל של עניינים טכניים לפני שאנחנו צוללים לטקס פרסי הקולנוע הישראלי השלישי במספר, ולזוכה המונומנטלי שלו. הטקס של 1992 הוא היחיד שלא הצלחתי לדלות מידע לגבי מתכונת חלוקת הפרסים בו. כלומר אינני יכול לדעת האם, כמו בשנתיים שקדמו, כל הסרטים הרשומים היו מועמדים אוטומטית, או שהתבצע שלב סינון, כמו שיקרה מ-1993 ואילך. לא במשרדי האקדמיה, לא בארכיונים מצולמים,… להמשך קריאה
טקס פרסי הקולנוע הישראלי השני במספר, זה של סרטי 1991, היה מוזר אפילו יותר מהראשון, תוצאה של המאבק הבלתי נגמר של תעשיית הקולנוע להצדיק את קיומה המאוים ללא הפסק. רואים את זה בקלות דרך המספרים: על פי "הקולנוע הישראלי" של מאיר שניצר, רק שבעה סרטים ישראלים הופקו ב-1991, אך שניים מהם, "זמן הגמל" ו"קיץ אצל אריקה", נרשמו לפרס התעשייה שנה… להמשך קריאה
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
מבט על רשימת המועמדים לפרס הסרט התיעודי מעל 60 דקות בפרסי אופיר השנה חושף מכנה משותף די ברור - חמשת המועמדים השנה מתמקדים בדמות ציבורית מוכרת אחת. לגבי ארבעה מן הסרטים, שם הדמות נוכח בכותרת: "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם" (אחד הפריימים בתמונה בראש הפוסט),"ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר", "ז'ה טם רונית אלקבץ", ו"פוליקר – הילד שבי". הסרט… להמשך קריאה
חודש אוגוסט מעביר את תחרות פרסי אופיר ה-34 במספר אל שלב הגמר. ראינו זאת מוקדם יותר השבוע עם הכרזת הסרטים המועמדים בכל הקטגוריות, כאשר הפוסט של אור כבר סיכם בזמן אמת את תמונת המצב. זו יכולה להשתנות כמובן, שכן החודש כולו יוקדש לצפיות השלמה או צפיות חוזרות, בהקרנות מפיקים או דרך אתר הסטרימינג של האקדמיה שחוזר היום לפעילות. הכל לקראת… להמשך קריאה
את טקס פרסי אופיר המתקרב ובא, מלוות לא רק הבעיות האינהרנטיות שלו (אל רובן כבר התרגלנו), אלא גם העננה השחורה של המצב הפוליטי-חברתי בישראל. בימים הכי מפלגים וקשים שידענו מזה שנים, ואולי אי פעם, גם בתוך האקדמיה עולות שאלות שמהותן האם בכלל כל זה צריך לקרות בתקופת הזמן הזו. אמנם לא נראה שהטקס בדרכו להשתנות, בטח לא להתבטל, אבל דיונים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות