2 במרץ 2014 מאת פבלו אוטין
אם בתור נער רציתי לדעת מה גבר עושה בעת שהוא מתנהג כמו גבר, הייתי הולך לראות סרט של ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטלון או ברוס וויליס. גיבורי הפעולה תמיד היוו דגם לגבריות הטרונורמטיבית, ולאורך תולדות הקולנוע גיבורי הפעולה עברו התהפכויות ושינויים שנתנו ביטוי למודלים מגוונים של גבריות לשאוף אליהם. לאו דווקא מדובר במודלים בהקשר הרומנטי, אלא יותר בכיוון של פנטזיה גברית… להמשך קריאה
20 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
“עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") הוא לא סתם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בבית קולנוע בקיץ זה. הוא אפילו לא רק סרט השנה, הרבה לפני שזו הסתיימה. מדובר בלא פחות מחוויה דתית. התגלות מחודשת של תכליתה של אמנות הקולנוע. סרטים, כך מזכיר לנו הבורא (כריסטופר נולאן), נמצאים כאן כדי להוות לנו מראה על החיים. ללמד אותנו כיצד… להמשך קריאה
30 במרץ 2012 מאת אור סיגולי
סרט ההרפתקאות והפעולה השבועי "זעם הטיטאנים" (Wrath of the Titans) נכנס אל הקבוצה היוקרתית של סרטי המשך שמתעלים על המקור שלהם. לא שזה אתגר גדול כשמדובר ב"התנגשות הטיטאנים" (Clash of the Titans) מ2010, שהוא אולי לא קטסטרופלי כמו שכמה מאתנו ניסו להציג אותו, אבל כן לוקה ביותר מדי דברים כמו תסריט, משחק, והנורא מכל: התנפלות חסרת אחריות על קונספט התלת… להמשך קריאה
2 במרץ 2012 מאת אורון שמיר
הדבר הראשון שצריך לדעת לגביי "שטח פראי" ("The Grey") הוא שאין מדובר בסוג הסרטים שמטרתם להעביר לצופיהם שעתיים בכיף. זהו סרט אסונות שהולך לכיוון דרמת הישרדות עם מוטיב ברור של אימה והבהלות. הסרט בונה תחושה מצטברת של מועקה וחרדה לגורל הדמויות, אינו מתעכב על אתנחתאות קומיות למעט במקרים נדירים ודוחה את הפורקן הרגשי של צופיו ככל שרק מתאפשר לו. זה… להמשך קריאה
11 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
לפעמים יש הפתעות בחייו של מבקר קולנוע. אחד הדברים המבאסים היחידים במקצוע, הוא הסתכלות בדיעבד על המועד שבו התחלת לכתוב על סרטים. כלומר, בתור מי שעושה זאת רק מאז ספטמבר 2006, החמצתי הזדמנות לכתוב על המון סרטים שראיתי והערכתי בזמן אמת בסוף שנות התשעים והמחצית הראשונה של האלפיים. שנים בהן כבר הייתה לי דעה על כל סרט שראיתי, ושום מקום… להמשך קריאה
תגובות אחרונות