• סרטים חדשים: ״שהאזאם! 2: זעם האלים״ בקולנוע
  • יום הקולנוע הישראלי 2023: המדריך לצופים
  • חמישים שנות סינמטק תל אביב: הזיכרונות של סריטה
  • בחזרה אל סרטי נעוריי: ״מי רצח את קוקי?״
  • ״65״, סקירה לסרט עם אדם דרייבר נגד דינוזאורים
  • ״דפיקה בדלת״, סקירה תיעודית ישראלית
  • אוסקר 2022/23: סיקור חי של הטקס
  • אוסקר 2022/23: סקירת הסרטים הקצרים
  • מצעד המועמדים של האוסקר ה-95
  • ״שתי עונות״, סקירה
  • צעקה 6
  • הערות על רשימות אישיות במשאל ״סייט אנד סאונד״
  • ״הבריון״, סקירת דיסני פלוס
  • ״חומר דוב״, סקירה
  • ״לחיות״, סקירה
  • מחשבות על ״טאר - המנצחת״, סרטו של טוד פילד
  • אנטמן והצרעה: קוונטומאניה

אלכס ואני: חלק ד' – "Muertos De Risa"

20 בנובמבר 2013 מאת אורון שמיר
לאלו שהצטרפו אלינו זה עתה, הקדמה קצרה: לפני כמעט שנתיים החלטתי לצאת למסע בעקבות קולנוען ספרדי ומטורלל ששמו אלכס דה לה איגלסיה. הסיבה - התאהבות מוחלטת וחסרת מעצורים בסרטו מודל 2011, "בלדה טריסטה" (Balada Triste de Trompeta), שהיה פחות או יותר כל מה שאי פעם רציתי שסרט קולנוע יהיה. הייתכן שביקום מקביל גיליתי את הבמאי הזה כבר בתחילת דרכו והפכתי… להמשך קריאה