• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

״הבית״ (2022), סקירת נטפליקס

17 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
הגדרות הן עניין חמקמק בימינו. "הבית" (The House) מוגדר ב-IMDB כסדרה בת שלושה פרקים. לעומת זאת בשאר המקומות, כולל בנטפליקס בה ניתן לצפות בפרויקט, הוא מוגדר בתור סרט. זה גם אומר שבצפייה בנטפליקס הוא מתנגן ברצף של קצת יותר משעה וחצי, בלי אפשרות לקפוץ בין הפרקים השונים, אף כי יש הפרדה ביניהם. מצד שני, בנטפליקס תגיות הז'אנר של הסרט הם… להמשך קריאה

״קלון״ (The Unforgivable), סקירת נטפליקס

9 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפרוייקטים הוליוודיים לפעמים לוקח זמן להתגבש. לא מעט סרטים מחליפים לא מעט כותבים, במאים וכוכבים, בטרם הם זוכים להיות מופקים. זהו גם המקרה של הסרט "קלון" (The Unforgivable במקור, אבל טוב עשה מי שבחר את השם העברי המונע בלבול עם סרטו קלינט איסטווד). הסרט מבוסס על המיני-סדרה הבריטית ״Unforgiven״ (שוב, אין קשר לאיסטווד) שיצרה סאלי ויינרייט בשנת 2009. העבודה על… להמשך קריאה

״מעבדים את הטראומה: התעללות בכנסייה״, סקירת נטפליקס

4 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפעמים יש יתרונות בתרגומים יצירתיים לשמות הסרטים לעברית. בעוד השם הלועזי ״Procession״, כלומר "תהלוכה" בתרגום מילולי (אבל גם מושג נוצרי הקשור להתגלות של רוח הקודש ומילה עם קשר לתהליך), לא מרמז הרבה על אופי הסרט, מתרגמי נטפליקס ישראל החליטו לקרוא לסרט בעברית "מעבדים את הטראומה: התעללות בכנסייה". זה לא השם הכי קליט, אבל הוא בהחלט מסביר על מה הסרט וגם… להמשך קריאה

״הבת האפלה״, סקירה

16 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
"הבת האפלה" הוא הרומן השלישי שפרסמה הסופרת אלנה פרנטה. כאשר הוא פורסם בשנת 2006, היא כבר הייתה סופרת מצליחה למדי באיטליה ומחוצה לה והתהיות על זהות הסופרת שמפרסמת בשם בדוי ומסרבת להיחשף כבר עלו. אולם, "שיגעון פרנטה" עוד היה רחוק. כאשר הספר תורגם לעברית בשנת 2011 הוא לא עורר התרגשות מיוחדת בארץ. באותה שנה באיטליה ראה אור הספר "החברה הגאונה",… להמשך קריאה

״ת"ד 1142: הנאצים הסודיים של אמריקה״, ו״קורת גג״, סקירת נטפליקס תיעודית כפולה

14 בדצמבר 2021 מאת אורון שמיר
מוקדם יותר החודש התייחסתי אל שני סרטים חדשים למדי בנטפליקס, עם מכנה משותף: שניהם היו יצירות אנימציה קצרות, ספציפית בהפקת אולפני ארדמן הבריטיים. במקור, תכננתי לזווג אחד מהם עם סרט אנימציה קצר אך מאוד שונה הזמין בשירות, אבל הגורל זימן ארדמן נוסף אל השרתים בדמות ״שון כבשון״ וכך הצימוד המוזר נחסך מכולנו. במקביל, נטפליקס ממשיכה להזרים קולנוע קצר אל פתחה… להמשך קריאה

״אל תסתכלו למעלה״, סקירה

13 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה

"רווק נצחי" (Single All the Way), סקירת נטפליקס

7 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
רצף די קיצוני של אירועים הביא לכך שבשנה שעברה קרה מקרה מאוד משונה - סרט הכריסמס האהוב והמדובר ביותר היה סיפור אהבה להט"בי. סגירת בתי הקולנוע בעקבות המגיפה, הזמן הממושך בתוך הבית מול הטלוויזיה, התחזקות הסטרימינג, הפופולריות העצומה של הסדרה "שיטס קריק", וההחלטה הביזארית שלנו כחברה על פיה קריסטן סטוארט יודעת לשחק, כל אלו הצטברו למין רגע ייחודי בזמן בו… להמשך קריאה

״רואים קולנוע״ (Voir), סקירת נטפליקס

6 בדצמבר 2021 מאת אורון שמיר
פרויקט חדש של דייויד פינצ׳ר ונטפליקס הוא תמיד חדשות טובות. הבמאי האמריקאי מצא בית אצל ענקית הסטרימינג כאחד האוטרים הראשונים שאימצה לחיקה ונתנה לו יד חופשית. בינתיים נולדו מזה שתי סדרות (״בית הקלפים״, ״מיינדהאנטר״), אנתולוגיה כפולה (״אהבה, מוות ורובוטים״), סרט אחד נפלא ולא מוערך כראוי (״מאנק״) וסרט אחד נוסף בדרך (״The Killer״). לכן, כאשר הוכרז על יצירה נוספת בהפקתו של… להמשך קריאה

״שון כבשון: הרפתקת חג המולד״ ו״רובין עם הכנפיים״, סקירת נטפליקס/ארדמן כפולה

4 בדצמבר 2021 מאת אורון שמיר
נטפליקס ממשיכה להיות בית נוסף לקולנוע קצר, אבל כמו תמיד עם מבול התוכן שמשוגר אצלה מדי שבוע, גם לכל התוספות החדשות באיזור הזה של הקטלוג אנחנו בסריטה לא תמיד מספיקים להגיע בזמן. לפעמים צריך איתות רציני כדי לפנות את הזמן הדרוש ואכן בשבוע וקצת האחרונים התווספו בזה אחר זה שני סרטי אנימציה קצרים, כחצי שעה כל אחד, עם אותה חותמת… להמשך קריאה

״יד האלוהים״, סקירה

2 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
פאולו סורנטינו הוא במאי המייצר סצנות גדולות מן החיים, כאלו שעומדות בפני עצמן גם במנותק מן הסרט. כמספר סיפורים, הוא מודע לכוח שלו ולהיותו מספר טוב של סצנות בודדות. אף כי סרטיו מציגים נרטיב לינארי, הדגש הוא לא על האופן בו סצנה מובילה לסצנה הבאה, אלא על הדרך בה הן מצטברות יחד לחוויה אחת על ידי התכתבות אחת עם השנייה… להמשך קריאה