26 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
בתקופה בה עם ישראל בדרך כלל מתכנן איזו גיחת חו״ל של ימות הפסח, נטפליקס בחרה לשחרר סרט על אסונות תעופה. אולי כדי להוציא את החשק לטוס, או לנחם את מי שלא ממש עשו זאת כבר שנתיים לפחות, פרק זמן בו עולם התעופה השתנה כמו רוב תחומי החיים. ניחוש סביר יותר הוא הרצון של ענקית הסטרימינג לרכב את גלי האהדה הביקורתית… להמשך קריאה
24 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
בזמן שאני עדיין מתאושש מהטיזינג הבלתי נסבל של סרטי האימה בסאנדנס (על חלקם אורון כתב בדיווחים שלו, אבל אני שומר לעצמי את הזכות לעשות להם טיפול נוסף כשייחשפו באופן רשמי), לא מעט סרטי אימה יצאו לעולם. אפילו נוצר מצב די יוצא דופן שבו אני נאלץ להשמיט כמה מהסרטים שראיתי כדי לא להעמיס על הפינה החודשית. אבל אל תדאגו, אלו לא… להמשך קריאה
20 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
כמעט בלתי אפשרי לפלס דרך בתוך המבוך המפותל של מותג סרט האימה "המנסרים מטקסס". במשך שמונה סרטים על פני חמישה עשורים נאלצנו להתמודד עם סרטי המשך, אתחולים, רימייקים, פריקוולים וסרטי המשך לרימייקים והפריקוולים. זה כאב ראש שאין לתאר. אני ניסיתי לעשות בזה סדר אי שם ב-2013 עם צאתו של סרט מספר שבע, אבל אז כמה שנים אחר כך יצא אחד… להמשך קריאה
19 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
בחודש שעבר עלה בנטפליקס סרט אנימציה לא שגרתי בשם ״הבית״ (The House), עליו אפשר לקרוא אצלנו את דעתו של עופר. הסרט הוא בעצם אנתולוגיה בת שלושה סיפורים סביב מושג הבית, כולם באנימציית סטופ-מושן אבל בסגנונות לא זהים, ומאת ארבע יוצרות שונות. בדיונים פנימיים של סריטה על הסרט קיימת הסכמה כי החלק השני, עם דמויות העכברים וקולו של ג׳רוויס קוקר, הוא… להמשך קריאה
18 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפי 20 שנה, ז'אן-פייר ז'נה היה אחד הבמאים המוערכים והמצליחים בעולם, אחרי שסרטו הרביעי, "אמלי" (Le fabuleux destin d'Amélie Poulain), הפך לאחד הלהיטים של הקולנוע האירופאי של תחילת המילניום. זה כלל הצלחה קופתית בכל מקום, חמש מועמדויות לאוסקר (והפסד מפתיע בפרס הסרט בשפה זרה), ובעיקר נוכחות ערה בשיח התרבותי הכללי, גם בקרב מי שאינם אוהדי קולנוע אדוקים. את הסינפילים ז'נה… להמשך קריאה
4 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
אם עוקבים אחר השביל שמתפתל מקטגורית האוסקר לסרט הבינלאומי, אפשר להגיע למקומות מרהיבים. אמת, אפשר גם להגיע למקומות איומים ונוראים (הניסיון שלי להביס את נציג הונגריה האחרון, "פוסט מורטם", הסתכם במפלה וכמעט שעתיים שלעולם לא יחזרו), אבל באמת שכמה מהסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות התגלו בפני בגלל שנשלחו לאוסקר. "התנגשות" המצרי, "הלך מאתנו" הטיוואני, "זורקת" התאילנדי, "מתחת לחול" הדני,… להמשך קריאה
17 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
הגדרות הן עניין חמקמק בימינו. "הבית" (The House) מוגדר ב-IMDB כסדרה בת שלושה פרקים. לעומת זאת בשאר המקומות, כולל בנטפליקס בה ניתן לצפות בפרויקט, הוא מוגדר בתור סרט. זה גם אומר שבצפייה בנטפליקס הוא מתנגן ברצף של קצת יותר משעה וחצי, בלי אפשרות לקפוץ בין הפרקים השונים, אף כי יש הפרדה ביניהם. מצד שני, בנטפליקס תגיות הז'אנר של הסרט הם… להמשך קריאה
9 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפרוייקטים הוליוודיים לפעמים לוקח זמן להתגבש. לא מעט סרטים מחליפים לא מעט כותבים, במאים וכוכבים, בטרם הם זוכים להיות מופקים. זהו גם המקרה של הסרט "קלון" (The Unforgivable במקור, אבל טוב עשה מי שבחר את השם העברי המונע בלבול עם סרטו קלינט איסטווד). הסרט מבוסס על המיני-סדרה הבריטית ״Unforgiven״ (שוב, אין קשר לאיסטווד) שיצרה סאלי ויינרייט בשנת 2009. העבודה על… להמשך קריאה
4 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפעמים יש יתרונות בתרגומים יצירתיים לשמות הסרטים לעברית. בעוד השם הלועזי ״Procession״, כלומר "תהלוכה" בתרגום מילולי (אבל גם מושג נוצרי הקשור להתגלות של רוח הקודש ומילה עם קשר לתהליך), לא מרמז הרבה על אופי הסרט, מתרגמי נטפליקס ישראל החליטו לקרוא לסרט בעברית "מעבדים את הטראומה: התעללות בכנסייה". זה לא השם הכי קליט, אבל הוא בהחלט מסביר על מה הסרט וגם… להמשך קריאה
16 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
"הבת האפלה" הוא הרומן השלישי שפרסמה הסופרת אלנה פרנטה. כאשר הוא פורסם בשנת 2006, היא כבר הייתה סופרת מצליחה למדי באיטליה ומחוצה לה והתהיות על זהות הסופרת שמפרסמת בשם בדוי ומסרבת להיחשף כבר עלו. אולם, "שיגעון פרנטה" עוד היה רחוק. כאשר הספר תורגם לעברית בשנת 2011 הוא לא עורר התרגשות מיוחדת בארץ. באותה שנה באיטליה ראה אור הספר "החברה הגאונה",… להמשך קריאה
תגובות אחרונות